תאונת דרכים עובד תעשייה אווירית


פסק דין

1. כללי:

התובע יליד 28/4/52, נפגע בתאונת דרכים מיום 30/12/96, שארעה בעת שנסע לביתו ממקום עבודתו, בתעשייה האווירית.

הנתבעים הודו בכיסוי הביטוחי ובחבותם לפצות את התובע על נזקיו על פי
חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה - 1975 (להלן: "חוק הפלת"ד"), והמחלוקת אשר נותרה לדיון, היא שאלת שיעור ניזקו של התובע בגין תאונת דרכים עובד תעשייה אווירית.

תאונת דרכים עובד תעשייה אווירית הוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל) כתאונת עבודה, והמל"ל קבע כי לתובע נותרה נכות רפואית בשיעור של 5%. קביעה זו מחייבת בתיק זה בהתאם להוראות סעיף 6ב' לחוק הפלת"ד.

2. הנכות הרפואית הצמיתה:

כאמור, הועדה הרפואית של המל"ל קבעה, כי לתובע נותרה נכות רפואית צמיתה בשיעור של 5% בלבד, לפי סעיף מותאם 35 (1) א' - ב', כאשר ס"ק א' מדבר על העדר השפעה על כושר הפעולה הכללי והעדר הגבלה בתנועות, וקובע נכות של 0%, וס"ק ב' קובע כי קיימת השפעה קלה על כושר הפעולה הכללי או התנועות וקובע נכות של 10%.

נדמה כי משבחרה הועדה להעמיד את נכותו של התובע על 5%, מצאה היא, כי קיימת השפעה קלה ביותר על כושר הפעולה הכללי או התנועות, ולכן בחרה בממוצע ביניים שבין הסעיפים הנ"ל.

התובע ערער על קביעה זו, אך עררו נדחה ובדו"ח הועדה לעררים מיום 28/6/98, מתואר מצבו על ידי הועדה כדלקמן:

"הליכה ותנועות חופשיות, אין דפורמציות, הלורודוזיס הצווארי, והמותני שמורות וכן הוא טוען כאילו אינו יכול להזיז הצוואר, אך לאחר הסחת דעת אפשר להניע באופן פסיבי את הצוואר ואין כיווץ שרירים יותר בצוואר"

כך בהמשך:

"גפיים עליונות מבחינה נוירולוגית ב.מ.פ. תנועות פסיביות בכל הפרקים, כפות הידיים ב.מ.פ., בכיפוף לפנים מגיע עם קצות אצבעותיו עד מעל הקרסוליים. כמו כן בישיבה עם רגליים ישירות מגיע עם קצות אצבעותיו עד מעל לקרסוליים, יכול לעמוד על קצה האצבעות או העקבים. אינו מאפשר להרים באופן פסיבי רגל ימין אולם יכול לשבת עם רגליים ישרות ולא להתכופף לפנים. אין דלדול בשרירי הרגליים, החזרים שווים ותקינים".

בהתאם קבעה הועדה, כי מבחינה נוירולוגית אין כל נכות ועוד הוסיפה וקבעה כי הנ"ל מסוגל לעבודתו, ממשיך בעבודתו ובהתאם לא מצאה לנכון להפעיל את תקנה 15.

3. אי כושר לעבודה:

3.1 אי כושר מלא:

המוסד לביטוח לאומי אישר לתובע תקופות אי כושר מלא כדלקמן:

מיום 30/12/96 ועד ליום 22/1/97.

מיום 26/1/97 ועד ליום 1/2/97.

מיום 15/4/97 ועד ליום 21/4/97.

מיום 5/6/97 ועד ליום 30/6/97.

סה"כ - 64 ימי אי כושר.

3.2 אי כושר חלקי:

הועדה הרפואית של המל"ל הכירה בנכות זמנית לתובע מיום 1/7/97 ועד ליום 31/12/97 בשיעור של 30%, כאשר במהלך תקופות אלו היה התובע באי כושר זמני לעבודה ובהתאם עבד לסירוגין כפי שאתייחס בהמשך.

4. הנכות התפקודית:

טוען התובע, כי הגם הנכות היחסית הנמוכה שנקבעה לו, הרי שבפועל נכותו התפקודית גבוהה לאין ערוך מנכותו הרפואית ועומדת לפחות בשיעור של 10% ובהתאם מבקש הוא מבית המשפט להעריך את הפסדי השתכרותו לעבר ולעתיד על בסיס נכות תפקודית זו.

אלא שכדי לדון בשאלת נכותו התפקודית של התובע, מן הראוי לזכור את מהלך עבודתו של התובע ולבחון עד כמה קיימת השלכה בין הפגיעה ממנה סובל התובע, לבין תפקודו במקום עבודתו.

התובע העלה טענות שונות לגבי קשיים בעבודתו, כמו מגבלות תפקוד בהנעת הגב והצוואר, וכי בעקבות קשיים אלו ביקש הוא להחליף תפקיד ולעבור לתפקיד אחר, כמו גם ציין, כי לאחר תאונת דרכים עובד תעשייה אווירית הפסיק לעבוד שעות נוספות וזאת בשל קשייו הפיזיים לבצע אותם.

התובע הביא לעדות את מנהל המחלקה שלו ואת חברו לעבודה, על מנת שאלה יתמכו בעדותו.

ואכן, מעדותו של מנהל המחלקה, נדמה כי אין מחלוקת כי התובע בטרם תאונת דרכים עובד תעשייה אווירית, היה עובד טוב ומסור אשר מילא את משימותיו בדרך הטובה ביותר.

עבודתו הייתה כרוכה בעבודת מכשירנות ואווירונאוטיקה, אשר חייבה דיוק מירבי של עבודה מתחת למיקרוסקופ. כך מאשר מנהל המחלקה, כי מדובר בעבודה על מכשירים מכניים הדורשים דיוק רב ביותר ואת עבודה זו ביצע התובע על הצד הטוב ביותר.

עד לתאונת דרכים עובד תעשייה אווירית עבד התובע כ- 14 שנה במפעל זה שהינו חברת בת של התעשייה האווירית, ומאז תאונת דרכים עובד תעשייה אווירית, מזה כ- 3 שנים, ממשיך הוא בעבודתו שם, הגם צמצומים שנערכו בכוח האדם.

אלא שהתובע טוען, כי לאחר תאונת דרכים עובד תעשייה אווירית התקשה בעבודה הדורשת ממנו ריכוז רב, ולבקשתו הועבר לעבודה קלה יותר במדור אחר שבאותה מחלקה, כאשר לפני מספר חודשים עבר הוא למחלקה אחרת וזאת לאחר שעבר המפעל הליך של רה-ארגון.

אלא שלא שוכנעתי כי מעברים אלו, הן בתוך המחלקה והן למחלקה אחרת, היו כתוצאה מהפגיעה אותה סבל התובע, וכן לא שוכנעתי כי אם קיימת ירידה ברמת השתכרותו, נובע הדבר מקושי בתפקוד מצד התובע.

התובע הוכיח, כי עבודתו כיום אינה שונה במהות מעבודתו הקודמת, וכי תפקודו אינו לוקה בחסר.

התובע עובד כיום במשרה מלאה, ועיון בתלושי השכר עובר לתאונת דרכים עובד תעשייה אווירית, כמו גם תלושי השכר הנכונים לשנת 99, מלמד כי התובע ממשיך לעבוד שעות נוספות על השעות הרגילות, כמו גם מבצע שעות משמרת כפי שמתאפשר לו.

לפיכך, גם אם קיימת ירידה כלשהי ברמת השתכרותו של התובע, הגם ששולית היא, הרי שלא שוכנעתי כי זו נובעת מקשיי תפקוד של התובע.

יתר על כן, המגבלה שנותרה לתובע הינה קלה ביותר וחסרת משמעות.

אשר על כן, אינני סבורה כי הנכות הרפואית שנקבעה לתובע משקפת נכות תפקודית כלשהי, ועל כן אין לחשב את הפסדיו לעתיד על בסיס נכות תפקודית.

יחד עם זאת, הינני מוכנה לשקול פיצוי גלובלי להפסד השתכרות בעתיד, בשל הסיכון הקלוש שקיים, כי נכות רפואית זו תפגע בתפקודו בעתיד, באם יפלט ממקום עבודתו, לכך אתייחס בהמשך.

על בסיס נתונים אלו, יש לבצע את החישובים הבאים.

5. כאב וסבל:

לתובע, כאמור, נקבעה נכות רפואית של 5%, כאשר אין כל עדות לאשפוז או לטיפול רפואי מתמשך, אלא שבהתחשב בתקופת אי הכושר הממושכת, כמו גם הנכות הזמנית היחסית גבוהה שנקבעה לו, אשר יש בה כדי לשקף את כאביו, סבורתני כי ניתן לחשב ראש נזק זה לפי 10% נכות, בהתאם לסמכות הנתונה לי לפי חוק הפלת"ד.

אשר על כן, אני פוסקת לתובע בראש נזק זה סך של 11,352 ש"ח.

6. הפסד שכר בעבר:

6.1 אי כושר מלא:

הגם שטען התובע לתקופת אי כושר של 120 יום, הרי שבפועל הוכח על פי אישורי המל"ל (ראה נ/ 1 ו- נ/ 2), כי לתובע נקבעה תקופת אי כושר של 64 יום בלבד.

התובע קיבל שכר מלא ממקום עבודתו בגין תקופה זו, אלא שטוען הוא, כי היה זה על חשבון ימי חופשה אותם צבר, אותם יכול היה לפדות בכסף.

בהיות גרסה זו מהימנה עלי, סבורתני כי יש לפצות את התובע בגין תקופת אי הכושר.

ממוצע שכרו של התובע לאותה תקופה עובר לתאונת דרכים עובד תעשייה אווירית, בהתעלם מדמי הבראה שנתיים, מעמידה את שכרו הממוצע של התובע על נטו של 8,213 ש"ח כשסכום זה משוערך להיום עומד על סך 11,113 ש"ח נטו.

מאחר ומקבלת אנוכי את עמדת התובע, כי תשלום זה בוצע על חשבון ימי חופשה, הרי שזכאי הוא לפיצוי בגין ראש נזק זה אותו אני מעמידה על סך 27,782 ש"ח. (הפסד של 2.5 חודשי עבודה).

6.2 אי כושר חלקי:

אשר לתקופת אי הכושר החלקי, הרי שהוכח כי בתקופה זו עבד התובע באופן חלקי במקום עבודתו, ותלושי השכר אשר הוצגו בפני מתקופה זו, יש בהם כדי לתמוך בטענה זו.

את תחשיב הפסדי שכרו של התובע לאותה תקופה, יש לבצע לפי ההפרש שבין שכרו של התובע עובר לתאונת דרכים עובד תעשייה אווירית, כשהוא משוערך להיום, לבין השכר ששולם בפועל על ידי המעביד בתקופות אי הכושר, משוערך להיום, כשתחשיב זה מביא אותנו לסך כל ההפסד לכל התקופה לסכום כולל של 18,000 ש"ח וכל זאת לפי הנתונים הבאים:

חודש רלבנטי______________ שכר נטו ברוטו בניכוי מ"ה_______________ משוערך להיוםמהראשון לחודש שאחרי__________ ההפרש (ההפסד נטו)______________

1/97 7,402 ש"ח 9,793 ש"ח 1,320 ש"ח

4/97 9,385 ש"ח 11,990 ש"ח 877 ש"ח

6/97 7,761 ש"ח 9,731 ש"ח 1,382 ש"ח

7/97 6,791 ש"ח 8,396 ש"ח 2,717 ש"ח

(בחודש זה נוכו 11/12 מדמי הבאה ששולמו בו)

8/97 7,795 ש"ח 9,510 ש"ח 1,603 ש"ח

9/97 7,599 ש"ח 9,205 ש"ח 1,908 ש"ח

10/97 6,992 ש"ח 8,445 ש"ח 2,668 ש"ח

11/97 7,098 ש"ח 8,445 ש"ח 2,668 ש"ח

12/97 6,832.5 ש"ח 8,243 ש"ח 2,870 ש"ח

הפסדי שכר לעתיד:

לאור התייחסותי לעיל לגבי הנכות הרפואית הקלה, ממנה סובל התובע, וקביעתי כי אין מדובר בנכות תפקודית, אין מקום לבצע תחשיב היוון מלא של הפסדי השתכרותו לעתיד לפי נכותו הרפואית.

יחד עם זאת, כפי שציינתי לעיל, בשל החשש, הגם שהינו קלוש, כי בעתיד יפלט ממקום עבודתו ויתקשה למצוא עבודה בנכותו החלקית, יש מקום לפצות את התובע בסכום גלובלי, אותו אני מעריכה ב- 40,000 ש"ח.

8. עזרת צד ג' לעבר:

התובע דרש בתביעתו פיצוי על עזרת צד ג' לעבר, ולדבריו נעזר בבני משפחתו במהלך שלאחר הפציעה, אך לא פירט את סוג העזרה לה נזקק ואת עלויותיה.

גם לגופו של עניין, לא שוכנעתי כי הפגיעה ממנה סבל התובע הצדיקה עזרה מיוחדת.

כאשר מדובר בעזרת קרוב, בן משפחה, יש להוכיח מלבד עצם מתן העזרה והיקפה, כי מדובר בעזרה החורגת מהמקובל בין בני משפחה, וכי מדובר בעזרה המצדיקה מתן פיצוי.

אף לא אחד ממרכיבים אלו הוכח, ולפיכך אינני פוסק סכום כלשהו בגין ראש נזק זה.

9. נסיעות לטיפולים רפואיים:

התובע דרש פיצוי בגין הוצאות נסיעה, אשר לטענתו, נגרמו לו עקב טיפולים רפואיים כגון טיפולי פיזיוטרפיה וכן בדיקות רפואיות אצל רופא אורטופד.

בעניינו זה מדובר בתאונת עבודה, וכל הנסיעות לטיפולים רפואיים מכוסות על ידי המל"ל.

התובע לא הוכיח, כי מיצה את חובתו לפנות למל"ל לפיצוי בגין ראש נזק זה וכי פנייתו נדחתה, ולפיכך אין מקום לפצותו בגין כך.

10. הוצאות לטיפולים רפואיים, לרבות יעוץ פסיכיאטרי ורפואה משלימה:

גם כאן אין מקום להאריך בדברים ולומר, כי מדובר בתאונת עבודה, כאשר כל ההוצאות הרפואיות מכוסות על ידי המל"ל.

התובע לא הוכיח כי פנה למל"ל ומיצה את חובתו לקבלת החזר בגין ההוצאות הקשורות לתאונת דרכים עובד תעשייה אווירית, ולפיכך לא זכאי הוא לפיצוי בגין ראש נזק זה.

מיותר לציין, כי בקשתו של התובע לפצותו בגין תשלום עבור חוות דעת רפואיות לד"ר מוזס ופרופ' גודלהמר, אליהם פנה לצורך ערעורו על קביעת המל"ל, שלא כדין נעשתה. לאור האמור לעיל, אני דוחה את תביעתו של התובע בראש נזק זה.

11. ניכויים:

מאחר ובחישוב הפסדי השכר לעבר, ערכתי השלמת שכר מעבר לשכר ששולם בפועל לתובע, כאשר דמי הפגיעה בגין תקופה זו שולמו ישירות למעביד על ידי המל"ל, יש לנכות מכל סכום אשר ייפסק לתובע, רק את מענק הנכות לפי אישור המל"ל (ראה נ/ 2). המדובר בסכום של 39,886 ש"ח, אשר שולם ביום 8/2/98, כשסכום זה בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מגיע לסך של 47,589 ש"ח.

12. סוף דבר:

אני פוסקת לתובע בגין נזקיו סך כולל של 97,134 ש"ח.

מסכום זה יש להפחית את תשלומי המל"ל כפי שפורט לעיל, בסך של 47,589 ש"ח.

ובסה"כ ישלמו הנתבעות לתובע סך של 49,545 ש"ח, כשסכום זה ישא ריבית

והצמדה חוקית מהיום ועד התשלום בפועל.

כמו כן, יוסיפו הנתבעות וישלמו לתובע הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בשיעור של 13% מסכום הפיצוי לעיל, בצירוף מע"מ כחוק, כשסכום זה ישא ריבית והצמדה חוקית מהיום ועד התשלום בפועל.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. מהי תאונת דרכים ?

  2. פגיעה בתאונת דרכים

  3. תביעת תאונת דרכים

  4. נפגעי תאונות דרכים

  5. תאונת דרכים פגע וברח

  6. תאונת דרכים מיניבוס

  7. תאונת דרכים עולה חדש

  8. תאונת דרכים - גרירה

  9. תאונת דרכים לפני גיוס

  10. תאונת דרכים אחרי חניה

  11. תביעה בגין תאונת דרכים

  12. תאונת דרכים עוזר חשמלאי

  13. תאונת דרכים פגיעה במוח

  14. תאונת דרכים תאונת עבודה

  15. תאונת דרכים - כריתת טחול

  16. תאונת דרכים ג'יפ

  17. תאונת דרכים קרע במיניסקוס

  18. סוגי תאונות דרכים

  19. תאונת דרכים פיזיותרפיסטית

  20. תאונת דרכים עם עגלה

  21. תאונת עבודה רתך - תאונת דרכים

  22. פגיעה מכסה מנוע - תאונת דרכים

  23. תביעת מיטיבים – תאונת דרכים

  24. הסעה בשכר תאונת דרכים

  25. תאונת דרכים עובד תעשייה אווירית

  26. טריקת דלת תאונת דרכים

  27. תיק אפס - תאונת דרכים

  28. דיכאון עקב תאונת דרכים

  29. מכות יבשות תאונת דרכים

  30. תאונת דרכים של תושב זר

  31. מכות יבשות בתאונת דרכים

  32. תאונת דרכים של טרמפיסט

  33. תאונת דרכים פגיעה בכתף

  34. תאונת דרכים קשישה בת 82

  35. תאונת דרכים פגיעה באצבע

  36. תאונת דרכים של בעל ואישה

  37. תאונה בדרך לעבודה של הבעל

  38. תאונה בדרך מהעבודה לרופא

  39. תאונת דרכים של בחור ישיבה

  40. שאלת עצם קרות תאונת דרכים

  41. תאונת דרכים אדם בן שבעים

  42. תאונת דרכים עם ג'יפ מסחרי

  43. סיוטים העקבות תאונת דרכים

  44. תאונה עם מנוף תאונת דרכים

  45. גורם זר מתערב תאונת דרכים

  46. תאונת דרכים קטלנית ברוורס

  47. תאונת דרכים קשה נער בן 16

  48. תאונת דרכים צומת רמת אפעל

  49. פיצוץ מיכל דלק תאונת דרכים

  50. התחשמלות מהווה תאונת דרכים

  51. חבלה גולגולתית בתאונת דרכים

  52. תאונת דרכים במהלך חיפוש חניה

  53. תאונת עבודה משאבת בטון – תאונת דרכים

  54. לידה מוקדמת עקב תאונת דרכים

  55. צניחת עפעף עקב תאונת דרכים

  56. תאונת דרכים אישה פנסיונרית

  57. ניסיון התאבדות בתאונת דרכים

  58. גרסאות סותרות לתאונת דרכים

  59. כוויות בעור עקב תאונת דרכים

  60. פגיעת ראש חמורה בתאונת דרכים

  61. דלדול שרירים עקב תאונת דרכים

  62. פגיעה של אב ובנו בתאונת דרכים

  63. תאונה בעצירה לפני הכניסה לצומת

  64. תאונת דרכים נהג שרשיונו נפסל

  65. ערעור על פסק דין תאונת דרכים

  66. אשפוז בהרצפלד לאחר תאונת דרכים

  67. שינוי התנהגות לאחר תאונת דרכים

  68. תאונת דרכים מתנדב במשמר האזרחי

  69. נקע חוזר בכתף עקב תאונת דרכים

  70. חובת הגשת עזרה לאחר תאונת דרכים

  71. תאונת דרכים קטלנית התנגשות בעץ

  72. דימום תת דוראלי עקב תאונת דרכים

  73. ענישה מחמירה למניעת תאונת דרכים

  74. טריקת דלת על אצבע - תאונת דרכים

  75. סטיה מהדרך לעבודה - תאונת דרכים

  76. קרעים בגידי הכתף עקב תאונת דרכים

  77. תאונת דרכים עקב חניה אסורה בכיכר

  78. אובדן כושר עבודה עקב תאונת דרכים

  79. תאונת דרכים 12 טיפולי פיזיותרפיה

  80. תאונה בדרך מהעבודה לבית של ההורים

  81. קשר בין אפילפסיה לבין תאונת דרכים

  82. הפניה לפיזיותרפיה לאחר תאונת דרכים

  83. תאונת דרכים - תשלומים בגין הוצאות חד פעמיות

  84. הודעה כוזבת על תאונת דרכים במשטרה

  85. טיפול רפואי רשלני לאחר תאונת דרכים

  86. כניסה לצומת באור צהוב - תאונת דרכים

  87. מימון טיפול רפואי לנפגע תאונת דרכים

  88. שרירים מתוחים בעורף לאחר תאונת דרכים

  89. פניה לחדר מיון שבוע לאחר תאונת דרכים

  90. פגיעה קשה בתאונת דרכים של אישה מבוגרת

  91. ? הגדרת תאונת דרכים – מה ההגדרה של תאונת דרכים

  92. תאונת דרכים נגרר / פסקי דין גורר נגרר

  93. תאונה בדרך לעבודה - סטיה מהדרך המקובלת

  94. תשלום על מצבה - כיסוי הוצאות מצבה - תאונת דרכים

  95. האם פגיעה בזמן תדלוק מהווה תאונת דרכים

  96. כמה מקבלים על שברים בצלעות בתאונת דרכים

  97. תאונת דרכים בעת בעצירה לפני הכניסה לצומת

  98. תלונות פסיכוסומאטיות בעקבות תאונת דרכים

  99. תאונת דרכים – הפרעה בתנועות לסת הפרעה בתחושה בלסת

  100. שני נתיבים שהופכים לנתיב אחד - תאונת דרכים

  101. האם פריקת מטען מלט מיכלית מהווה תאונת דרכים

  102. עובד שלא מסוגל לחזור לעבודה לאחר תאונת דרכים

  103. שבר בעצם האף ושפשופים במותניים עקב תאונת דרכים

  104. תאונת דרכים: האם הנתבע פנה בדרך נמהרת ורשלנית ימינה

  105. תאונת הדרכים נגרמה כתוצאה מפתיחתו הפתאומית של מכסה מנוע

  106. תאונת דרכים: אי התאחות עצם הזרוע עם התהוות מפרק נד מדומה

  107. תביעה כספית בגין תאונת דרכים שארעה הכניסה ללוד, בסמוך לכיכר

  108. מחלוקת על תיאור השניות הבודדות שלפני קרות ההתנגשות בתאונת דרכים

  109. תביעה כספית בגין תאונת דרכים שארעה בכיוון יציאה משער נמל תל אביב

  110. בעקבות תאונת דרכים אובחן כסובל מחבלות במצח משמאל והתלונן על חבלת ראש

  111. תאונת דרכים: הפרעת דחק בתר חבלתית בדרגת חומרה בינונית תסמינים דיכאוניים משניים

  112. תאונת דרכים: מטטרסלגיה עם חוסר חיבור של שברים במטטרסים 2-4 והשטחה של הקשת הרחבית

  113. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון