עורך דין פונדקאות


איסור פרסום פרטים מזהים אודות תהליך הפונדקאות
סעיף 19 (ג) לחוק ההסכמים לנשיאת עוברים קובע כי המפרסם, ללא רשות בית משפט, דברים שנאמרו בישיבות ועדת האישורים או מסמכים שהוגשו לה, או שמם, זהותם או כל דבר אחר הכלול להביא לזיהוים של אם נושאת, של הורים מיועדים או של ילד, או את תוכנם של הסכם לנשיאת עוברים או מסמכים שהוגשו לבית משפט בענינים אלה, דינו, מאסר שנה אחת". בית המשפט פסק כי איסור פרסום פרטים מזהים אודות תהליך הפונדקאות אינו איסור גורף. יחד עם זאת, איסור הפרסום הינו הכלל והתרת הפרסום הינה החריג לכלל. כפועל-יוצא, בית-המשפט יתיר פרסום במשורה ורק בהתקיימן של נסיבות מיוחדות המצדיקות סטייה מהכלל הקבוע בחוק. ישנה הבחנה בין חוק ההסכמים לנשיאת עוברים לבין חוק אימוץ ילדים. בעוד שסעיף 19 (ג) לחוק ההסכמים לנשיאת עוברים קובע כלל של איסור פרסום, מורה סעיף 34 לחוק אימוץ ילדים כי המגלה שלא כדין, בלי רשות בית המשפט, שמם של מאמץ או של מאומץ או דבר אחר העשוי להביא לזיהוים, דינו מאסר ששה חודשים. (למידע נוסף יש ליצור קשר עם עורך דין פונדקאות).

חוק "הפונדקאות"
חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), תשנ"ו – 1996 המסדיר את הפונדקאות במדינת ישראל, היה החוק הראשון בעולם שהסדיר בצורה מקיפה תופעה זו. עד היום, בחלק ניכר ממדינות המערב לא הוסדר נושא זה בחקיקה, שכן היחס להסדרי פונדקאות לווה מאז ומעולם ברגשות מעורבים. לצד היתרונות באימוץ פתרון הפונדקאות, המביא מזור לאותם זוגות אשר נבצר מהם מסיבות רפואיות להביא ילדים לעולם, כלי זה, עלול ליצור בעיות מוסריות, חברתיות ומשפטיות. כפי שציינה כב' השופטת שטרסברג כהן בבג"ץ 2458/01 משפחהחדשה נ' הוועדה לאישור הסכמים לנשיאת עוברים, פ"ד נז(1) 419 428, עמוד 463:

"בנושא הפונדקאות פורסמו מחקרים רבים, העומדים על השאלות המשפטיות, החברתיות, הערכיות והפילוסופיות הכרוכות בה. היחס למוסד זה שנוי במחלוקת בקרב מלומדים, מחוקקים ובתי-משפט בארץ ובעולם. המצדדים בפונדקאות רואים בה אמצעי לגיטימי חשוב להגשמת הכמיהה והזכות להורות.... היא נתפסת כהושטת יד של החברה לחשוכי ילדים על-ידי העמדה לרשותם את הישגי הביוטכנולוגיה.... היא נתפסת כהגשמת האוטונומיה של הפרט בקבלת החלטות בנושאי משפחה, התעברות, היריון ולידה ... המצדדים במוסד הפונדקאות מדגישים כי הפונדקאות עולה בקנה אחד עם זכות היסוד של אדם לחירות, עם ההכרה בזכותו לפרטיות, עם ההכרה בחירות בחירתו ובזכות היסוד של האדם לכבוד. מיסוד הבאת ילדים לעולם בדרך זו מבטא את הסובלנות של החברה כלפי גיוון מבנה התא המשפחתי, והוא זוכה בלגיטימציה רק בחברות המוכנות להכיר בגיוון ובחופש בחירה אישי ביצירתן של משפחות. המתנגדים לפונדקאות חוששים מפני ערעור המודל המשפחתי המסורתי. הם מדגישים את האנומליה שבפיצול תפקידה המסורתי של האם בין "אימהות" אחדות: אם מיועדת, אם גנטית ואם ביולוגית...

המתנגדים לפונדקאות חוששים כי הילד ייפגע פסיכולוגית מהמצב שיוצרת הפונדקאות... הם שוללים את הפיכת האישה ל"רחם להשכיר" ורואים בחשש את ניצולן של נשים הנתונות בקשיים כלכליים כפונדקאיות בתשלום ... כמו כן מציינים הם, כי בהסכמת האם הנושאת ללדת ילד על-מנת למוסרו לאחרים אין לראות הסכמה הניתנת מתוך "רצון חופשי", בייחוד כאשר קיים תמריץ כספי לכך ... עוד טוענים הם, כי שימוש בשירותיה של פונדקאית פוגע בעיקרון שלפיו על האדם להיות מטרה בפני עצמה ולא אמצעי להשגת מטרה של אחר...". (למידע נוסף יש ליצור קשר עם עורך דין פונדקאות).

מעמד הילד עד למתן צו ההורות
סעיף 10 לחוק הפונדקאות דן במעמד הילד עד למתן צו ההורות והוא קובע כי:

"(א)עם לידתו יהיה הילד במשמורת ההורים המיועדים ויחולו עליהם כלפיו האחריות והחובות של הורה כלפי ילדו. (ב) פקיד סעד שייקבע לכך על ידי פקיד סעד ראשי יהיה, בכפוף להוראות סעיף קטן (א), האפוטרופוס הבלעדי על הילד משעת לידתו ועד למתן צו הורות או עד למתן צו אחר הקובע את מעמדו של הילד".

המגבלה על יכולת החזרה של היולדת מההסכם,קבועה בסעיף 13 לחוק הפונדקאות הקובע כי:

"ביקשה אם נושאת לחזור בה מהסכם לנשיאת עוברים ולהחזיק בילד, לא יאשר זאת בית המשפט אלא אם כן נוכח לאחר קבלת תסקיר עובד סוציאלי לפי חוק הסכמים לנשיאת עוברים, כי חל שינוי בנסיבות שיש בו כדי להצדיק חזרתה של האם הנושאת מהסכמתה, וכי אין בכך כדי לפגוע בטובת הילד".

לכאורה, מרגע הלידה ועד למתן צו ההורות, המשמורת הפיזית על הצאצא מוענקת להורים המיועדים ואילו האפוטרופסות, מוענקת לפקיד הסעד.

דהיינו, אין בעצם העובדה כי המטען הגנטי הוא של ההורים המיועדים, בכדי להעניק להם באופן אוטומטי את מעמדם כאפוטרופסים. יש צורך לקיים הליך משפטי שבסופו מוענק צו ההורות. (למידע נוסף יש ליצור קשר עם עורך דין פונדקאות).

חוק תרומת ביציות
המחוקק נקט בגישה זו בחוק, למרות שבחוק תרומת ביציות נקבע במפורש בסעיף 42 (א)כי: "יילוד שנולד כתוצאה מתרומת ביצית, יהיה ילדה של הנתרמת לכל דבר ועניין".סעיף 1 לחוק תרומת ביציות קובע כי "נתרמת" היא "מי שהגישה בקשה לתרומת ביציות בהתאם להוראות לפי סעיף 11".על פי סעיף 11, נתרמת היא "מי שיש לה בעיה רפואית אחרת המצדיקה שימוש בביציות של אישה אחרת לשם הולדת ילד, לרבות בדרך של השתלת הביציות באם נושאת לפי חוק ההסכמים". כלומר,על פי חוק תרומת ביציות, האם היא זו שאליה מיועדת תרומת הביצית בין אם היא היולדת ובין אם לאו. לעומת זאת, המחוקק סבר כי בהליך הפונדקאות, לא ניתן להעניק להורים המיועדים מעמד כאפוטרופסים בזכות היותם ההורים המיועדים של הצאצא בלבד או מכוח היותם בעלי המטען הגנטי של הצאצא ורק צו ההורות מעניק את האפוטרופסות להורים המיועדים. בצדק טוענים התובעים בסעיף 18 לסיכומיהם, כי בדברי ההסבר להצעת חוק תרומת ביציות, נאמר כי הכלל שנקבע בחוק זה לא יחול על השתלת ביצית בהליך פונדקאות היות ופעולה זו "אינה נעשית למטרת תרומה".

הד"ר רות זפרן במאמרה "המשפחה בעידן הגנטי – הגדרת הורות בנסיבות של הולדה מלאכותית כמקרה מבחן", דין ודברים ב' עמוד 266 – 268 מנתחת את המצב המשפטי שנוצר מרגע הלידה ועד מתן צו ההורות ולדעתה:

"קריאת הוראות החוק אינה מבהירה מי הם הוריו המשפטיים של הצאצא במועד הולדתו. חוסר הבהירות יכול להביא לידי אחת מבין ארבע גישות, ולכולן סימוכין בחוק. הגישה הראשונה, הדוגלת בהנחה שהאם היולדת היא האם, נסמכת על דרישת החוק לקבלת צו הורות. שכן אם היו הוריו המיועדים בגדר הוריו המשפטיים לשם מה הצורך בקבלת צו הורות לשם קביעת מעמדם כ"הורים ואפוטרופסים בלעדיים של הילד"? הגישה השנייה, הדוגלת בהנחה שההורים המיועדים הם הורי הילד נסמכת על הקביעה שאינה מאפשרת ליולדת לממש את אימהותה ואינה מאפשרת לה לחזור בה מן ההסכם אלא באישור בית המשפט שיינתן רק בנסיבות מיוחדות. יתרה מזו, גם אם אישר בית המשפט את חזרתה מהסכמתה, נדרש לצורך הכרה באימהותה מתן צו שיפוטי שיבהיר את מעמדה כאם. אם הייתה היולדת האם, לא היה נדרש צו שיפוטי מפורש שיקבע את "מעמד האם הנושאת כאם וכאפוטרופא". ואולם שילוב ההוראות, עשוי להביא לידי שתי גישות אחרות, משכנעות לא פחות אם כי רדיקליות יותר במהותן. לפי הגישה השלישית, נטול הצאצא הורים לחלוטין. עם הולדתו נמסר אמנם להוריו המיועדים אך אלה אינם בעלי מעמד הורי משפטי. פקיד הסעד המוסמך הוא האפוטרופוס הבלעדי על הילד משעת לידתו ועד מתן צו הקובע את מעמדו...מן הקביעה כי פקיד הסעד הוא האפוטרופוס נלמד כי המיועדים אינם בגדר הוריו מרגע הולדתו. עם זאת גם האם הנושאת אינה בגדר אם משפטית שכן כפי שכבר צוין, חזרתה מן ההסכם ודרישתה לממש את אימהותה אינה תופסת אוטומטית... תוצאה זו נראית קשה ובלתי סבירה. בחינתו התכליתית של החוק תחייב מסקנה אחרת: הורות משולבת של כל השלושה – ההורים המיועדים והאם הנושאת. שילוב הוראות החוק הקובעות כי לצורך הענקת הורות בלעדית למי מן הצדדים נדרשת התערבותו של בית המשפט, עם תכליתו, שאינה מאפשרת לקבל מצב שבו צאצא יהיה נטול הורים ברגע לידתו, מחייבת את המסקנה כי מכתחילה מוכרים שלושה הורים לצאצא – שתי אמהות ואב. חיזוק לכך ניתן למצוא אף במינוחים שנוקט החוק – נושאת ההריון מכונה אם והמיועדים מכונים הורים. על בסיס הנחה זו ולאור הוראות החוק, אם יפעלו הצדדים על פי הסכם שביניהם, יתערב בית המשפט ויקבע הורות בלעדית של ההורים המיועדים תוך שלילת אימהותה של האם הנושאת".

לטענת הד"ר זפרן, מבין ארבע האפשרויות לקביעת האימהות על פי המשפט הישראלי במקרה של פונדקאות, הגישה המסתברת ביותר היא שהצאצא מקיים זיקה הן לפונדקאית והן לאם המיועדת. תפקידו של צו ההורות לנתק את זיקתו מהיולדת, וליחס את הולד לאם המיועדת בלבד.

ודוק: צו ההורות מעניק מעמד לאם המיועדת שזיקתה לצאצא נעשה מכוח הסכם הפונדקאות. אין כל מעמד לבעלת הביצית, ככל שהביצית לא שייכת לאם המיועדת. כפי שכותבת ד"ר רות זפרן (שם, עמוד 265):

"על פי החוק טוענות לכתר האימהות שתיים בלבד – האם המיועדת והאם היולדת, נושאת ההריון. החוק אינו מטפל במעמדה של תורמת הביצית, אם ישנה. עולה כי המחוקק אינו רואה בתורמת מתמודדת פוטנציאלית על מעמד האימהות. התעלמותו של המחוקק מתורמת הביצית נוגעת גם למישור אחר. בהכריעו בהתמודדות בין ההורים המיועדים לאם הנושאת אין החוק מבדיל בין מצב שבו הביצית מקורה באם המיועדת ובין מצב שבו את הביצית סיפקה תורמת. מגמת פשטות של החוק אך גם תפיסה עקרונית שאינה רואה חשיבות בשיוך הגנטי של הצאצא הובילה לקו זה. עם זאת ברור, לנוכח ההגבלה המונעת שימוש בביצית של האם הנושאת, כי הקו אינו גורף והוא רלוונטי כל עוד נשמרת ההפרדה בין נושאת ההריון לבעלת המטען הגנטי".

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון