תאונת דרכים במסגרת שירות צבאי – ערעור


פסק דין

1. זהו ערעור על החלטת ועדה רפואית עליונה (להלן: - "הועדה") לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום) תשי"ט - 1959 (נוסח משולב) (להלן: - "החוק"), לענין קביעת דרגת נכות עפ"י המבחנים שבתקנות הנכים (מבחנים לקביעת דרגת נכות) תש"ל - 1969 (להלן: - "התקנות והמבחנים").

2. הערעור נוגע להחלטות הועדה מיום 3.5.99 ומיום 5.7.99. הנכות נובעת מתאונת דרכים במסגרת שירות צבאי מיום 16.11.96 (להלן " תאונת דרכים במסגרת שירות צבאי"). למערער השגות רבות, ובהן גם שתיים עקרוניות. אדון תחילה בשתיים העקרוניות.

3. המחלוקת העקרונית הראשונה היא שלדעת המערער המשיב הכיר "תאונת דרכים במסגרת שירות צבאי הנ"ל על תוצאותיה כחבלה שארעה בתקופת השרות ועקב השרות", ולכן כל פגימה שמשתלשלת מתאונת דרכים במסגרת שירות צבאי נכנסת לגדר ההכרה, ואילו לדעת המשיב אין הכרה בתאונת דרכים במסגרת שירות צבאי עפ"י חוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי"ט1959- (להלן "החוק"), אלא יש הכרה בנכות כתוצאה מחבלה או ממחלה או מהחמרת מחלה, ובעניננו ההכרה היא בנכות הנובעת מהחבלה שארעה בתאונת דרכים במסגרת שירות צבאי. אם הבנתי נכון את ב"כ המערער, בסופו של דבר אין הוא חולק על ההגדרה כפי שהוצגה ע"י ב"כ המשיב, אך עדיין הוא מצפה שכל פגימה שנבעה מתאונת דרכים במסגרת שירות צבאי תיכנס לגדר הנכות המוכרת, ואין הוא מסכים שועדה רפואית תהיה מוסמכת לקבוע פרוט מסוים של פגימות מוכרות, ובכך תוציא מכלל ההכרה כל פגימה אחרת. לפיכך, לטענת ב"כ המערער, לא נכון להיכנס לסד שבמכתבו של המשיב מיום 12.1.97, שבו מפורטות פגימות מסוימות שועדה רפואית קבעה, כאילו אלה הן הפגימות הנובעות מתאונת דרכים במסגרת שירות צבאי ואין בלתן.

נראים לי דבריו של ב"כ המערער במובן זה שאין להסכים שפרוט של פגימות שעושה ועדה רפואית (כפי שהדבר נעשה במכתב מיום 12.1.97), יהוה מסגרת סגורה של הפגימות המוכרות האפשריות כתוצאה מתאונת דרכים במסגרת שירות צבאי, ושלמסגרת זו לא יוכלו להיכנס עוד פגימות, אם יתברר שיש פגימות נוספות הנובעות מהחבלה. ועדה רפואית אינה קובעת הכרה או אי הכרה בפגימות, אלא קובעת דרגות נכות בלבד. את ההכרה או אי ההכרה קובע ק. התגמולים. ולכן גם אם ועדה רפואית פלונית פרטה פגימות מסוימות, אין היא מוסמכת להוציא מהכלל פגימות נוספות שנובעות מהחבלה בתאונת דרכים במסגרת שירות צבאי.

לפיכך לעניננו, אם נוצרה פגימה בכתף שמאל, או פגימה בעמוד שדרה מותני, עקב החבלה שארעה בתאונת דרכים במסגרת שירות צבאי, ולאור זאת שקצין התגמולים הכיר בכך "כי החבלה מיום 16.11.96 ארעה בתקופת שרותך עקב שרותך במשא"ז" (כאמור במכתב מיום 12.1.97), הרי על הועדה היה להתיחס ולדון גם בפגימות אלה ולקבוע להן את דרגות הנכות המתאימות לכל אחת מהן. אדון להלן אם אכן כך נהגה הועדה.

4. המחלוקת העקרונית השניה נוגעת לשאלה אם מוסמכת הועדה לקבוע לגבי פגימה פלונית "אין נכות", ואם במקום שמופיעות המלים "אין נכות" לצד פגימה פלונית בתקנות הנכים (מבחנים לקביעת דרגת נכות) תש"ל1969- (להלן "המבחנים"), עשה זאת מחוקק המשנה תוך חריגה מסמכות. לטענת ב"כ המערער, אם פגימה פלונית הוכרה ע"י המשיב, אין אפשרות לקבוע שאין לגביה נכות, אלא עליה לקבוע דרגת נכות כלשהי. אם הבינותי נכון מדברי ב"כ המערער, המסתמך על פסה"ד של חברי השופט פורת, סגן נשיא ביהמ"ש המחוזי בת"א (ע"א (ת"א) 002124/99 שפורסם ב"סקירה משפטית"), חובה על הועדה לקבוע לפחות אחוז אחד.

אינני סבור שנכון לקבל עמדה זו. אינני רואה סיבה מדוע ועדה רפואית, או מחוקק המשנה, אינם רשאים לקבוע שלפגימה פלונית מוכרת אין ליחס נכות, היינו דרגת נכות כלשהי המבוטאת על פי דרכה בהעדר אחוזים, אם הועדה או מחוקק המשנה סבורים שתאור מסוים של מצבה של פגימה הוא תאור כזה שבגינו אין ליחס דרגת נכות כלשהי, בגלל עוצמתה הכל כך קלושה של הפגימה. למה זה ועל מה זה חובה על ועדה, או על מחוקק המשנה, לקבוע במצב כזה לפחות שעור של אחוז אחד, כפי שסבור השופט פורת? ועוד, נתאר לעצמנו שהועדה או מחוקק המשנה סבורים שרמתה של הפגימה מתאימה לדרגת נכות בת 0.4% או 0.2% בלבד, מדוע חייבים הם "לעגל" את הדרגה ל1%- נכות, בניגוד לכל כללי העיגול המקובלים, כפי שסבור חברי השופט פורת?

יובהר, כאשר במבחנים נקבע "אין נכות", אין לפרש מלים אלה כאילו כוונתן אין הכרה, אלא פרושן הוא אין אחוזי נכות. דבר זה נלמד הן מהגיונם של דברים, והן מהעובדה שהתקנות הנדונות עוסקות, כשמן, ב"מבחנים לקביעת דרגות נכות" (נקוד על המלה "דרגות"), והן מכלל הפרשנות התלמודי "דבר הלמד מענינו", שהרי המלים "אין נכות" בתקנות נמצאות בעמודה שמפרטת אחוזי נכות (ראה למשל מבחן 75 (1)(א). השוה גם לדעתו של חברי השופט אריאל בפסק דינו ע.נ. 258/97).

5. חברי השופט פורת דן בפסה"ד הנ"ל בצלקות, וכנראה עסק במבחן 75 (1)(א) הקובע :

"(1) צלקות בגוף

א. שאינן מפריעות, אינן מכערות וצלקות שאינן גורמות להתרופפות קיר הבטן - אין נכות".

כאמור, אינני סבור שלא רשאי היה מחוקק המבחנים לסבור ולקבוע, שלמרות שנגרמה צלקת הרי אין ליחס בגינה דרגת נכות לחייל. נתאר לעצמנו מצב של צלקת שטחית במותן, שגודלה כס"מ רבוע, ואין היא מטרידה או מכאיבה. מדוע אין רשות לומר שאמנם יש פגימה מוכרת בדמות צלקת הנובעת מהשרות, אולם "ערכה" באחוזים הוא כזה שניתן לומר שאין לפנינו דרגת נכות כלל? למה הכרחי לשייך לצלקת כזאת אחוז נכות אחד? יש לשים לב שהמונחים פגימה ונכות אינם זהים, ולכן אין סתירה בין העובדה שהמשיב מכיר בפגימה, ובכל זאת אומרים ועדה רפואית או מחוקק המשנה שאין נכות. ראוי לזכור שנכות מוגדרת עפ"י החוק כ"איבוד הכושר לפעול פעולה רגילה, בין גופנית ובין שכלית, או פחיתתו של כושר זה, שבאו לחייל.... כתוצאה של ... מחלה, החמרת מחלה או חבלה" (סעיף 1 לחוק), נקוד על המלים "כושר לפעול". כאמור יש להבין את המלים "אין נכות" כאילו כתוב "אין דרגת נכות" או "אין אחוזי נכות", היינו שאין לשייך למצב קלוש מאד של פגימה כל אחוזי נכות, כפי שפורש לעיל בקטע 4.

אגב, במבחן 75 העוסק בצלקות, נקבע אחוז נכות אחד לצלקות "שטחיות ובלתי מכערות", ובלבד שהן בפנים או בצואר (מבחן 75 (2)(א)). משמע שמחוקק המבחנים סבר, ובצדק, שלגבי צלקות במקום גלוי כל כך ומזדקר לעין, כמו פנים או צואר, ראוי ליחס אחוזי נכות גם אם הצלקת קלושה עד כדי כך שהיא "שטחית ובלתי מכערת".

כידוע אין בימ"ש מזדרז לקבוע שחקיקת משנה פלונית חורגת מן הסמכות, אם ניתן לפרשה באפן שאינה חורגת מסמכות. דומני שבדברים לעיל די כדי לדחות את הטענה שמדובר במבחן שנחקק בחריגה מסמכות.

6. ומהשאלות העקרוניות למקרה דנן ולפגימות המסוימות שהמערער דן בהן בערעורו.

א. ירך שמאל - בענין זה ראוי לקבל את הערעור. הועדה החליטה בישיבה מיום 3.5.99 שבענין ירך שמאל היא "לא דנה ותתיחס לכך בועדה הבאה, לאחר קבלת צילום חדש של כתף שמאל ועמוד שדרה מותני". אכן, הועדה התכנסה שנית ב5.7.99-, והיו לפניה הצלומים הנוספים שביקשה לעשות. למרות זאת אין בפרו' הועדה דיון כלל בענין הירך השמאלית. לפיכך, ראוי להחזיר את הענין לועדה שתדון בנושא זה. בין היתר על הועדה לשקול האם הפגימה בירך שמאל היא כתוצאה מתאונת דרכים במסגרת שירות צבאי.

ב. צלקות - בפרו' מתארת הועדה את הצלקות, וקובעת שאין הן "דבוקות ליסוד", ולגבי הצלקת בכף הרגל מוסיפה הועדה ש"אין שינויים טרופיים". עפ"י תאורים אלה צריכה היתה הועדה לקבוע את עמדתה, האם ראוי לקבוע אחוזי נכות ואם כן כמה. ואולם הועדה אינה אומרת מה מסקנתה מממצאיה. לפיכך ראוי להורות לועדה שתקבע מה מסקנתה, ואם ראוי או אין ראוי לקבוע אחוזי נכות. כאמור, רשאית הועדה לקבוע ש"אין נכות", אם תסבור כך, ואין לומר שבקביעה כזאת תעשה מעשים שאין בסמכותה לעשות.

ג. עמוד שדרה מותני - הועדה אומרת בפרו': "בבדיקה קלינית התברר כי מחושיו של החולה אינם בגב התחתון אלא באזור בין השכמות והם מתעוררים למגע עמוק בלבד ולמיטב שיפוט הועדה אין בהם משום נכות ואינם גורמים לשום הגבלת תנועה ולכן דוחה הועדה את הערעור בנושא זה". משמע שהועדה שקלה אם יש פגימה בע"ש מותני ומצאה שאין, וממילא אין לקבוע אחוזי נכות. בכך לא פעלה הועדה כפי שטוען ב"כ המערער, כאילו הוציאה את הפגימה בע"ש מותני מכלל ההכרה, בגלל שנגררה שלא כדין אחרי המכתב מ12.1.97-. השגה זו של המערער ראויה להידחות.

ד. המערער משיג על כך שהועדה לא איפשרה למערער "להתיחס לממצאים" הנובעים מהצלומים החדשים שהזמינה, ע"י מומחה מטעם המערער. אינני סבור שיש מקום להשגה זו. המערער ידע על דבר הצלומים שבוצעו בו לפי הזמנת הועדה, ואילו רצה להביא לועדה חוו"ד של מומחה רשאי היה לעשות זאת. אין מקרה זה דומה למקרה שבו הועדה מיוזמתה מחליטה במפתיע להפחית אחוזי נכות של נכה למרות שהנכה היה המערער, שאז ראוי להודיע מראש לנכה על כוונה אפשרית להפחתה, ולאפשר לו לטעון ולהביא ראיות מטעמו בטרם תחליט הועדה.

7. סוף דבר, הערעור מתקבל לגבי הירך והצלקות, ונושאים אלה מוחזרים לועדה לדיון נוסף כמפורט בסעיף 6 (א) ו6- (ב) לעיל. יתר ההשגות של המערער נדחות.

אין צו להוצאות.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. שחפת בשירות הצבאי

  2. מחלת לב בשירות הצבאי

  3. מוות חייל במהלך חופשה

  4. מחלת קרוהן בשירות הצבאי

  5. דרופ פוט עקב שירות צבאי

  6. גידול בברך בשירות הצבאי

  7. תאונת דרכים חייל בחופשה

  8. שירות צבאי קצר

  9. מחלה טרשתית בשירות הצבאי

  10. פגיעה בברך בשירות הצבאי

  11. טרשת נפוצה בשירות הצבאי

  12. נפילה מהמיטה בשירות הצבאי

  13. אפילפסיה עקב השירות הצבאי

  14. תאונת דרכים בחופשה מהצבא

  15. מוות ממחלה עקב שירות בצבא

  16. קוליטיס כיבית בשירות הצבאי

  17. מחלה נפשית עקב השירות הצבאי

  18. מוות חייל בזמן חופשה מהצבא

  19. פוסט טראומה עקב שירות צבאי

  20. תאונת דרכים בזמן שירות צבאי

  21. פגיעה באוזן במהלך שירות צבאי

  22. תאונת דרכים במסגרת שירות צבאי – ערעור

  23. קשר בין בעיות גב לשירות צבאי

  24. מיאסטניה גרביס בשירות הצבאי

  25. תסביך האשך עקב מאמץ בשירות הצבאי

  26. פיצויים לתלויים לאחר שירות צבאי

  27. מוות בתאונת דרכים במהלך שירות צבאי

  28. הפרעה בתפקוד המיני עקב שירות צבאי

  29. שירות צבאי כתנאי במכרז הקצאת מגרשים

  30. הכנסה משירות צבאי לצורך חישוב דמי פגיעה

  31. תאונת דרכים בצבא במסגרת השירות הצבאי - את מי תובעים ?

  32. פגיעת חייל במשחק בזמנו הפרטי לא תוכר כנכות עקב השירות הצבאי

  33. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון