פגיעה מכסה מנוע - האם תאונת דרכים ?

פגיעה מכסה מנוע - תאונת דרכים ? היא שאלה אשר נדונה בבית משפט השלום בעכו. להלן תקציר נרחב של פסק הדין שניתן ע"י השופטת פיינסוד-כהן שושנה: ## הרקע העובדתי:## התובע הגיש תביעה על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה- 1975 (להלן: "החוק"). התובע טוען כי ביום 03.05.03 בשעה 09:00 או בסמוך לכך התכוון לנסוע מביתו לנצרת. לפני הנסיעה כאשר בדק שמן ומים, מכסה המנוע נפל על ידו הימנית ונגרמו לו נזקי גוף. הנתבעת - חברת הביטוח מבטחת הרכב בביטוח חובה, כופרת בחבותה. הנתבעת מכחישה את נסיבות ארוע התאונה וכן טוענת כי תאונה שארעה בנסיבות אלו, בטרם החל התובע בנסיעה אינה מהווה תאונת דרכים על פי חוק. הדיון בתיק זה פוצל לשאלת החבות ושאלת הנזק. נשמעו ראיות בשאלת החבות במסגרתם העיד התובע בלבד. ##השאלה העובדתית:## התובע תיאר את נסיבות התרחשות התאונה בתצהיר העדות הראשית מטעמו, בסעיפים 3-5, כדלהלן- "3. אני מצהיר כי לפני הנסיעה פתחתי את מכסה המנוע על מנת לבדוק שמן ומים. 4. אני מצהיר כי בזמן בדיקתי הבחנתי בנזילת מים עת מליתי המיכל במים. התכופפתי על מנת לבדוק מאיפה הנזילה כשידי הימנית הייתה מונחה על פח החזית וידי השמאלית על האדמה, לפתע נפל מכסה המנוע על ידי הימנית. 5. ראוי לציין כי תפסן הפלסטיק של המוט שתומך את מכסה המנוע היה שבור." המובאה הובאה כלשונה. גרסתו של התובע בעדותו הייתה עקבית ואחידה. אומנם, מדובר בעדות יחידה של בעל דין, אך מטבע הדברים לא לכל ארוע יש עדים. יצויין כי על פי סעיף 54 לפקודת הראיות (נוסח חדש), התשל"א - 1971 יכול בית המשפט להכריע תביעה על פי עדות יחידה של בעל דין בכפוף למגבלות. אחת האפשרויות הינה קיומו של סיוע בחומר הראיות. את הסיוע ניתן למצוא בגרסתו של התובע בחדר המיון. בתעודת חדר המיון נרשם על ידי הרופא "לפי דבריו היום נפגע בכף יד ימנית בעת שנפל מכסה מנוע הרכב על כף יד ימנית בעת שמילא מים באוטו." איני מוצאת כי קיימת סתירה היורדת לשורש העדות בין "מילא מים באוטו" ל"בדק מים באוטו", נכון הדבר במיוחד כאשר תעודת חדר המיון איננה עדות מכלי ראשון. שנית, הנתבעת מודה כי שלחה חוקר לבדוק את נסיבות התרחשות התאונה. היא בחרה שלא להעידו ובסיכומי טענותיה אשרה כי התובע מסר לחוקר גרסה זהה לגרסה שמסר בחקירתו בבית המשפט. הנתבעת טוענת כי העובדה שהתובע חוזר בכל מקום על גירסה אחת אינה יכולה להכשיר עדות שיקרית. אכן כך הוא הדבר אם בית המשפט מתרשם כי העדות שיקרית. אולם, אם בית המשפט מתרשם מאמינות גרסתו של התובע, העובדה כי הוא חוזר על אותה גרסה יכולה לשמש כסיוע נדרש. בהערת אגב אעיר כי לעניות דעתי אין די בעובדה כי קיימת לפני בית המשפט עדות התובע בלבד על מנת להכשיל מראש את תביעתו של התובע, אחרת ימצא כי כאשר ארע מקרה בו התובע הינו עד יחיד להתרחשותו, אין כלל לפנות לבית המשפט לקבלת סעד ולבחינת הראיות, שכן מראש נדונה התביעה לכשלון. הערה זו נאמרת כהערת אגב שכן במקרה זה קיים סיוע לגרסת התובע. אינני מוצאת כי יש לזקוף לחובת התובע את אי העדתה של אשתו. אשתו של התובע לא ראתה את התרחשות התאונה. לאור כל האמור לעיל הנני מאמצת את גרסת התובע באשר לנסיבות ארוע התאונה. ## השאלה המשפטית- פגיעה מכסה מנוע - תאונת דרכים:## לאור האמור לעיל הרי שהתאונה ארעה כאשר התובע עסק בבדיקת שמן ומים לפני תחילת הנסיעה, לאחר שיצא מביתו. ב"כ התובע טוען כי מדובר בטיפול דרך ועל כן התאונה מהווה תאונת דרכים על פי חוק. הנתבעת טוענת כי מאחר והבדיקה נערכה טרם התחלת הנסיעה ולא במהלכה, הרי שאין מדובר בטיפול דרך. התובע סומך טענותיו על פסיקת בית משפט שלום ומחוזי. ע"א (י-ם) 3204/02 קורנוגולד מידד נ. אישי ישיר חברה לביטוח בע"מ מיום 25.6.03, בו קבע הרכב השופטים כי טיפול או תיקון דרך שבהגדרת תאונת דרכים יכול לכלול גם תיקון, דוגמת החלפת גלגל, שנעשה בחצריו של אותו אדם בכוונה לנסוע מיד בסמוך לאחריו. ע"א (ת"א) יעקב ינטל נ. אגד בע"מ ואח' מיום 14.8.05, בו דן הרכב השופטים בשאלה האם פגיעה במהלך סקירה בטחונית באוטובוס לפני התחלת הנסיעה מהווה תאונת דרכים. ת.א. 4043/03 בני רוסקנסקי נ. תעבורה מיכל מלט בע"מ ואח' מיום 08.12.05 בו נקבע כי טיפול אשר נעשה טרם התחלת הנסיעה מהווה תיקון או טיפול דרך לצורך הגדרת תאונת דרכים על ידי החוק. הנתבעת טוענת כי פסיקה זו אינה תואמת את הלכת בית המשפט העליון. הנתבעת מפנה לפסיקת בית המשפט העליון ע"א 4469/95 דראושה נ. אררט פ"ד נ (3) 475 (להלן: "פרשת דראושה") וכן דבריו של כב' השופט א. ריבלין בספרו תאונות הדרכים סדרי הדין וחישוב הפיצויים ,גדין הוצאה לאור, מהדורה שלישית, עמ' 171 ואילך. ## הגדרת תאונת דרכים על פי החוק:## סעיף 1 לחוק מגדיר מה היא תאונת דרכים כדלהלן- "בחוק זה - "תאונת דרכים" - מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה; יראו כתאונת דרכים גם מאורע ..." שימוש ברכב מנועי מוגדר בהמשך הסעיף ככולל גם - "...טיפול-דרך או תיקון-דרך ברכב, שנעשה בידי המשתמש בו או בידי אדם אחר שלא במסגרת עבודתו..." קריאת שני הסעיפים יחד מלמדת כי לצורך בחינת השאלה האם נסיבות המקרה מהוות תאונת דרכים על פי החוק, על פי החלופה של תיקון או טיפול דרך, יש לבחון האם המקרה עונה להגדרה כדלהלן- מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב טיפול-דרך או תיקון-דרך ברכב מנועי, שנעשה בידי המשתמש בו או בידי אדם אחר שלא במסגרת עבודתו, למטרות תחבורה. ## הסטוריה החקיקתית:## בספרו, כב' השופט ריבלין לומד על פרשנות המונח טיפול או תיקון דרך גם מן ההסטוריה החקיקתית שלו. הוא מפנה לע"א 358/83 שולמן נ. ציון חברה לביטוח פ"ד מב (2) 844 (להלן: "פרשת שולמן") אשר ניתן טרם חוקק תיקון מספר 8 לחוק. באותו פסק דין סקר כב' הנשיא (כתוארו דאז) ברק, את הפסיקה והספרות באשר להיקף השימוש ברכב לצורך הגדרת תאונת דרכים וסיכם דעתו באשר לתיקוני הדרך כדלהלן- "16. אכן, דעתי הינה כי תיקון ברכב, בין תוך כדי נסיעת הרכב ובין בעמידתו, בין בצדי הדרך ובין שלא בצדי הדרך, בין תוך התנעת המנוע ובין בדימומו, הינו שימוש בו. זהו שימוש לוואי חיוני לרכב. אין כל הבדל בין סיכה והחלפת גלגל לבין תיקון הרכב. אלה כאלה נחוצים לשם שימושו העיקרי, והריהם נופלים למסגרת השימושים הנלווים. הבחנות שונות בין דרכי התיקון השונות הן מלאכותיות ויוצרות הבחנות קשות שלא ניתן לעמוד בהן. הפעלה ודאית ובטוחה של החוק, מן הראוי לה שתימנע מהן. פסק הדין בפרשת שולמן הווה אחד המניעים לחקיקת תיקון מס. 8 לחוק אשר הגדיר מחדש את המונחים תאונת דרכים ושימוש ברכב. בהצעת החוק לתיקון מס.8 לחוק, הוצע כי המונח שימוש ברכב מנועי יהווה חלק מן החוק ויוגדר כדלהלן-""שימוש ברכב מנועי"- הסעת הרכב או החנייתו וכן התדרדרותו: אולם טיפול ברכב או תיקונו לא יחשבו כשימוש בו.". (ה"ח 1962 מיום כ"ז בכסלו התש"ן (25 בדצמבר 1989) עמ' 33) בדברי ההסבר לאותה הצעת חוק נאמר-"חלק אינטגרלי מההגדרה הקיימת הוא המונח "שימוש ברכב מנועי", אך למונח זה עצמו אין הגדרה בחוק. חסר זה גרם לריבוי פרשנויות בפסקי דין שניתנו במשך שלוש עשרה שנות קיומו של החוק. כדי למנוע התדיינויות מיותרות בנושא, מוצע להבהיר שהכוונה היא רק לנזק שאירע תוך כדי הסעת הרכב, החנייתו או התדרדרותו בגלל החניה בצורה לא נכונה. לאור פסקי הדין הרבים שדנו בנושא נזק שאירע עקב טיפול ברכב או תיקונו, מוצע- לשם הסרת כל ספק- כי ייאמר במפורש שאין לראות בכל תיקון או טיפול כשלעצמם שימוש למטרות תחבורה במובן חוק הפיצויים. מן הראוי שהנזק שנגרם יכוסה במסגרת החוק הספציפי הנוגע לכיסויו. אולם, הגדרת "שימוש ברכב מנועי", בתיקון מס. 8 אשר חוקק בסופו של יום שונה מהצעת החוק וכוללת בין היתר "תיקון או טיפול דרך." כלומר, המחוקק לא מצא לנכון לצמצם את הגדרת השימוש ברכב מנועי בצורה כה משמעותית כפי שביקשו מציעי התיקון. המחוקק מצא לנכון לכלול בתוך המונח גם תיקון או טיפול, ובלבד שהוא עומד בשני מבחנים. האחד כי התיקון או הטיפול יהיה תיקון או טיפול דרך והשני כי המבצע לא יהא מי שעושה כן במסגרת עבודתו. הדרישה השניה מונעת כיסוי כפול במסגרת חקיקה אחרת, דוגמת חוקי הביטוח הלאומי. ## פרשנות המנוח טיפול או תיקון דרך:## בספרו סוקר כב' השופט ריבלין את הפירושים השונים אשר ניתנו לאבחנה בין תיקונים וטיפולים שהם תיקוני וטיפולי דרך לאחרים. כפי שסוקר כב' השופט ריבלין בספרו (עמ' 176-177), הערכאות הדיוניות נטו לפרש את המונח ככולל תיקונים וטיפולים הנעשים עובר לתחילת הנסיעה, כאשר המונח דרך מתייחס לאירוע ולא למקום. לפי גישה זו את המונח דרך יש לפרש לאור הזיקה למטרה התחבורתית קרי לנסיעה ולא על פי המובן הגאופגרפי של מונח זה. המבחן הגאוגרפי בו תומך כב' השופט ריבלין בספרו, מצא ביטוי בהערת אגב בפסק דינו של בית המשפט העליון בפרשת דראושה שם נכתב (עמ' 482)- "אפילו נמיין את פעולות המערער, הרי הטיפול אינו "טיפול דרך", אלא הוא מהווה "טיפול - בית". אכן, ה"טיפול" הוא "טיפול- דרך" אם הוא נועד למנוע או להקטין את הסכיון התעבורתי, והוא נעשה אגב הנסיעה או לצורך המשכתה המיידית (ראה י. אנגלרד, פיצויים לנפגעי תאונות דרכים עדכון משולב (יהלום, תשנ"ו) 76). בענייננו, ה"טיפול" נעשה בחצרים של מקום העבודה, ובא נועד לאפשר את השימוש בטרקטור לייעודו הלא תעבורתי. אין הוא בגדר "טיפול דרך. על אף שבית המשפט העליון קובע אבחנה בין טיפול דרך לטיפול בית הרי שלדדי לא ברור כי מדובר באבחנה גאוגרפית. אומנם בהגדרת טיפול דרך באותה הערת אגב בית המשפט קובע מבחן כפול האחד- מניעת או הקטנת הסיכון התעבורתי והשני ביצוע התיקון אגב הנסיעה או לצורך המשכתה. אולם, לדדי אינני משוכנעת כי המונח "אגב הנסיעה" אינו כולל בתוכו טיפול או תיקון שנעשו עובר לתחילתה של הנסיעה. בית המשפט אינו מפרש מה היא הגדרתו ל"טיפול בית". בפסק הדין בפרשת דראושה מדובר בתיקון או טיפול בטרקטור שלא לצורך נסיעה, בית המשפט מתיחס לכך ומבסס על עובדות אלו את קביעותיו. יש לקבוע כי מדובר בהערת אגב באותו פסק דין אשר לא נדרשה לישום שם. נמצא אם כן כי על בית המשפט לפרש את המונח תיקון או טיפול דרך, ולקבוע האם הכוונה היא תיקון או טיפול בדרך, או שמא העדר מילת היחס "ב" וכן צירוף המילים מקנים למונח משמעות אחרת. לעניין זה התייחסה כב' השופטת שידלובסקי-אור, בדעת מיעוט בע"א (י-ם) 6329/99 גדעון אהרון נ. ציון חברה לביטוח בע"מ , מיום 12.11.05, אציין כי גם אם מסקנתה של כב' השופטת שידלובסקי - אור מרחיבה לטעמי את גבולות הגדרת תיקון הדרך מזו שיש לטעמי לאמץ, הרי שיש לאמץ את הגדרתה המילולית למונח. "העובדה, כי המילה "דרך" מצורפת למילים תיקון או טיפול, אינה בהכרח מעידה כי רק טיפול שנעשה בדרך נכלל בהגדרה, שהרי לעתים רבות צירופן של שתי מילים, יש בו כדי להעניק משמעות חדשה לביטוי שנוצר עקב צירופן. כך, למשל, בצירוף המילים "דרך-ארץ" או "הוצאות-דרך". ניתן לפרש מונחים אלה, כפי שהציע השופט ד.מועלם בת"א(כ"ס) 3652/94, המר' 3045 אלטמן ליאוניד נגד עילית ,חברה לביטוח בע"מ (צלטנר, חבות לנפגעי תאונת דרכים, תוספת 23 2466), (להלן: אלטמן נ' עילית): "אלא סבור אני שהפירוש הנכון למונחים טיפול דרך ותיקון דרך, הוא טפול ותיקון "שנוהגים לעשות בדרך" ולא נזקקים בו בדרך כלל למוסכים ולבעלי מקצוע..."." גם אם לא אאמץ את כל הגשרתו של כב' השופט ד. מועלם הרי שמקובלת עלי הגישה על פי פרוש המונח "טיפול דרך או תיקון דרך אינו בהכרח בדרך. לא זו בלבד כי פשט המונח איננו גאוגרפי לשיטתי, אלא שגם פירוש המונח על פי מטרתו של החוק מובילה למסקנה דומה. דרך פרשנותו של חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים ובכלל זה תיקון מספר 8 הובהרה בהרחבה בפסק דינו של בית המשפט העליון ע"א 8061/95 יצחק עוזר נ. אררט חברה לביטוח בע"מ ואח' פ"ד נ (3) 532 (להלן: "פרשת עוזר"). יש לציין כי פסקי הדין בפרשת עוזר ובפרשת דראושה ניתנו באותו יום ועל ידי אותו הרכב מורחב של שבעה שופטים. בפרשת עוזר מבהיר כב' הנשיא השופט ברק (כתוארו דאז), בהסכמת כל יתר שופטי ההרכב - "... התוכן אשר יש לצקת לשימוש העיקרי ולשימוש הלוואי (או המשני) אינו התוכן שניתן לו לפני תיקון מס' 8. עלינו להתאים את מהותם של השימושים העיקריים ושימושי הלוואי לפרטי ההגדרה של הדיבור "שימוש" ולמבחן התעבורתי המונח ביסוד ההגדרה הבסיסית. בדרך זו נוכל לקיים את האחדות וההרמוניה החקיקתית הנדרשת בפרשנות תכליתית ראויה. אכן, המבחן התעבורתי מוצא את ביטויו בהגדרה הבסיסית לא רק במרכיב של "למטרות תחבורה", אלא גם בפירוט העניינים הפרטיקולריים המופיעים בהגדרת הדיבור "שימוש". כך, למשל, "טיפול-דרך" או "תיקון-דרך" הם "שימוש" ברכב. לעומת זאת, "טיפול-בית" או "תיקון-בית" אינם בגדר "שימוש". הבחנה זו - שלא הוכרה על-פי המבחן הייעודי, אשר ראה בכל טיפול ותיקון "שימוש" לוואי - מבוססת על המבחן התעבורתי ומבטאת אותו. כאמור כב' הנשיא השופט ברק (כתוארו דאז), מבחין בין "טיפול ותיקון דרך" ל"טיפול ותיקון בית", על פי המבחן התעבורתי. מה הוא אותו מבחן תעבורתי ניתן ללמוד גם כן מפסק הדין בפרשת עוזר (עמ' 564)- "...המבחן התעבורתי ("למטרות תחבורה") מכוון כלפי השאלה, אם השימוש שנעשה ברכב הוא בגדריו של סיכון תעבורתי. על-פי גישה זו ייעודו של כלי רכב לעניין חוק הפיצויים - והדבר עולה עתה גם מהגדרת הביטוי "רכב" - הוא לשמש לתחבורה יבשתית. ייעוד זה יוצר, מעצם טבעו, סיכון תעבורתי. כל שימוש ברכב הגורם נזק גוף והנופל לגדריו של סיכון תעבורתי זה הוא "למטרות תחבורה"." נמצא אם כן כי המבחן התעבורתי מכוון לסיכון התעבורתי. ברי הוא במקרה שלפני כי בדיקת המים במכונית בטרם נסיעה נועדה על מנת לאפשר נסיעה בטוחה ועל מנת לשמור על תקינות הרכב. האם פעולה הנעשית על ידי נהג הרכב בטרם נסיעה על מנת להבטיח מטרות אלו נכללת בתחומו של הסיכון התעבורתי? דומני שכן. תקנה 306 תקנות התעבורה התשכ"א 1961 קובעת- "תקינות רכב 306. רכב וכל החלקים, האביזרים והציוד המורכבים עליו או המותקנים בו יהיו בכל עת במצב תקין ובמצב שאין בו כדי לגרום רעש, הפרעה, נזק או סכנה לנמצאים עליו, בתוכו או על-ידו, לעוברי-דרך או לרכוש. " לדדי הסיכון התעבורתי אינו נקבע לפי המיקום הגאוגרפי, האם הטיפול הרכב היה מתחת לבית או במרחק נסיעה קצרה או ארוכה ממנו. הסיכון התעבורתי מבטא את השאלה האם הפעולה יצרה סיכון אשר נדרש לצורך מימוש הנסיעה ברכב. בדיקת המים אכן נועדה לצורך זה. על כן יש לפרש את צירוף המילים "תיקון דרך" או "טיפול דרך" ככוללות פעולות אשר נעשו לצורך תיקון הרכב או טיפול בו, בין אם בראשית הדרך או במהלכה, על מנת שניתן יהא לנסוע ברכב נסיעה בטוחה. זה הפירוש אשר לטעמי יש לתת לביטוי "אגב הדרך" בפסק הדין בפרשת דראושה. "טיפול בית" או "תקיון בית" יפורשו אם כן כטיפולים ותיקונים אשר לא בוצעו בראשית הנסיעה או במהלכה, אלא "בזמנו החופשי" של המתקן או מטפל ולאו דווקא מיד לפני תחילתה של נסיעה או במהלכה, וכן ביחס לתיקונים שלא נדרשו לצורך ביצוע נסיעה תקינה ובטוחה. ##בחינת מגבלותיו של הפירוש המוצע:## כב' השופט ריבלין מעיר בספרו כי מבחנים אשר אינם מאמצים את המבחן הגאופגרפי הקובע כי התיקון נערך במהלך הנסיעה יוצרים קושי בגמישותם היתרה ועלולים ליצור אבחנות דקות בישומם. כמו כן פירושים אלו אינם מתישבים לטעמו עם לשון החוק (ספרו של כב' השופט ריבלין עמ' 177). אכן, כאשר מדובר במבחן הגאוגרפי ההליך ההוכחתי קל לישום לעומת הצורך, בישום המבחן המוצע. לקבוע האם הפעולה בוצעה לצורך נסיעה בטוחה בראשית הדרך או במהלכה. על מנת לבחון האם פעולה בוצעה בראשית הדרך, קרי, עובר לתחילת הנסיעה יהא על בית המשפט לעיתים לבחון כוונותיו של אדם. בחינה כזו מטילה קושי על הערכאה הדיונית ואי וודאות לגבי תוצאות ההליך, אולם אינה יחודית להליך זה דווקא ובתי המשפט נדרשים לבחינת כוונותיו של אדם כמעשה יום יום. לדדי, הפרשנות המוצעת כאן למונח "תיקון וטיפול דרך" יש בה כדי למנוע תוצאה לא רצויה על פיה אדם אשר נוהג כשורה ונפגע כאשר הוא בודק את מצב המים והשמן במנוע לפני תחלית הנסיעה כפוף לסיכונים אשר אינם מכוסים על ידי החוק. להבדיל מאדם אשר לא בדק שמן ומים לפני תחילת הנסיעה, החל בנסיעה ונפגע כאשר גילה כעבור זמן קצר ביותר כי המנוע מתחמם יתר על המידה מאחר ואין בו די מים. דווקא זה האחרון, ימצא תחת כנפיו של החוק ויהא זכאי לפיצוי בגין נזקיו. דומה בעיני כי מבחן הסיכון התעבורתי מחיב שלא להבחין בין השנים. בפסק הדין בפרשת עוזר כותב כב' הנשיא השופט ברק (כתוארו דאז) (עמ' 546)- "למדנו מנסיוננו, כי אין לנו דבר מסוכן יותר מהכללות המבוססות על הבחנות דקות ודקיקות, אשר מרכזות את המאמץ בנסיון להבחין בין מקרים ללא הבדל, ואשר מתרחקות מהמדיניות המשפטית הבסיסית המונחת ביסוד ההסדר המשפטי. ביקשנו איפוא עד כמה שאפשר, בתחום הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, לפשט את ההבחנות, ולהביא לידי כך שההכרעות הקשות יסבו על חילוקי דעות הרלוואנטים למדיניות החוק, ולא על נסיונות להבחין בין מצבים, שכל ההבחנה ביניהם אינה אלא מלאכותית. דומה בעיני כי בטרם בית המשפט יאמץ את הפרשנות המוצעת יש לבדוק האם פרשנות זו לא פורצת את גבולות החוק אשר תיקון 8 בא להסדיר. כלומר, האם דרך פרשנות זו לא יכנסו בגדרו של החוק כל תיקוני הרכב. החשש צריך להיות מוגבל שכן, "טיפול או תיקון דרך" הינם רק מרכיב בהגדרת "תאונת דרכים" על פי החוק. קיימים סייגים רבים נוספים אותם על הנפגע לעבור על מנת שהאירוע יוכר כתאונת דרכים. כמו כן אין פירוש הדבר כי תאונה שארעה בשעת הכנת הרכב לנסיעה צריכה להתפרש באופן רחב מבחינת הזמן עליו היא משתרעת, טרם התחלת הנסיעה. דומה בעיני כי פרוש נרחב כזה לא יהלום את המונח "אגב נסיעה", המופיע בפסק דין דראושה. המונח "אגב נסיעה" מחייב כי התיקון או הטיפול נעשו מיד בסמוך לפני תחילת הנסיעה כפועל יוצא מן הכוונה להתחיל בביצוע נסיעה ולא מכוונה עתידית לעשות שימוש ברכב לצורך נסיעה בו, אך לא באופן מידי וברצף לתיקון. אין הפירוש המוצע מונע יצירת אזורי דמדומים, אולם גם פירושים מוצעים אחרים לא מונעים אזורי דימדומים או תוצאות בלתי סבירות. קושי נוסף הוא כי פגיעה כתוצאה מבדיקת שמן ומים אינה מתישבת עם ההגיון הפשוט והישר של הגדרת תאונת דרכים, לאו דווקא הגדרת החוק. כמו כן ניתן לעורר שאלות האם פגיעות כתוצאה מתיקון או טיפול ברכב צריכות להיות לנטל כלכלי דווקא על המשתמשים ברכב המנועי, ולא תחת דיני הנזיקין הכללים בהם כל אדם ישא באחריות לרשלנותו. אולם, משבחר המחוקק שלא לאמץ את הצעת החוק כפי שהוצעה ובחר לכלול בתוך הגדרת השימוש ברכב מנועי גם תיקון וטיפול דרך, הרי שיש לפרש את החוק על פי מילותיו הוא ולמנוע בתוך פרוש החוק יצירת אבחנות לא הגיוניות, ראה סעיפים 14 ו- 26 לעיל. חוסר האחידות בחוק מתואר על ידי כב' הנשיא השופט ברק (כתוארו דאז) בפסק הדין בפרשת עוזר, שם הוא מבהיר כיצד על השופט להתמודד עם פרשנות החוק לאור חוסר אחידות המטרה שבו והיחס בין הכלל לבין החריגים שנקבעו בו. בין יתר כללי הפרשנות אותם הוא הציב ציין כב' השופט ברק כי - "אין לטשטש- מתוך רצון להבטיח אחדות והרמוניה- את השוני בין הכלל הבסיסי לבין החזקות החלוטות המוסיפות עליו והגורעות ממנו. החוק עצמו ביקש להגשים תכליות מגוונות, והוא מבוסס על חוסר אחדות וחוסר הרמוניה. ## פגיעה מכסה מנוע - תאונת דרכים ? - אחרית דבר:## לאור כל האמור לעיל , הנני קובעת כי בנסיבות העובדתיות אשר הוכחו, פגיעה בשעת בדיקת מים בתחילתה של נסיעה, חלה חבות של חברת הביטוח לפיצוי התובע. תאונת דרכיםשאלות משפטיותמנוע