תאונת דרכים טרקטור | עו"ד רונן פרידמן

האם נפילה מטרקטור נחשבת לתאונת דרכים ? האם תאונת דרכים עם טרקטור מזכה את הנפגע בפיצויים מחברת הביטוח ? ##(1) האם תאונה עקב קפיצה מטרקטור שמנועו כבוי נחשבת לתאונת דרכים ?## ע"א (ב"ש) 105/94, "מקורות" חברת המים בע"מ נ. "אליהו" חברה לביטוח בע"מ: 1. בעת הנחת צינורות קפץ התובע מדחפור זחלי (טרקטור) שמנועו כבה. (התאונה לאחר תיקון מס' 8). בקבלו את טענת התובע כי מדובר בתאונת דרכים, פסק בית-המשפט: מהאמור בהלכת בורנשטיין (ע"א 370/89) לגבי המצב לאחר תיקון מס' 8 נובע, כי שעה שתאונה קורית תוך כדי תנועת הכלי, מדובר בשימוש למטרות תחבורה גם אם התנועה היתה לצורך ביצוע עבודה באמצעות הכלי. 2. אף שעיקר יעודו של הטרקטור היה הנחת צינורות ולא תחבורה יבשתית, הטרקטור הוא כלי רכב על-פי חוק הפיצויים, שכן בסיפא ההגדרה של "רכב מנועי" בחוק מופיעים כלי רכב על דרך "לרבות", שעיקר יעודם אינו לשמש לתחבורה יבשתית, ובהם טרקטור. ##(2) פגיעה מאבן שנפלה מטרקטור שהוביל אבנים:## בת"א (נצ') 626/86, ג'מל נ. "מקורות" בינוי ופיתוח בע"מ, ההחלטה ניתנה לפני תיקון מס' 8 לחוק. התובע נפגע בראשו מאבן כבדה שנפלה מגג מקלט מגובה של 7-8 מטרים. האבן התדרדרה מאבנים שהובלו והובאו לשם על-ידי טרקטור. עברו כ-10 -15 דקות מעת שהושמו האבנים על הגג ועד לפגיעה בתובע. הטרקטור היה במרחק של כ-10 -15 מטרים (או 5 מ' כפי שהשופט מציין כחלק מפעולה נמשכת. איש לא היה על הגג ולא נגע באבנים, כך שלא התערב כל גורם זר שגרם להתדרדרות האבן. (אילו היה על הגג אדם שהיה מסדר אותן, היה המצב שונה והאחריות היתה מעוברת לצד השלישי). נפסק: קיים קשר סיבתי עובדתי ומשפטי בין הובלת האבנים על-ידי הטרקטור ונפילת אבן מתוכן לבין הפגיעה, שכן מטרת השימוש בטרקטור היתה להוביל אבנים ושימוש זה היה הגורם הממשי לתאונה. אף הזמן שעבר בין הובלת האבנים לבין הפגיעה הינו סביר. ##(3) האם נפילה מטרקטור נחשבת לתאונת דרכים ?## ברע"א (עליון) 4469/95, דראושה נ. "אררט" חברה לביטוח בע"מ, המערער החליק מטרקטור שעה שעסק בדחיפת "סל" על כף הטרקטור ולהעביר את הכף ממקום למקום באמצעות הכוח המיכני של הטרקטור. (הארוע לאחר תיקון מס' 8). בית-המשפט המחוזי קבע כי אין מדובר תאונת דרכים. בדחותו את ערעור התובע, פסק בית-המשפט: 1. אין מדובר בשימוש ברכב למטרות תחבורה מהטעמים הבאים: א. ניתן לראות את הפעולה של המערער כטעינה או כתיקון דרך. כל אחד מהשניים אינו תאונת דרכים, שכן טעינה הוחרגה בחוק ממסגרת שימוש וטיפול דרך. לא היה במקרה זה אלא טיפול בית. טיפול יהיה "טיפול דרך" אם הוא נועד למנוע או להקטין את הסיכון התעבורתי והוא נעשה אגב הנסיעה או לצורך המשכה המיידי. ב. אין מדובר בשימוש "למטרות תחבורה", שכן שימוש הוא כזה רק אם הוא באה בגדריו של סיכון תעבורתי לו גורם יעודו התעבורתי של הרכב. הפעולות שעשה המערער בטרקטור בהחליפו את ה"פטיש" ב"סל" אמנם היו בגדר יעודו הטבעי של הטרקטור, אך אין הן בגדר יעודו התעבורתי. 2. הארוע אינו מקיים את החזקה החלוטה של ניצול הכוח המיכני של הרכב. אמנם מנוע הטרקטור פעל בעת התאונה, אך לא פעילות זו היא שגרמה לתאונה, אלא משיכת ה"סל" על-ידי המערער, שהיא פעולה ידנית נטולת ניצול הכוח המיכני. העובדה שהיתה כוונה לנצל את הכוח המיכני אינה רלבנטית, שכן ניצול הכוח המיכני משמעו ניצול בפועל ולא כוונה או רצון לנצלו בעתיד (הקרוב או הרחוק). ##(4) האם דחפור הנע על שרשראות פלדה נחשב "רכב מנועי" ?## ת"א (י-ם) 1683/96, ציון לוי נ. "קרנית" קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים ואח': האם דחפור מסוג 9 - D הינו רכב מנועי במובן חוק הפלת"ד. מדובר בכלי הנדסי כבד אשר משקלו נע בין 30 ל- 46 טון. הוא כלי זחלילי הנע על שרשראות פלדה ואשר מהירותו בזמן העבודה איטית היא בין 4 ל- 6 קמ"ש, ומהירותו המכסימלית היא עד 10.8 קמ"ש קדימה ואחורה עד 13 קמ"ש. ייעודו הוא לדחוף אדמה בעזרת סכין שנתקעת בתוכה והאדמה נגררת. הדחפור נוסע קדימה, מרטש ואזי הוא חוזר אחורה ודוחף את האדמה. הדחפור מסוגל לנוע בכביש, אך אם ינוע על הכביש, יגרום נזק לכביש. בית-המשפט הגיע למסקנה כי הדחפור הנדון הוא "רכב מנועי" במובן חוק הפלת"ד משני טעמים: א. הדחפור בתנועתו קדימה ואחורה דוחף עפר ומשנע אותו ממקום למקום, דהיינו מוביל מטען ממקום יבשתי אחד למקום יבשתי אחר – ובכך הוא ממלא את התנאי שעיקר ייעודו לשמש ל"כלי תחבורה יבשתי". ב. המושג "טרקטור" כולל בחובו לפי התקנות שהותקנות על-פי החוק לגבי תעריפים גם דחפור, כך גם על-פי המילון הלשוני. על-פי תקנות התעבורה, דחפור אינו טרקטור, אך מטרת חוק הפלת"ד אינה תעבורתית אלא סוציאלית. אגב אורחא: בית-המשפט בדעה שהכשירות הנדרשת מהדחפור היא כשירות פיזית ולא נורמטיבית. ראט החלטה סותרת ב-רע"א 3534/97. ##(5) פגיעה על ידי נפילת חפץ מטרקטור:## ת"א (ב"ש) 922/86, אבו חליל נ. עשוש ואח', התובע עמד להתקין דלת ברזל כבדה במחסן של הקיבוץ. הדלת הועמדה על כף הרמה לטרקטור שהוביל אותה לקרבת המחסן והעמידה כשהיא נשענת על הקיר החיצוני של המבנה. כעבור כמחצית השעה מאז שהושענה נפלה הדלת ופגעה בתובע. נפסק: על-פי חוק הפיצויים יש צורך בקיום קשר סיבתי משפטי בנוסף לקשר הסיבתי העובדתי, חרף השמטת סעיף 64 לפקודת הנזיקין, דהיינו: יש להפעיל את כללי הסיבתיות הקלאסיים: א. מבחן הציפיות; ב. מבחן הסיכון; ג. מבחן השכל הישר או מבחן "קשר מהותי, מתאים או קרוב". כיוון שהשימוש על-פי מטרותיו נסתיים עם העברת הדלת והעמדתה לרשותו של אחר כשהיא שעונה על גדר המחסן – נסתיים בכך השימוש. נפילת הדלת כמחצית השעה לאחר מכן בהיותה בחזקתו ובאחריותו הבלעדית של האחר, אינה תוצאה של השימוש הקודם בטרקטור ולכן חוק הפיצויים אינו חל על המקרה. ## (7) תאונת טרקטור תוך ניצול הכוח המכני:## בת"א (שלום-חי') 10744/94, שרוף נ. "הפניקס" חברה לביטוח בע"מ ואח', בעת שהתובע חסם חור שנוצר בצינור הידראולי, שתפקידו להרים את כף הטרקטור עם אצבעו, הפעיל הנתבע, נהג הטרקטור, את הכף וכתוצאה מלחץ שמן, חדר השמן לאצבעו של התובע ונגרמו לו נזקי גוף. ניתן להרים את כף הטרקטור רק כאשר המנוע של הטרקטור פעול. הטרקטור עצמו עינו רכב דו-תכליתי אשר משמש לנסיעה ולעבודה. נפסק על-פי הלכת "עוזר" והלכת "קוואסמה" כי בעוד שלצורך ההגדרה הבסיסית חובה לשקול אם הסיכון הוא "סיכון תעבורתי", הרי לצורך "החזקה החלוטה המרבה", קרי, השימוש בכוח המיכני של הרכב, אין צורך ב"סיכון תעבורתי". כאן מדובר בשמן אשר הוזרם בצינור המפעיל את כף הטרקטור, השמן הוזרם על-ידי מנוע הטרקטור. התובע נתבקש לחסום בידו את נקב הצינור, על-מנת לאפשר את השלמת העבודה עם כף הטרקטור. בנסיבות אלה נראה כי פגיעת התובע היתה ב"תחום הסיכון" אשר יצר הכוח המיכני המקורי, הלא-תעבורתי, והוא נכלל בתחום היסכון שיצר ניצול הכוח המיכני של הטרקטור. לפיכך, מכוח "החזקה החלוטה המרבה" נשוא התביעה הינו תאונת דרכים על-פי חוק הפלת"ד. ##(8) תאונה של ילד עם טרקטור:## בת"א (שלום-ת"א) 85739/96, תגת נ. "הפניקס הישראלי" חברה לביטוח בע"מ ואח',התובע נהג בטרקטור לצורך ביצוע עבודות שיפוצים. הוא העמיד אותו סמוך לביתו כשמנועו פועל, והלך על-מנת להעמיס חומרים על הטרקטור. באותה עת הגיע הנפגע, קטין בן 3 שנים, לטרקטור הכניס ידו לעבר מנועו, כף ידו הימנית נתפסה ברצועת המנוע הפועל ואצבעו השלישית נקטעה. לא ניתן לאמר כי השימוש שנעשה בטרקטור היה למטרות תחבורה, היות ושימוש לצורך תנועה עתידית אינו נכלל – ואינו יכול להיכלל – במסגרת המונח "שימוש", שאז נרוקן את דברי המחוקק מתוכן, משום שכל שימוש שהוא ברכב יענה להגדרה, ולא לכך כיוון המחוקק. לא היה כאן ניצול של הכוח המיכני של הרכב לצורך אחד מייעודיו, אלא היתה פעולה של המנוע בלבד. לא נעשה ניצול הכוח המיכני של הטרקטור במובן זה שהשארת המנוע פועל נכנסת בגדרו של אחד מייעודיו הרבים של הטרקטור. כאן היה משחק של ילדים ברכב, ומשחק כזה אינו בגדר "שימוש" ברכב, ואין כל קשר סיבתי שהוא בין השימוש ברכב למטרות תחבורה לבין המשחק בו, והמשחק אינו יכול להחשב כפעילות לצרכי תחבורה. במקרה זה ניתן גם לאמר כי הטרקטור והעגלה הונחו ליד הבית על-מנת לפנות את פסולת השיפוצים, ואם נאמר כך הרי שבעת התאונה היה האב עסוק בטעינת הטרקטור, והרי טעינה הוחרגה מפורשות מהגדרת "השימוש" בחוק הפלת"ד. (פורסם בספרו של עו"ד מיכאל צלטנר "חבות לפיצוי נפגעי תאונות דרכים) ##(9) תאונת דרכים טרקטור - האם נפילה מטרקטור נחשבת לתאונת דרכים ? ## להלן תקציר נרחב של פסק הדין: ##הקדמה##: התובע טוען כי נפגע בתאונת דרכים בזמן שעלה על טרקטור, החליק ונפל על ברכו הימנית. במועד התאונה עבד התובע אצל הנתבעת 4, כמפעיל ציוד מכני כבד, באתר עבודה "חפץ חיים". הנתבעות 1 ו-2 הן המבטחות בביטוח חובה של הטרקטור ממנו, טוען התובע, כי נפל. הנתבעות הכחישו את עצם קרות תאונת דרכים טרקטור, את נסיבותיה, וכן את הטענה כי מדובר בתאונת דרכים. לאור הכחשה זו תיקן התובע את כתב תביעתו וצרף את הנתבעות 3 ו-4 (המעבידה והמבטחת בחבות מעבידים). התביעה כנגד הנתבעות 3 ו-4 נדחתה בהסכמה בתום שמיעת הראיות ##הדיון - תאונת דרכים טרקטור:## מהמסמכים שהוגשו ע"י התובע באמצעות עורך דין תאונת דרכים, עולה עוד כי המוסד לביטוח לאומי הכיר בתאונה כתאונת עבודה, לתובע שולמו דמי פגיעה, נקבעו לו נכויות זמניות, ובסופו של דבר נקבע כי לא נותרה נכות צמיתה. בהתאם להחלטת כב' הש' למלשטרייך מיום 7/2/07, פוצל הדיון בתיק כך שתחילה נשמעו ראיות בנושא החבות בלבד. התובע העיד בפני. מטעם הנתבעות לא הובאו עדים. התובע טוען כי בעת שעלה על הטרקטור, בתום הפסקה, ומתוך כוונה להסיע אותו לנקודה הבאה שבה היה עליו לעבוד עימו, החליק, נפל, וקיבל מכה מהשרשרת של הטרקטור. התובע לא זכר מה קדם לאירוע תאונת דרכים טרקטור, ומדוע הפסיק לעבוד על הטרקטור - יציאה להפסקת אוכל או יציאה לשירותים כן העיד התובע כי מיד לאחר שנפגע, התקשר למנהל האתר-עובד הקרן הקיימת (מעבידתו) באמצעות מכשיר קשר שהיה בידו, ודיווח לו על הפגיעה. ממקום תאונת דרכים טרקטור נלקח התובע לבית החולים קפלן, לדבריו, על ידי אחד העובדים האחרים. לאחר ששמעתי את התובע, אני סבורה כי יש לקבל את גרסתו לאופן קרות התאונה ולקבוע כי זו ארעה בעת שעלה על הטרקטור לצורך המשך נסיעה. על כן יש לראות את הארוע, כתאונת דרכים טרקטור, כהגדרתה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים תשל"ה 1975, מכוח היותה נופלת להגדרת השימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה- עליה לרכב לצורך התחלת נסיעה התובע הותיר בעדותו רושם אמין: עדותו היתה שוטפת, עקבית ומהימנה, ואין, לטעמי, בסתירות עליהן הצביעה ב"כ הנתבעת, כדי לכרסם באמינותו, כפי שאפרט, בהרחבה, בהמשך: התובע צירף לתצהירו מסמכים רפואיים, שנכתבו בסמוך למועד תאונת דרכים טרקטור. מסמכים אלו תומכים בגרסתו, על אף שאין זהות מוחלטת בין האמור בהם לבין עדותו בבית המשפט: בתעודת חדר מיון מיום הארוע (ת/1), אשר נערכה כשעה לאחר הארוע, נרשם כך: "בן 38 הבוקר בעת עבודתו נפל מטרקטור ונחבל בברך ימין"- ראה ת/1. בתעודה ראשונה לנפגע בעבודה מיום 9.5.99 - תעודה שנכתבה ארבעה ימים בלבד לאחר הארוע (ראה ת/1א) נרשם כך: "לדבריו ב6.5.99 נפל מחלק שטרקטור ונחבל בברכו הימנית בזמן עבודתו". אין חולק באשר לחשיבות האמור במסמכים סמוכים למועד האירוע - בטרם פנה התובע ליעוץ אצל עורך דין תאונות דרכים, בטרם חשב על הגשת תביעה, ובטרם חשב על גרסה כזו או אחרת, אלא מסר את הדברים כפי שהתרחשו בפועל העובדה שבתיעוד הרפואי הסמוך למועד התאונה אין פירוט מדויק של מנגנון הנפילה (נפילה בעת עליה לטרקטור) אלא מצויין נפילה מטרקטור, אינה פוגעת באמינות גרסתו, שהרי ידוע לכל כי הרופא בחדר מיון אינו מדייק תמיד ואינו כולל בתיאור הארוע את כל הפרטים שנמסרים לו, אלא את עיקרי הדברים (מבחינת הרופא אין חשיבות גדולה לשאלה האם התאונה ארעה בעליה לטרקטור, בירידה מהטרקטור או כל החלקה אחרת מהטרקטור). יש לדחות בהקשר זה את טענת הנתבעת, לפיה האמור במסמך מיום 9/5/99 אינו משקף את גרסת התובע. נכון כי נפל במסמך שיבוש מה, ואולם עולה מהדברים שנכתבו שם כי התובע נפל מטרקטור-דבר שמתיישב עם גרסתו, ובוודאי שאינו עומד בסתירה לה לענין קבלת הגירסה המידית שנתן עד בבית חולים, לאחר תאונת דרכים טרקטור, כחיזוק לעדות יחידה של בעל דין, ראה:י. קדמי, על הראיות חלק שלישי עמ' 1247.ע"א 8388/99 הסנה נ' מימי בן ארי. חיזוק נוסף לגרסת התובע ניתן למצוא במסמכי המעביד, לתצהיר התובע צורפו שני מסמכים, מודפסים, הנושאים כותרת: "דו"ח המעביד בדבר תאונה", אשר מופנים לחברת הביטוח סהר (מבטחת הקק"ל) מיום 25/5/99 (שלושה שבועות לאחר התאונה), ומיום 6/10/99 (כ-4 חודשים לאחר התאונה), בהם נרשם בסעיף 19 תחת הכותרת "תיאור מלא של הפגיעה" כך: "בעת עבודתו כשעלה על טרקטור 17-182 החליק מהטרקטור מעד ונחבל בברך רגל ימנית". ב"כ הנתבעת התנגדה להגשת מסמכים אלו שאינם חתומים ולא ברור מי ערך אותם. ב"כ התובעת ביקשה לקבלם בטענה כי הם נערכו ע"י מעבידתו של התובע, וצולמו על ידו מתיקו האישי. התובע נשאל בחקירת ב"כ הנתבעות (בעמ' 6) אם הוא יודע מי ערך את דו"ח המעביד בדבר תאונת דרכים טרקטור, וענה: "בכוח אדם יש אנשים ספציפים שממלאים את זה. אני בכל מקרה לא הכנתי את הדו"ח הזה ברור כי התובע לא ערך את דו"ח המעביד במובן הטכני של המילה-התובע לא הדפיס את הטופס (העיד, כאמור, שעובדי כוח אדם מכינים טפסים כאלו), ואולם מאחר שאין חולק כי תאונת דרכים טרקטור הינה תאונה עצמית, ללא עדים, אזי הגרסה שנרשמה בטופס, ככל שהיא נוגעת לאופן קרות הארוע, יכולה היתה להתקבל אך ורק מפיו של התובע-היחיד שיכול היה לספר מה קרה לו. מכאן שבמובן המהותי יש לראות את התובע כמי שערך את המסמך בכל הנוגע לרשום בנושא תיאור הפגיעה. על כן אני מקבלת את דו"ח המעביד, כראיה להוכחת העובדה שהגרסה הרשומה בו, היא הגרסה שמסר התובע למעביד בסמוך לתאונה, ודוק-לא כהוכחה לאמיתות תוכן הגרסה אוסיף עוד בהקשר למסמך זה, כי מקלטת החקירה שהוגשה מטעם נתבעות 3,4 (כפי שיפורט בהמשך) עולה, כי גם החוקר מטעם מבטחת המעביד, החזיק, ככל הנראה, את אותו דו"ח מעביד, והקריא ממנו לתובע במהלך החקירה-ראה עמ' 2 שר' 26 לתמליל: "ח. כתוב פה במשרד אני רואה "בעת עבודתו כשעלה על טרקטור 182-17..החליק מהטרקטור". לסיכום נקודה זו אומר כי יש לראות ברשום בדו"ח, חיזוק לעדות התובע בבית המשפט-הגרסה הרשומה בדו"ח, שנערך סמוך מאוד לתאונה, היא גרסה שיכולה היתה להתקבל רק מפי התובע, ומכאן שעדותו בבית המשפט תאמה לגרסה שמסר בסמוך לארוע ואולם גם אם טעיתי בקבלת מסמכים אלו כראיה קבילה, די בעדות התובע בבית המשפט ובחיזוק שמצאתי במסמכים הרפואיים, על מנת לקבל את התביעה כפי שפורט בסעיף 10 לעיל ## קלטת:## הסתירה העיקרית אליה מפנה ב"כ הנתבעות נוגעת לקלטת (ותמליל) שהוגשו לביהמ"ש מטעם הנתבעות 3 ו-4. בקלטת זו נשמע התובע משוחח עם חוקר מטעם הנתבעות 3,4. השיחה נערכה ביום 22/6/04 (5 שנים לאחר האירוע !), ובה נשמע התובע אומר לחוקר כי תאונת דרכים טרקטור ארעה בעת שירד מטרקטור, וזאת בניגוד לעדותו בביהמ"ש שבה העיד כי התאונה ארעה בעת שעלה על הטרקטור משמיעת הקלטת במלואה (וקריאת כל התמליל) עולה כי במהלך כל השיחה חוזר התובע ואומר לחוקר, מספר רב של פעמים, כי מאחר ועברו 5 שנים הוא אינו זוכר את כל הפרטים ולכן מבקש לעבור על המסמכים על מנת להיזכר (ראה למשל עמ' 2 שר' 13-15, עמ' 2 שר' 21, עמ' 3 שר' 6, עמ' 7 שר' 9-10, עמ' 7 שר' 24). יתר על כן-החוקר- בשאלותיו, נתן לתובע להבין כי אין כל חשיבות במתן פרטים מדויקים באשר לשאלה האם הארוע ארע בירידה או בעליה. ראה שאלת החוקר בעמ' 2 שר' 26: "..כתוב פה במשרד אני רואה "בעת עבודתו כשעלה על טרקטור 182-17 עלה או ירד לא משנה החליק מהטרקטור". ועל כך עונה התובע: "משהו כזה כן". אוסיף עוד כי מדובר בשיחה שלא נערכה פנים אל פנים אלא בטלפון (זאת ניתן ללמוד מדברי החוקר בעמ' 7 שר' 10), החוקר שהקליט את התובע וערך את התמליל, לא הובא לעדות ע"י הנתבע, ומכל מקום נשוב ונזכיר כי שיחה זו נערכה 5 שנים (!!) לאחר ארוע תאונת דרכים טרקטור, כאשר מדברי החוקר עולה כי בעבר נפגש כבר עם התובע (ככל הנראה במועד סמוך יותר לתאונה, ושמע ממנו את סיפור המקרה-ראה עמ' 3 שר' 23-28. העובדה שהחקירה המוקדמת יותר שנעשתה לתובע ע"י אותו חוקר, לא הוצגה בבית המשפט (לא הקלטת ולא התמליל)-אומרת דרשני כשעומת התובע עם ההקלטה, בחקירתו בבית המשפט עמד על כך שהגרסה הנכונה והאמיתית היא זו שהעיד עליה-כלומר שהנפילה ארעה בזמן עליה לטרקטור ! ודוק-גם גרסה עובדתית לפיה התובע נפל ונפגע בעת שירד מהטרקטור בתום עבודה עליו, נכנסת להגדרת תאונת דרכים, ועל כן התובע יכול היה, לכאורה, "לבחור" גם בגרסה זו, ואולם עמידתו על גרסתו, גם לאחר ששמע את הקלטת, מחזקת בעיני את אמינותו. ב"כ הנתבעות גם מפנה, בהקשר זה, לאמור בחוות דעתו של מומחה רפואי שבדק את התובע לצורך קבלת פיצוי בגין פוליסת תאונות אישיות, ושבה נרשם "לדבריו נפל על שרשרת הטרקטור בעת הירידה ממנו". ואולם גם חוות דעת זו (בדומה לחקירה) נערכה, 5 שנים לאחר ארוע התאונה, וברור כי הנסיבות המדוייקות של אופן התרחשות ארוע הנפילה, לא עמדו בראש מעיניו של המומחה יצוין כי בחוות דעת שנערכה, שנה וחצי קודם לכן (ביום 1/3/03) ע"י ד"ר סעיד, ואשר גם היא צורפה לתצהיר התובע, נרשם כך: "לדבריו בתאריך 6/5/99 בזמן עליה לטרקטור בעבודתו מעד ונחבל בברך ימין ##מספר הרישוי של הטרקטור:## סתירה נוספת אליה מפנה ב"כ הנתבעות 1 ו-2 נוגעת למספר הרישוי של הטרקטור שהיה מעורב בתאונה. בכתב התביעה ובתצהיר העדות הראשית שהוגש מטעם התובע, צויין כי מס' הרישוי של הטרקטור ממנו נפל הוא 17182. כשנשאל התובע איך ידע לציין מספר זה כמספר הכלי שעימו עבד, העיד כי לאחר האירוע מילא המעביד טפסים בהם נרשם מס' הכלי המעורב, ומטפסים אלה נלקח המידע. מנגד הציגה ב"כ הנתבעת שני מסמכים של הקרן הקיימת לישראל שכותרתם: "חשבון סיכום ל/23 מספר.... לחודש מאי 99", כאשר במסמך הראשון צויין בצד שמאל מס' 17182 ובתחתיתו נרשם: "כביש 38", ואילו במסמך השני צויין בצד שמאל 17162 ובתחתיתו נרשם: "חפץ חיים". ממסמכים אלה מבקשת ב"כ הנתבעות ללמוד כי טרקטור מס 17182 (הטרקטור ממנו טוען התובע כי נפל) כלל לא עבד באתר בחפץ חיים-אתר העבודה שאליו נשלח התובע ביום התאונה על כך יש לומר את הדברים הבאים: ראשית- במסמכי הקק"ל לא מצויין יום ספציפי שהוא יום התאונה, אלא המסמכים מתייחסים לחודש 5/99, ואין ללמוד מהם היכן עבד הכלי ביום הספציפי שבו התרחשה תאונת דרכים טרקטור. שנית-התובע העיד כי הוא לא "מכיר" את הטרקטור ממנו נפל, וכי את מספרו לקח מהטפסים שמלא המעביד בסמוך לאחר תאונת דרכים טרקטור. עדות זו, מתיישבת עם דברי החוקר (הנשמעים בהקלטה), אשר הציג עצמו בפני התובע כנציג המבטחת של קק"ל-מעבידתו (ראה עמ' 8 שר' 12). מדברי החוקר עולה כי, בעת החקירה, החזיק החוקר בידיו מסמכים של קק"ל, שגם בהם מצויין אותו מספר כלי שציין התובע ככלי המעורב: "חוקר: ...כתוב פה במשרד אני רואה : "בעת עבודתו כשעלה על טרקטור 18217.. (בקלטת נשמע החוקר אומר שבע עשרה מאה שמונים ושתיים-ע.ב)". כאמור לעיל, במועד התאונה נלקח התובע לעבודה ליד רחובות, בעוד שמקום עבודתו הקבוע בקק"ל היה בצפון. הטרקטור המעורב היה שייך למחוז קק"ל בדרום-ומכאן שאותו טרקטור לא היה "מוכר" לתובע, אין מדובר בכלי עליו נהג לעבוד, ושיכול היה לבדוק בקלות את מספר הרישוי שלו. על כן אני מקבלת את גרסתו לפיה התבסס על רישומי המעביד, ואם אכן נפלה טעות במספר הרישוי אין בכך כדי לפגוע באמינותו שלישית- התובע טען בכתב תביעתו ובתצהירו כי כל הציוד הכבד של הקרן הקיימת לישראל בוטח על ידי חב' הביטוח מגדל בביטוח חובה, ובכלל זה, כמובן, גם הטרקטור ממנו נפל. הנתבעות לא הביאו כל ראיה לסתור טענה זו, ועל כן גם אם נפלה טעות במס' הטרקטור, כך שהטרקטור המעורב בתאונה היה טרקטור שמס' הרישוי שלו הוא 17162 ולא טרקטור 17182, אזי ממילא גם טרקטור זה היה מבוטח על ידי הנתבעות. ב"כ הנתבעות בקשה להפנות לחוסר בהירות נוסף, לטעמה, בעדות התובע באשר לסיבה שבגינה הפסיק לעבוד על הטרקטור, בטרם ארוע הנפילה. אין בעדות התובע כל סתירה בנוגע לענין זה. התובע העיד כי הוא זוכר שעשה הפסקה בעבודתו, ולעובדה שלא זכר במדוייק האם ההפסקה נעשתה לצורך אוכל או שירותים אין כל נפקות. התובע העיד בבירור כי חזר לטרקטור לאחר ההפסקה לצורך המשך עבודתו-לצורך הסעת הטרקטור לנקודה הבאה שבה היה אמור לעבוד עליו ## דיווח על תאונת דרכים טרקטור:## תהיה נוספת עליה עמדה ב"כ הנתבעות נוגעת לדיווח על התאונה: ב"כ הנתבעת טענה כי תמוהה העובדה שהתובע בחר שלא לדווח על תאונת דרכים טרקטור למנהל האתר, ובמקום זאת יצר קשר עם אדם אחר שיקח אותו לבית חולים-אדם שהוא לא זוכר מיהו. דבר זה אינו נכון כלל ! התובע העיד במפורש כי מיד לאחר הארוע, מסר הודעה למנהל האתר ודיווח לו על התאונה (ראה עמ' 5 לפרוט'). לחדר מיון אכן ליווה אותו אדם אחר (לא מנהל העבודה באתר) שהוא לא יכול היה לציין מיהו-דבר שאינו מפתיע בהתחשב בכך שהתובע נשלח לאתר בדרום, אתר שאינו מקום העבודה הרגיל שלו, ושהוא אינו מכיר את אנשי קק"ל שעובדים שם מכל מקום לו סברה הנתבעת כי התובע לא הודיע למנהל האתר מטעם הקק"ל על ארוע תאונת דרכים טרקטור, יכולה היתה להביאו לעדות מטעמה-ברם היא לא עשתה כן, והימנעותה מכך פועלת לחובתה ## תאונת דרכים טרקטור - סיכום:## לסיכום כל האמור לעיל אני סבורה שיש לתת אמון מלא בעדות התובע ולקבל גרסתו לאופן קרות התאונה. נתתי דעתי לכך כי מדובר בעדות יחידה של בעל דין (כהגדרתה בסעיף 54 לפקודת הראיות), ואולם חובת ההנמקה מולאה, לטעמי, כמפורט בסעיפים 10 ו-11 לעיל. ראה בענין זה גם את האמור בע"א 295/89 רוזנברג נ' מלאכי, פ"ד מו (1) 733, שם נפסק כי לעיתים די באמון מוחלט שבית המשפט רוחש לעדות בעל דין, כדי לצאת ידי חובת סעיף 54. לסיכום כל האמור לעיל, הנני מקבלת את גרסתו של התובע לאופן קרות אירוע התאונה לפיה נפל ונפגע בעת שעלה לטרקטור לצורך המשך נסיעה בו, ומשכך יש לקבוע כי האירוע הינו תאונת דרכים. טרקטורתאונת דרכיםציוד מכני הנדסי (צמ"ה)