תאונת דרכים טרקטור

תאונת דרכים טרקטור – האם נפילה מטרקטור נחשבת לתאונת דרכים ? זו השאלה שעמדה בפני השופטת עדי חן-ברק בבית משפט השלום בחיפה, להלן תקציר נרחב של פסק הדין

הקדמה
התובע טוען כי נפגע בתאונת דרכים בזמן שעלה על טרקטור, החליק ונפל על ברכו הימנית. במועד התאונה עבד התובע אצל הנתבעת 4, כמפעיל ציוד מכני כבד, באתר עבודה "חפץ חיים". הנתבעות 1 ו-2 הן המבטחות בביטוח חובה של הטרקטור ממנו, טוען התובע, כי נפל. הנתבעות הכחישו את עצם קרות תאונת דרכים טרקטור, את נסיבותיה, וכן את הטענה כי מדובר בתאונת דרכים. לאור הכחשה זו תיקן התובע את כתב תביעתו וצרף את הנתבעות 3 ו-4 (המעבידה והמבטחת בחבות מעבידים). התביעה כנגד הנתבעות 3 ו-4 נדחתה בהסכמה בתום שמיעת הראיות

הדיון – תאונת דרכים טרקטור
מהמסמכים שהוגשו ע"י התובע עולה עוד כי המוסד לביטוח לאומי הכיר בתאונה כתאונת עבודה, לתובע שולמו דמי פגיעה, נקבעו לו נכויות זמניות, ובסופו של דבר נקבע כי לא נותרה נכות צמיתה. בהתאם להחלטת כב' הש' למלשטרייך מיום 7/2/07, פוצל הדיון בתיק כך שתחילה נשמעו ראיות בנושא החבות בלבד. התובע העיד בפני. מטעם הנתבעות לא הובאו עדים. התובע טוען כי בעת שעלה על הטרקטור, בתום הפסקה, ומתוך כוונה להסיע אותו לנקודה הבאה שבה היה עליו לעבוד עימו, החליק, נפל, וקיבל מכה מהשרשרת של הטרקטור. התובע לא זכר מה קדם לאירוע תאונת דרכים טרקטור, ומדוע הפסיק לעבוד על הטרקטור - יציאה להפסקת אוכל או יציאה לשירותים

כן העיד התובע כי מיד לאחר שנפגע, התקשר למנהל האתר-עובד הקרן הקיימת (מעבידתו) באמצעות מכשיר קשר שהיה בידו, ודיווח לו על הפגיעה. ממקום תאונת דרכים טרקטור נלקח התובע לבית החולים קפלן, לדבריו, על ידי אחד העובדים האחרים. לאחר ששמעתי את התובע, אני סבורה כי יש לקבל את גרסתו לאופן קרות התאונה ולקבוע כי זו ארעה בעת שעלה על הטרקטור לצורך המשך נסיעה. על כן יש לראות את הארוע, כתאונת דרכים טרקטור, כהגדרתה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים תשל"ה 1975, מכוח היותה נופלת להגדרת השימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה- עליה לרכב לצורך התחלת נסיעה

התובע הותיר בעדותו רושם אמין: עדותו היתה שוטפת, עקבית ומהימנה, ואין, לטעמי, בסתירות עליהן הצביעה ב"כ הנתבעת, כדי לכרסם באמינותו, כפי שאפרט, בהרחבה, בהמשך: התובע צירף לתצהירו מסמכים רפואיים, שנכתבו בסמוך למועד תאונת דרכים טרקטור. מסמכים אלו תומכים בגרסתו, על אף שאין זהות מוחלטת בין האמור בהם לבין עדותו בבית המשפט: בתעודת חדר מיון מיום הארוע (ת/1), אשר נערכה כשעה לאחר הארוע, נרשם כך: "בן 38 הבוקר בעת עבודתו נפל מטרקטור ונחבל בברך ימין"- ראה ת/1. בתעודה ראשונה לנפגע בעבודה מיום 9.5.99 – תעודה שנכתבה ארבעה ימים בלבד לאחר הארוע (ראה ת/1א) נרשם כך: "לדבריו ב6.5.99 נפל מחלק שטרקטור ונחבל בברכו הימנית בזמן עבודתו". אין חולק באשר לחשיבות האמור במסמכים סמוכים למועד האירוע - בטרם פנה התובע ליעוץ אצל עורך דין, בטרם חשב על הגשת תביעה, ובטרם חשב על גרסה כזו או אחרת, אלא מסר את הדברים כפי שהתרחשו בפועל

העובדה שבתיעוד הרפואי הסמוך למועד התאונה אין פירוט מדויק של מנגנון הנפילה (נפילה בעת עליה לטרקטור) אלא מצויין נפילה מטרקטור, אינה פוגעת באמינות גרסתו, שהרי ידוע לכל כי הרופא בחדר מיון אינו מדייק תמיד ואינו כולל בתיאור הארוע את כל הפרטים שנמסרים לו, אלא את עיקרי הדברים (מבחינת הרופא אין חשיבות גדולה לשאלה האם התאונה ארעה בעליה לטרקטור, בירידה מהטרקטור או כל החלקה אחרת מהטרקטור). יש לדחות בהקשר זה את טענת הנתבעת, לפיה האמור במסמך מיום 9/5/99 אינו משקף את גרסת התובע. נכון כי נפל במסמך שיבוש מה, ואולם עולה מהדברים שנכתבו שם כי התובע נפל מטרקטור-דבר שמתיישב עם גרסתו, ובוודאי שאינו עומד בסתירה לה לענין קבלת הגירסה המידית שנתן עד בבית חולים, לאחר תאונת דרכים טרקטור, כחיזוק לעדות יחידה של בעל דין, ראה:י. קדמי, על הראיות חלק שלישי עמ' 1247.ע"א 8388/99 הסנה נ' מימי בן ארי

חיזוק נוסף לגרסת התובע ניתן למצוא במסמכי המעביד, לתצהיר התובע צורפו שני מסמכים, מודפסים, הנושאים כותרת: "דו"ח המעביד בדבר תאונה", אשר מופנים לחברת הביטוח סהר (מבטחת הקק"ל) מיום 25/5/99 (שלושה שבועות לאחר התאונה), ומיום 6/10/99 (כ-4 חודשים לאחר התאונה), בהם נרשם בסעיף 19 תחת הכותרת "תיאור מלא של הפגיעה" כך: "בעת עבודתו כשעלה על טרקטור 17-182 החליק מהטרקטור מעד ונחבל בברך רגל ימנית". ב"כ הנתבעת התנגדה להגשת מסמכים אלו שאינם חתומים ולא ברור מי ערך אותם. ב"כ התובעת ביקשה לקבלם בטענה כי הם נערכו ע"י מעבידתו של התובע, וצולמו על ידו מתיקו האישי. התובע נשאל בחקירת ב"כ הנתבעות (בעמ' 6) אם הוא יודע מי ערך את דו"ח המעביד בדבר תאונת דרכים טרקטור, וענה: "בכוח אדם יש אנשים ספציפים שממלאים את זה. אני בכל מקרה לא הכנתי את הדו"ח הזה

ברור כי התובע לא ערך את דו"ח המעביד במובן הטכני של המילה-התובע לא הדפיס את הטופס (העיד, כאמור, שעובדי כוח אדם מכינים טפסים כאלו), ואולם מאחר שאין חולק כי תאונת דרכים טרקטור הינה תאונה עצמית, ללא עדים, אזי הגרסה שנרשמה בטופס, ככל שהיא נוגעת לאופן קרות הארוע, יכולה היתה להתקבל אך ורק מפיו של התובע-היחיד שיכול היה לספר מה קרה לו. מכאן שבמובן המהותי יש לראות את התובע כמי שערך את המסמך בכל הנוגע לרשום בנושא תיאור הפגיעה. על כן אני מקבלת את דו"ח המעביד, כראיה להוכחת העובדה שהגרסה הרשומה בו, היא הגרסה שמסר התובע למעביד בסמוך לתאונה, ודוק-לא כהוכחה לאמיתות תוכן הגרסה

אוסיף עוד בהקשר למסמך זה, כי מקלטת החקירה שהוגשה מטעם נתבעות 3,4 (כפי שיפורט בהמשך) עולה, כי גם החוקר מטעם מבטחת המעביד, החזיק, ככל הנראה, את אותו דו"ח מעביד, והקריא ממנו לתובע במהלך החקירה-ראה עמ' 2 שר' 26 לתמליל: "ח. כתוב פה במשרד אני רואה "בעת עבודתו כשעלה על טרקטור 182-17..החליק מהטרקטור". לסיכום נקודה זו אומר כי יש לראות ברשום בדו"ח, חיזוק לעדות התובע בבית המשפט-הגרסה הרשומה בדו"ח, שנערך סמוך מאוד לתאונה, היא גרסה שיכולה היתה להתקבל רק מפי התובע, ומכאן שעדותו בבית המשפט תאמה לגרסה שמסר בסמוך לארוע

ואולם גם אם טעיתי בקבלת מסמכים אלו כראיה קבילה, די בעדות התובע בבית המשפט ובחיזוק שמצאתי במסמכים הרפואיים, על מנת לקבל את התביעה כפי שפורט בסעיף 10 לעיל

קלטת
הסתירה העיקרית אליה מפנה ב"כ הנתבעות נוגעת לקלטת (ותמליל) שהוגשו לביהמ"ש מטעם הנתבעות 3 ו-4. בקלטת זו נשמע התובע משוחח עם חוקר מטעם הנתבעות 3,4. השיחה נערכה ביום 22/6/04 (5 שנים לאחר האירוע !), ובה נשמע התובע אומר לחוקר כי תאונת דרכים טרקטור ארעה בעת שירד מטרקטור, וזאת בניגוד לעדותו בביהמ"ש שבה העיד כי התאונה ארעה בעת שעלה על הטרקטור

משמיעת הקלטת במלואה (וקריאת כל התמליל) עולה כי במהלך כל השיחה חוזר התובע ואומר לחוקר, מספר רב של פעמים, כי מאחר ועברו 5 שנים הוא אינו זוכר את כל הפרטים ולכן מבקש לעבור על המסמכים על מנת להיזכר (ראה למשל עמ' 2 שר' 13-15, עמ' 2 שר' 21, עמ' 3 שר' 6, עמ' 7 שר' 9-10, עמ' 7 שר' 24). יתר על כן-החוקר- בשאלותיו, נתן לתובע להבין כי אין כל חשיבות במתן פרטים מדויקים באשר לשאלה האם הארוע ארע בירידה או בעליה. ראה שאלת החוקר בעמ' 2 שר' 26: "..כתוב פה במשרד אני רואה "בעת עבודתו כשעלה על טרקטור 182-17 עלה או ירד לא משנה החליק מהטרקטור". ועל כך עונה התובע: "משהו כזה כן". אוסיף עוד כי מדובר בשיחה שלא נערכה פנים אל פנים אלא בטלפון (זאת ניתן ללמוד מדברי החוקר בעמ' 7 שר' 10), החוקר שהקליט את התובע וערך את התמליל, לא הובא לעדות ע"י הנתבע, ומכל מקום נשוב ונזכיר כי שיחה זו נערכה 5 שנים (!!) לאחר ארוע תאונת דרכים טרקטור, כאשר מדברי החוקר עולה כי בעבר נפגש כבר עם התובע (ככל הנראה במועד סמוך יותר לתאונה, ושמע ממנו את סיפור המקרה-ראה עמ' 3 שר' 23-28. העובדה שהחקירה המוקדמת יותר שנעשתה לתובע ע"י אותו חוקר, לא הוצגה בבית המשפט (לא הקלטת ולא התמליל)-אומרת דרשני

כשעומת התובע עם ההקלטה, בחקירתו בבית המשפט עמד על כך שהגרסה הנכונה והאמיתית היא זו שהעיד עליה-כלומר שהנפילה ארעה בזמן עליה לטרקטור ! ודוק-גם גרסה עובדתית לפיה התובע נפל ונפגע בעת שירד מהטרקטור בתום עבודה עליו, נכנסת להגדרת תאונת דרכים, ועל כן התובע יכול היה, לכאורה, "לבחור" גם בגרסה זו, ואולם עמידתו על גרסתו, גם לאחר ששמע את הקלטת, מחזקת בעיני את אמינותו. ב"כ הנתבעות גם מפנה, בהקשר זה, לאמור בחוות דעתו של מומחה רפואי שבדק את התובע לצורך קבלת פיצוי בגין פוליסת תאונות אישיות, ושבה נרשם "לדבריו נפל על שרשרת הטרקטור בעת הירידה ממנו". ואולם גם חוות דעת זו (בדומה לחקירה) נערכה, 5 שנים לאחר ארוע התאונה, וברור כי הנסיבות המדוייקות של אופן התרחשות ארוע הנפילה, לא עמדו בראש מעיניו של המומחה

יצוין כי בחוות דעת שנערכה, שנה וחצי קודם לכן (ביום 1/3/03) ע"י ד"ר סעיד, ואשר גם היא צורפה לתצהיר התובע, נרשם כך: "לדבריו בתאריך 6/5/99 בזמן עליה לטרקטור בעבודתו מעד ונחבל בברך ימין

מספר הרישוי של הטרקטור
סתירה נוספת אליה מפנה ב"כ הנתבעות 1 ו-2 נוגעת למספר הרישוי של הטרקטור שהיה מעורב בתאונה. בכתב התביעה ובתצהיר העדות הראשית שהוגש מטעם התובע, צויין כי מס' הרישוי של הטרקטור ממנו נפל הוא 17182. כשנשאל התובע איך ידע לציין מספר זה כמספר הכלי שעימו עבד, העיד כי לאחר האירוע מילא המעביד טפסים בהם נרשם מס' הכלי המעורב, ומטפסים אלה נלקח המידע. מנגד הציגה ב"כ הנתבעת שני מסמכים של הקרן הקיימת לישראל שכותרתם: "חשבון סיכום ל/23 מספר.... לחודש מאי 99", כאשר במסמך הראשון צויין בצד שמאל מס' 17182 ובתחתיתו נרשם: "כביש 38", ואילו במסמך השני צויין בצד שמאל 17162 ובתחתיתו נרשם: "חפץ חיים". ממסמכים אלה מבקשת ב"כ הנתבעות ללמוד כי טרקטור מס 17182 (הטרקטור ממנו טוען התובע כי נפל) כלל לא עבד באתר בחפץ חיים-אתר העבודה שאליו נשלח התובע ביום התאונה

על כך יש לומר את הדברים הבאים: ראשית- במסמכי הקק"ל לא מצויין יום ספציפי שהוא יום התאונה, אלא המסמכים מתייחסים לחודש 5/99, ואין ללמוד מהם היכן עבד הכלי ביום הספציפי שבו התרחשה תאונת דרכים טרקטור. שנית-התובע העיד כי הוא לא "מכיר" את הטרקטור ממנו נפל, וכי את מספרו לקח מהטפסים שמלא המעביד בסמוך לאחר תאונת דרכים טרקטור. עדות זו, מתיישבת עם דברי החוקר (הנשמעים בהקלטה), אשר הציג עצמו בפני התובע כנציג המבטחת של קק"ל-מעבידתו (ראה עמ' 8 שר' 12). מדברי החוקר עולה כי, בעת החקירה, החזיק החוקר בידיו מסמכים של קק"ל, שגם בהם מצויין אותו מספר כלי שציין התובע ככלי המעורב: "חוקר: ...כתוב פה במשרד אני רואה : "בעת עבודתו כשעלה על טרקטור 18217.. (בקלטת נשמע החוקר אומר שבע עשרה מאה שמונים ושתיים-ע.ב)". כאמור לעיל, במועד התאונה נלקח התובע לעבודה ליד רחובות, בעוד שמקום עבודתו הקבוע בקק"ל היה בצפון. הטרקטור המעורב היה שייך למחוז קק"ל בדרום-ומכאן שאותו טרקטור לא היה "מוכר" לתובע, אין מדובר בכלי עליו נהג לעבוד, ושיכול היה לבדוק בקלות את מספר הרישוי שלו. על כן אני מקבלת את גרסתו לפיה התבסס על רישומי המעביד, ואם אכן נפלה טעות במספר הרישוי אין בכך כדי לפגוע באמינותו

שלישית- התובע טען בכתב תביעתו ובתצהירו כי כל הציוד הכבד של הקרן הקיימת לישראל בוטח על ידי חב' הביטוח מגדל בביטוח חובה, ובכלל זה, כמובן, גם הטרקטור ממנו נפל. הנתבעות לא הביאו כל ראיה לסתור טענה זו, ועל כן גם אם נפלה טעות במס' הטרקטור, כך שהטרקטור המעורב בתאונה היה טרקטור שמס' הרישוי שלו הוא 17162 ולא טרקטור 17182, אזי ממילא גם טרקטור זה היה מבוטח על ידי הנתבעות. ב"כ הנתבעות בקשה להפנות לחוסר בהירות נוסף, לטעמה, בעדות התובע באשר לסיבה שבגינה הפסיק לעבוד על הטרקטור, בטרם ארוע הנפילה. אין בעדות התובע כל סתירה בנוגע לענין זה. התובע העיד כי הוא זוכר שעשה הפסקה בעבודתו, ולעובדה שלא זכר במדוייק האם ההפסקה נעשתה לצורך אוכל או שירותים אין כל נפקות. התובע העיד בבירור כי חזר לטרקטור לאחר ההפסקה לצורך המשך עבודתו-לצורך הסעת הטרקטור לנקודה הבאה שבה היה אמור לעבוד עליו

דיווח על תאונת דרכים טרקטור
תהיה נוספת עליה עמדה ב"כ הנתבעות נוגעת לדיווח על התאונה: ב"כ הנתבעת טענה כי תמוהה העובדה שהתובע בחר שלא לדווח על תאונת דרכים טרקטור למנהל האתר, ובמקום זאת יצר קשר עם אדם אחר שיקח אותו לבית חולים-אדם שהוא לא זוכר מיהו. דבר זה אינו נכון כלל ! התובע העיד במפורש כי מיד לאחר הארוע, מסר הודעה למנהל האתר ודיווח לו על התאונה (ראה עמ' 5 לפרוט'). לחדר מיון אכן ליווה אותו אדם אחר (לא מנהל העבודה באתר) שהוא לא יכול היה לציין מיהו-דבר שאינו מפתיע בהתחשב בכך שהתובע נשלח לאתר בדרום, אתר שאינו מקום העבודה הרגיל שלו, ושהוא אינו מכיר את אנשי קק"ל שעובדים שם

מכל מקום לו סברה הנתבעת כי התובע לא הודיע למנהל האתר מטעם הקק"ל על ארוע תאונת דרכים טרקטור, יכולה היתה להביאו לעדות מטעמה-ברם היא לא עשתה כן, והימנעותה מכך פועלת לחובתה

תאונת דרכים טרקטור - סיכום
לסיכום כל האמור לעיל אני סבורה שיש לתת אמון מלא בעדות התובע ולקבל גרסתו לאופן קרות התאונה. נתתי דעתי לכך כי מדובר בעדות יחידה של בעל דין (כהגדרתה בסעיף 54 לפקודת הראיות), ואולם חובת ההנמקה מולאה, לטעמי, כמפורט בסעיפים 10 ו-11 לעיל. ראה בענין זה גם את האמור בע"א 295/89 רוזנברג נ' מלאכי, פ"ד מו (1) 733, שם נפסק כי לעיתים די באמון מוחלט שבית המשפט רוחש לעדות בעל דין, כדי לצאת ידי חובת סעיף 54. לסיכום כל האמור לעיל, הנני מקבלת את גרסתו של התובע לאופן קרות אירוע התאונה לפיה נפל ונפגע בעת שעלה לטרקטור לצורך המשך נסיעה בו, ומשכך יש לקבוע כי האירוע הינו תאונת דרכים



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. התהפכות טרקטורון

  2. תאונת דרכים טרקטור

  3. דריסה ע"י טרקטור

  4. התנגשות בטרקטור

  5. עורך דין תאונת טרקטורון

  6. תאונת דרכים עם טרקטורון

  7. נפילה מעגלת טרקטור

  8. פגיעה תוך כדי עליה על טרקטור

  9. זכות עיכבון בטרקטור

  10. תאונת טרקטורון בלי ביטוח חובה

  11. תאונת טרקטורון בצפון

  12. תאונת דרכים עם טרקטור

  13. תאונה בין רכב לטרקטור

  14. תאונת עבודה עם טרקטור

  15. נפילה מטרקטור תאונה קשה

  16. פגיעת טרקטור בקו טלפון

  17. תיקון טרקטורון – האם תאונת דרכים

  18. הרשעה בעבירת גניבת טרקטור

  19. נפילה מטרקטור תאונת עבודה

  20. נהיגה בטרקטור ללא רישיון

  21. גניבת טרקטורון מתחנת משטרה

  22. ביטוח גניבת טרקטור ליד עזה

  23. גרימת נזק לרכוש עם טרקטור

  24. ניצול הכוח המכני של טרקטור

  25. עונש על דריסה עם טרקטורון

  26. תאונה של ילד ששיחק עם טרקטור

  27. נזקי רכוש עקב שריפה בטרקטור

  28. בקשה להחזרת טרקטורון מהמשטרה

  29. נהיגת קטין בטרקטורון ללא רשות

  30. פגיעת טרקטור מאחור בתאונת עבודה

  31. תאונת דרכים עם טרקטור ללא ביטוח

  32. גניבת טרקטור - תביעה נגד חברת ביטוח

  33. פגיעה ברגל שמאל במהלך עבודה על טרקטור

  34. פיצויים מהמדינה בגין תאונת טרקטור צבאי

  35. תביעה לפיצוי כספי בגין תיקונים מיותרים בטרקטור

  36. אי ידיעה על העדר ביטוח על טרקטורון - תאונת דרכים

  37. תאונת דרכים בטיול מטעם העבודה כאשר טרקטורון בו נהג התהפך לתעלה

  38. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון