החלטה: א. בפניי בקשתה של חברת הביטוח להורות למומחים הרפואיים במונו ע"י בית המשפט ביום 20.1.2000 להתעלם מ 11- מסמכים ששיגר ב"כ התובעת לשני המומחים הרפואיים אותם מיניתי האחד בתחום הנפשי והאחרת בתחום השיקומי. אבהיר קודם לכן שהתובעת ילידת שנת 1973, נפגעה בתאונת דרכים שאונתה לה ביום 11.7.96. מומחה רפואי מטעם ביהמ"ש בתחום הנוירולוגי, פרופ' א. רכס, שבדק את התובעת קבע לה בחוות דעתו מיום 21.12.97, 70% נכות נוירולוגית בגין המיפלגיה קשה עם תחילת קונטרקטורות מימין וכן 20% נכות בגין דיספזיה מוטורית בינונית. המומחה הרפואי בתחום הנוירולוגי השיב על שאלות הבהרה. הנתבעת חולקת מכל וכל על חוות דעתו ותוצאותיה. ב. בהחלטתי מיום 20.1.2000 מיניתי כאמור כבר לעיל, מומחה רפואי בתחום הנפשי ומומחית רפואית בתחום השיקומי ובהחלטה נוספת מיום 28.2.2000 קבעתי שבדיקת המומחית בתחום השיקומי תתקיים לאחר בדיקת המומחה בתחום הנפשי. ג. לגבי 11 מסמכים שביקש ב"כ התובעת לשגר למומחים קיימת מחלוקת מצד ב"כ הנתבעת ולאחר שעיינתי בבקשה של ב"כ הנתבעת, בתגובת ב"כ התובעת ובמסמכים עצמם, נראה לי שיש מקום להורות כי שניים מן המסמכים אכן לא יומצאו למומחים, וככל שהומצאו - יוחזרו, ואילו לגבי שאר תשעת המסמכים יש לאפשר המצאתם לשני המומחים בכפוף למילוי תנאי נוסף כפי שאורה להלן, ואבהיר עתה את נימוקיי. ד. מסמך מס' 1 - הוא אישור עובד סוציאלי של בית החולים לוינשטיין מיום 6.10.96 לשרות התעסוקה בו צויין כי אמה של התובעת סועדת את החולה מידי יום וכי התובעת זקוקה לסיוע של אמה. מסמך מס' 2 - זו טיוטה בכתב יד של סיכום מחלה בית לוינשטיין מיום 5.11.96 + 10.11.96, בחתימת ד"ר קורין צרפתי מומחית לרפואה פיזיקלית ושיקום. מסמך מס' 3 - הוא אישור מיום 27.3.97 של אורטופד קופת חולים לאומית ד"ר איתן שגב הממליץ שהתובעת תמשיך לקבל טיפול פיזיותרפי וריפואי בעיסוק לתקופה של שלושה חודשים נוספים. מסמך מס' 4 - הוא אישור פיזיותרפיסט מיום 26.3.97 בו נאמר כי התובעת זקוקה להמשך טיפולי פיזיותרפיה לשישה חודשים נוספים לפחות. מסמך מס' 5 - הוא אישור מיום 30.3.97 של פסיכולוגית במכון הלאומי לשיקום נפגעי ראש סניף חיפה, בו נאמר כי התובעת זקוקה לתהליך שיקומי לשישה חודשים נוספים לפחות. מסמך מס' 6 - הוא אישור מיום 11.9.97 של מרפאה בעיסוק ועובדת סוציאלית של המכון הלאומי לשיקום נפגעי ראש סניף חיפה, בו פורטה תכנית טיפול בה החלה התובעת ביום 7.9.97 וצויין כי זו אמורה להימשך כ 10- חודשים ומטרתה לאפשר לתובעת להשתלב בעבודה המותאמת ליכולתה. מסמך מס' 7 - הוא אישור פיזיותרפיסט, ללא תאריך, בו צויין כי הומלץ לתת לתובעת גם טיפולים בבריכה שיקומית להחיש את קצב קידום התפקוד היום יומי. מסמך מס' 8 - זו הערכה שיקומית מיום 30.12.97 בחתימת רכזת תכנית הטיפול המלא של המכון הלאומי לשיקום נפגעי ראש - סניף חיפה, במסמך חמישה עמודים, ובהם פירוט תיאור תפקודה של התובעת נכון למועד ביצוע ההערכה מיום 2.12.97. מסמך מס' 10 - הוא אישור ד"ר ב. וולר נוירולוג במרפאת בית החולים בני ציון מיום 25.7.99, בו נאמר כי התובעת לא תוכן לטפל ביילוד בצורה עצמאית ותהא זקוקה לעזרה צמודה 24 שעות. ה. כאמור אני סבור שניתן לשגר מסמכים אלה למומחים הרפואיים בתחום הנפשי והשיקומי אותם מיניתי, כפוף להערה הבאה : כל מקום בו קיים תיק המתייחס לאשפוז של התובעת או לטיפולים רפואיים או טיפולים פרה-רפואיים שהתובעת קיבלה, יש להמציא למומחים הרפואיים את התיקים הרפואיים ו/או הפרה-רפואיים המלאים האותנטיים, ולא רק את האישורים או ההערכות נשוא בקשה זו. אבהיר את הדברים: מסמך מס' 2 זו טיוטת סיכום מחלה של בית חולים לוינשטיין, אישרתי את המצאת המסמך, אך מובן שאין להמציאו כמסמך יחיד אלא יחד עם כל שאר המסמכים מתוך תיקה הרפואי המלא של התובעת בבית לוינשטיין. לגבי מסמך מס' 3 של הרופא האורטופד מקופת חולים לאומית ניתן להמציא את המסמך אך בד בבד יש להמציא את מלוא המסמכים של התובעת בקופת חולים ולאומית לרבות התיק של הרופא המקצועי /הרופאים המקצועיים בתחום האורטופדי. מסמך מס' 4 ומסמך מס' 7 הינם של הפיזיותרפיסט, ניתן להמציאם אך יחד עם זאת יש להמציא את מלוא כרטיס הטיפול האותנטי של הפיזיותרפיסט. מסמך מס' 5 ומסמך מס' 6 ומסמך מס' 8 הינם של המכון הלאומי לשיקום נפגעי ראש - סניף חיפה, ניתן להמציאם, אך יחד עם זאת יש להמציא את מלוא התיק האותנטי של התובעת באותו מכון על מנת שהמומחים יוכלו להתרשם ממצבה הכולל של התובעת וקצב ההתקדמות והטיפול שניתן לה שם על ידי כל המטפלים בה במסגרת המכון על פי הרישומים שנעשו קרוב לוודאי בסמוך לקבלת הטיפולים שניתנו לה במכון. מסמך מס' 10 הוא של הנוירולוג ד"ר ב. וולר ממרפאה נוירולוגית בי"ח בני ציון, גם בענין זה יש להמציא את מלוא התיק האותנטי של התובעת במרפאות בית החולים. בצייני תיק רפואי אותנטי, מובן שהכוונה גם לעותקים מצולמים של מלוא כרטיסי הטיפול או הכרטיסים הרפואיים או של מלוא התיק הרפואי או תיק הטיפול, כשהם מאושרים כמתאימים למקור. ו. בקבלת החלטה זו הנחיתי עצמי בהתאם לפסקי הדין של בית המשפט העליון, ברע"א 3906/95, אמר נגד הדר חב' לביטוח, מ"ט (3) פד"י, עמ' 303, שם קבעה כב' השופטת ט. שטרסברג-כהן, בין היתר: "לגבי הדו"ח הדיאגנוסטי, מסתבר שדו"ח זה נעשה במסגרת בית החולים כבדיקה למטרת טיפול. יש בו אנמנזה, דיאגנוזה וחיווי דעה בנושאים הקשורים במצבה הנפשי, השכלי והאינטלקטואלי של המאושפזת. אלה הם הכלים שבהם נבדק מצבו של מי שלוקה במחלת נפש, ומה שמשמשת הבדיקה הדיאגנוסטית בעבור רופא פסיכיאטר, משמשים צילום או בדיקת מעבדה בעבור רופא אורטופד או פנימאי. אף שחלק מן הכלול בדו"ח מהווה אוסף של ידיעות מפי הנבדקת, אולי ללא בדיקה עצמאית מצד הבודק בדבר אמיתותן, חזקה על המומחה שיידע למיין את החומר ולהעבירו בכור ביקורתו האישית, על סמך הידע והנסיון המקצועי שלו ועל סמך הבנת תפקידו כמומחה מטעם בית המשפט. המומחה אינו קשור ע"י קביעות, ממצאים וחיווי דעת שבדו"ח, והוא חופשי לערוך בדיקות עצמאיות הנראות לו נחוצות. עליו לתת את דעתו, בין השאר, לשאלת הקשר הסיבתי בין האשפוז המאוחר לבין התאונה ולמסור בחוות דעתו תמונה כוללת ומעודכנת ולא תמונה חלקית ללא החומר הרלוונטי המאוחר שלא יכול היה להיות בידו בעת שהכין את חוות דעתו. עליו להעביר את החומר שהוא מקבל בביקורת ממצאיו הוא. אולם מכאן ועד למניעת העברת החומר לידיו, רחוקה הדרך". (שם, בעמ' 307, בין האותיות ד' - ז'). ז. וכן החלטת בית המשפט העליון, כב' השופטת ט. שטרסברג -כהן, ברע"א 5638/95, מגדל בע"מ נגד כריסטיאן שמור, מ"ט (4) פד"י, עמ' 865, שם נקבע, בין היתר: "סבורתני כי קריאה נכונה של התקנה ומתן פרשנות ראויה לה, הן על פי מילותיה והן על פי תכליתה, מוליכים למסקנה כי אין צורך במסמך רפואי הנערך ע"י רופא דווקא כדי לתמוך בקשה למינוי מומחה, וכי המונח טיפול רפואי לענין התקנה הוא בעל משמעות רחבה..... ". (שם, בעמ' 870, מול האות ב'). ןבהמשך: "לתכלית זו יש לאפשר לו להביא לפני ביהמ"ש כל מסמך שיש בו כדי להצביע על נכות, על קיום בעיה רפואית, על צורך בטיפול רפואי או על צורך בשיקום" (שם, בעמ' 870, מול האות ד'). בהמשך בעמ' 871 סיפא: "טיפול נפשי הניתן על ידי פסיכולוג יבוא בגדר "טיפול רפואי" אף שהפסיכולוג איננו רופא. הפסיכולוגיה מוכרת כמדע הנפש, ובמסגרתה ניתן להגיש עזרה טיפולית בתחום הנפש". ח. אם לסכם את הדברים אני סבור שהמסמכים הרפואיים הנ"ל ראוי שיהיו לנגד עיניהם של המומחה הרפואי בתחום הנפשי והמומחית הרפואית בתחום השיקום, אותם מיניתי, מובן שהמומחים יגבשו את עמדתם העצמאית לאחר שיבדקו ויבחנו את כל הדרוש, וכן גם יוכלו להורות בגדר סמכותם על עריכת בדיקות עזר עצמאיות לפי הבנתם ושיקול דעתם, יחד עם זאת וכפי שהבהרתי לעיל, יש גם להמציא את התיקים הרפואיים האותנטיים , הכרטיסים הרפואיים וכרטיסי הטיפול האותנטיים של התובעת אצל הרופאים ו/או המטפלים שאצלם טופלה, כפי שציינתי לגבי כל קבוצת מסמכים על פי המפורט לעיל. ט. מסמך מס' 9 הוא הזמנה של התובעת לבדיקה בביטוח הלאומי במסגרת נכות כללית, ומסמך מס' 11 הוא של מרפאה נוירו-התפתחותית אל הוועדה הרפואית של הביטוח הלאומי אין מקום להמציא מסמכים אלה למומחים הרפואיים הואיל ולדעתי אין בהם רלוונטיות ביחס לגיבוש חוות הדעת הרפואיות של מומחים אלה. מסמכיםמומחהפסילת מסמכים רפואייםמומחה מטעם בית המשפט