תאונת דרכים זעזוע מוח


פסק דין

א. התובע, נפצע בתאונת דרכים שאונתה לו, אין חברת הביטוח חולקת על עצם חבותה לפצות את התובע והדיון התמקד בשאלת גובה הנזק.

נשמעה בתיק זה עדותו של המומחה הרפואי מטעם ביהמ"ש בתחום הנפשי הד"ר מ. זוהר (עמ' 14 עד עמ' 26 לפרוט'), הוגשו מוצגים שונים, ולאחר מכן ניתנה הסכמת ב"כ שני הצדדים שפסק הדין בתיק זה יינתן לפי סעיף 4 (ג) של חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, (עמ' 30 לפרוט'), ובלבד שפסק הדין יהא מנומק (עמ' 32 לפרוט').

ב. התובע אושפז עקב תאונת דרכים זעזוע מוח במחלקה כירורגית ב' של ביה"ח רמב"ם מיום תאונת דרכים זעזוע מוח (11.4.90) עד 13.4.90. בפיסקת האבחנות שבסיכום המחלה (מוצג נ1/) צויינה אבחנה של זעזוע מח (בלטינית) ונכתב כי התובע התקבל להשגחה לאחר תאונת דרכים עקב זעזוע מח. בהמשך נכתב עוד :

"במיון נבדק - ללא חסר נוירולוגי. איבד הכרה לזמן קצר והקיא".

במסמך מחלקת המיון של בית החולים רמב"ם מיום תאונת דרכים זעזוע מוח עצמו, מוצג נ2/, צויין ליד מצב ההכרה: "מלאה", ובתולדות המחלה נרשם: "מספר על הקאה בדרך לבי"ח....".

במסמך מאוחר יותר של טיפול ומעקב על ידי יועץ נוירוכירורגיה מאפריל 90, מוצג נ3/, צויין כי התובע הקיא מספר פעמים, וכי לא ברור איבוד הכרה.

בגליון קבלת חולה מיום 11.4.90 מוצג נ4/ צויין כי התובע קיבל מכה בראשו וחתך, יש סיפור של אובדן הכרה, אך אין בחילות או הקאות.

מאידך גיסא, ביום 11.7.91, דהיינו, שנה ורבע לאחר תאונת דרכים זעזוע מוח, נרשם בגליון קבלה למרפאת החוץ, מוצג נ5/, כי התובע כתוצאה מן תאונת דרכים זעזוע מוח נפגע בראשו, ולדבריו היה מחוסר הכרה כארבעה ימים, דבר שנוגד את המסמכים הרפואים שנעשו בתכוף לאחר תאונת דרכים זעזוע מוח.

ג. עוד בטרם הוגשה התובענה לבית המשפט בתיק זה, הסכימו הצדדים, בינם לבין עצמם, למנות את הפסיכיאטר ד"ר משה זוהר כמומחה רפואי על דעת הצדדים.

בחוות דעתו הראשונה מיום 19.9.93, ציין הד"ר משה זוהר כי תאונת דרכים זעזוע מוח הביאה לפגיעה מתמשכת במצבו הנפשי של התובע וכי התובע הינו אדם חיובי, שעד לתאונת דרכים זעזוע מוח תפקד באופן משביע רצון, וגם כיום ממשיך בעקשנות בטיפול, אין דיווחים על הפרעות נפשיות עובר לתאונת דרכים זעזוע מוח ותפקודו הנוכחי של התובע נפגע באופן משמעותי ומדובר בנכות בשיעור 50%, ואולם הד"ר זוהר הוסיף כי נכות זו זמנית והתובע זקוק לטיפול אינטנסיבי ואשפוז לתקופה קצרה במחלקה פסיכיאטרית פתוחה, כפי שהומלץ, יכול בהחלט לעזור, ולאחר סיום הטיפול ניתן יהיה לקבוע את הנכות הקבועה, אם תשאר כזו.

ד. הפסיכיאטר ד"ר משה זוהר חזר ובדק את התובע והכין חוות דעת נוספת כשנתיים לאחר הבדיקה הראשונה, דהיינו ביום 19.11.95.

בחוות הדעת השניה מציין הד"ר מ. זוהר שבחמש השנים שחלפו מאז תאונת דרכים זעזוע מוח, (נכון למועד חוות דעתו הנ"ל), חדל התובע לתפקד למעשה ברוב התחומים, טיפול תרופתי אמבולטורי לא שיפר את מצבו וגם אשפוז בבי"ח יום לא הביא להטבה ממשית. אמו ואחיותיו של התובע התנגדו לאשפוז מלא.

לדעת הד"ר זוהר, בזמן חוות דעתו השניה מנובמבר 95, מצבו של התובע מאז הבדיקה הראשונה, לא השתנה למעשה, ומדובר במקרה של תגובה פוסט-טראומטית כשההפרעה לא חלפה, אלא הפכה לכרונית. מוסיף ד"ר זוהר באותה חוות דעת:

"לרוע המזל התפתחו אצלו גם סימנים של הפרעה פסיכוטית פרנואידית כחלק מההפרעה הפוסט-טראומטית הראשונית."

את נכותו של התובע העריך הד"ר זוהר בחוות דעת זו בשיעור 50% והוסיף כי הסיכוי להטבה הוא מזערי ולכן הנכות היא צמיתה, כשהמשך הטיפול אם לא ישפר את מצבו של התובע, ימנע אולי הרעה נוספת בעתיד.

ה. בסיום חוות דעתו זו מיום 19.11.95 מציין הד"ר מ. זוהר, כי מן המסמכים הנוספים שהועמדו לרשותו הוא למד שגם עובר לתאונת דרכים זעזוע מוח היו לתובע בעיות ולכן הופנה התובע לטיפול נפשי בתחילת שנות השמונים, אלא שאז התובע תפקד, אם כי התקשה, אך המשיך לתפקד - לעבוד, ולכן המליץ הד"ר מ. זוהר לקבוע שמתוך 50% הנכות 40% הינם בגדר נכות נפשית עקב תאונת דרכים זעזוע מוח ו10%- לא על חשבון תאונת דרכים זעזוע מוח.

הד"ר מ. זוהר התבקש ליתן תשובות לשאלות שהפנה אליו ב"כ התובע וציין כי התובע זקוק לטיפול פסיכותרפויטי (שיחות), ובנוסף גם תרופות, וכי תדירות הטיפולים תיקבע ע"י המטפל לפי מצבו של המטופל, כך גם כמות התרופות.

ו. בישיבת ק.מ. שהתקיימה ביום 29.10.97, הודיע ב"כ התובע (עמ' 9 לפרוט' שורה 19), כי הוא מעונין שהתובע ייבדק פעם נוספת ע"י הפסיכיאטר ד"ר מ. זוהר, וב"כ הנתבעת נתנה ביום 5.11.97 הסכמתה בכתב לכך.

חוות דעתו העדכנית של המומחה הפסיכיאטר ד"ר מ. זוהר ניתנה ביום 23.2.98. בפרק הדיון ציין הד"ר מ. זוהר כי התלונות של התובע הינן למעשה אותן תלונות כפי שהיו בשתי הבדיקות הקודמות, וגם התמונה הקלינית איננה שונה, אלא שהפעם הוצג בפני המומחה מכתב הפניה למרפאה לבריאות הנפש משנת 1981, משמע שנים רבות לפני תאונת דרכים זעזוע מוח בה עסקינן.

מסביר הד"ר מ. זוהר, באותו פרק דיון של חוות דעתו מיום 23.2.98 עמ' 2, כי מחד גיסא הוא נתן בעבר חוות דעת שקבעה אבחנה של תגובה פוסט-טראומטית והמליץ על נכות נפשית גבוהה יחסית, ומאידך גיסא המסמך משנת 1981 מצביע על הפרעה נפשית רצינית עובר לתאונת דרכים זעזוע מוח, ומכאן שלכאורה ,כך כותב ד"ר מ. זוהר, המומחה הרפואי הולך שולל, כך גם שאר המומחים הרפואיים, פסיכיאטרים, פסיכולוגים ומומחי מל"ל אשר הגיעו לאותה מסקנה שגויה ככל הנראה משום שהמידע בדבר הפרעות נפשיות של התובע רציניות כבר משנת 1981 לא היה בידי המומחים.

בפרק הסיכום של חוות דעתו, מציין הד"ר מ. זוהר שבמהלך השנים נתגלו אצל התובע הפרעות נפשיות בעטיין הוא הגיע מספר פעמים לאבחון נפשי, וגם היו לו הפרעות התנהגות וקשיים בביה"ס. בתחילת שנות השמונים חדל התובע לעבוד על רקע הפרעותיו, ויש עדויות על כך שהוא השתמש, וכנראה ממשיך להשתמש, בסמים.

מסקנתו של הד"ר מ. זוהר היא שהפרעותיו של התובע אולי הוחרפו במידה מסויימת עקב תאונת דרכים זעזוע מוח, אך הן לא נגרמו בגללה.

מכאן המלצתו של ד"ר מ. זוהר לקבוע כי נכותו הנפשית של התובע היא בשיעור של 50%, כש40%- ע"ח אישיותו עובר לתאונת דרכים זעזוע מוח ו10%- ע"ח תאונת דרכים זעזוע מוח, כשהנכות היא צמיתה.

ז. בישיבת בית המשפט מיום 16.2.99, העיד המומחה הרפואי והשיב לשאלותיהם של ב"כ שני הצדדים (עמ' 14 עד עמ' 26 לפרוט').

בתום עדות המומחה ביקש ב"כ התובע למנות מומחה רפואי אחר בתחום הפסיכיאטרי, בקשה אותה דחיתי באותו מעמד מנימוקים שציינתי שם. (עמ' 28, עמ' 29 לפרוט').

בישיבה נוספת שנקבעה לתאריך 16.9.99 הודיע ב"כ התובע על הסכמתו לכך שהדיון יסתיים ויינתן פסק דין לפי סעיף 4(ג') של חוק הפלת"ד. ב"כ הנתבעת נתנה הסכמתה לכך בישיבה שהתקיימה ביום 25.10.99.

ח. בטרם אמשיך אציין, כי התובע נבדק במסגרת נכות כללית ע"י המוסד לביטוח לאומי (עיינו: מוצגי ת3/ וכן גם קובץ מסמכי הביטוח הלאומי שצורפו, בין שאר המסמכים לנספחים שהוגשו ע"י ב"כ התובע במצורף לסיכומיו).

לאחר קביעות של דרגות נכות זמנית לתקופות שונות נקבעו לתובע 40% נכות רפואית יציבה על ידי המל"ל במסגרת נכות כללית לפי סעיף 34 ד' - ה' של מבחני הביטוח הלאומי (סעיף המתייחס להפרעות פסיכונוירוטיות), כך שנקבעו לו 40% נכות לצמיתות בגין סעיף זה, בתוקף מיום 1.4.97 וכן נקבעה לתובע דרגת אי כושר יציבה בשיעור של 75% בתוקף מיום 1.4.97 בגין חוסר מסוגלות לעבוד בעבודה מפרנסת.

ט. ב"כ הצדדים הגישו סיכומיהם בכתב.

תמצית טענות ב"כ התובע בסיכומיו מיום 21.2.2000, (בנוסף לתחילת סיכומיו שבישיבה מיום 25.10.99 עמ' 32-33 לפרוט'), היא כי לתובע היה ערב תאונת דרכים זעזוע מוח כושר להתפרנס, עבד כנגר, וכן בעבודות חשמל, ומשכורתו האחרונה לפני תאונת דרכים זעזוע מוח במרץ 90 היתה בסך 2,200 ש"ח, והיו לו תוכניות להקים נגריה ולעבוד כעצמאי.

כתוצאה מן תאונת דרכים זעזוע מוח אין התובע מסוגל לחזור לעבודתו ואין אפשרות שימצא עבודה המתאימה לנכותו.

לטענת ב"כ התובע, בעיותיו הרפואיות של מרשו בטרם תאונת דרכים זעזוע מוח היו בעיות שיגרתיות. המסמך משנת 1981 בדבר הפניה למרפאה לבריאות הנפש נערך ע"י רופא משפחה בגלל תלונות התובע על כאבי ראש וחולשה, ואין לייחס למסמך זה כל משמעות רפואית, בפרט מכיוון שלא נמצא מסמך אחר מיום ההפניה ב1981- ועד לארוע תאונת דרכים זעזוע מוח, ואין זכר לבעיות רפואיות או נפשיות קודם לארוע תאונת דרכים זעזוע מוח.

התיעוד הרפואי הקיים, המתייחס לתקופה שלאחר תאונת דרכים זעזוע מוח, מצביע על כך שהתובע סובל מתגובה פוסטראומטית, זאת בשים לב לאשפוזים שעבר התובע במחלקה הפסיכיאטרית של בי"ח רמב"ם והבדיקות לאבחון מחלתו.

לטענת ב"כ התובע אין לקבל את האמור בחוות דעתו השלישית של המומחה הרפואי של ד"ר מ. זוהר מיום 23.2.98 ואין לקבל את האמור בעדותו בפני בית המשפט, הואיל וד"ר מ. זוהר הוא לא נתן הסבר מניח את הדעת לשאלות שהוצגו לו ע"י ב"כ התובע.

יש לקבוע, לדעת ב"כ התובע, כי נכות התובע היא בהתאם לאמור בחוות דעתו השניה של הד"ר מ. זוהר מיום 19.11.95 (דהיינו 40% עקב תאונת דרכים זעזוע מוח), ולדחות את האמור בחוות דעתו האחרונה, ולחילופין, להורות על מינוי מומחה רפואי נוסף.

לדעת ב"כ התובע יש לקבוע כי נכותו התפקודית של התובע היא בשיעור של 100%, הואיל ואין התובע מסוגל לעבוד, וגם לא יוכל לעבוד בעתיד, ויש לחשב את הפסד השתכרותו של התובע בעבר מאז תאונת דרכים זעזוע מוח עד היום, ולעתיד, על בסיס השתכרות של 7,000 ש"ח נטו לחודש, לרבות עזרת צד ג' לעבר ולעתיד, הפסד פנסיה, הוצאות טיפול רפואי, וכן כאב וסבל, וביחד 4,110,000 ש"ח.

י. שונה לחלוטין עמדת ב"כ הנתבעת, כעולה מסיכומיה בכתב שהוגשו ביום 22.3.2000.

לדעתה, עמדת המומחה הרפואי ד"ר מ. זוהר כפי שבאה לידי ביטוי בחוות דעתו האחרונה מיום 23.2.98, ובעדותו בבית המשפט מיום 16.2.99, מעוגנת במסמכים הקיימים ומבוססת על המציאות.

ב"כ הנתבעת מפנה לתיק משטרת חיפה ת.ד. 372/90, ממנו עולה שתאונת דרכים זעזוע מוח התרחשה כשהתובע נהג במכוניתו במורד הכביש, כאשר רכב אחר שנסע מלפניו נעצר והתחיל לנסוע לאחור בעליה. אותו רכב התנגש תוך כדי נסיעה אחורנית במכוניתו של התובע שהיתה בעצירה.

לכן מציינת ב"כ הנתבעת שמדובר בהתנגשות קלה בלבד כשמהירות הנסיעה היתה מינימלית, והתובע עצמו אמר בהודעתו במשטרה מיום 13.4.90 (יומיים אחרי תאונת דרכים זעזוע מוח):

"בשלב זה אני לא מתלונן על פציעתי ומודיע לצורכי ביטוח בלבד..."

עוד מציינת ב"כ הנתבעת שמתעודת חדר המיון נ2/ עולה כי התובע הגיע בהכרה מלאה וזכר את כל פרטי תאונת דרכים זעזוע מוח. בסיכום המחלה נ1/ נרשם כי התובע איבד הכרה לזמן קצר, ככל הנראה על יסוד דברי התובע, ואילו בגיליון הטיפול של מרפאות החוץ, נספח ב' לסיכומי ב"כ הנתבעת, נרשם מפי התובע ביום 11.7.91, (שנה ורבע אחרי תאונת דרכים זעזוע מוח), כי התובע חזר להכרה כעבור שלושה, ארבעה ימים (בניגוד מוחלט למסמך חדר המיון נ2/).

י"א ב"כ הנתבעת מפנה בסיכומיה לתלונות סותרות ובלתי מתיישבות אצל התובע, כך למשל סיפר התובע למומחה הרפואי ד"ר מ. זוהר, כי הוא אינו צופה בטלביזיה וגם אוסר זאת על ילדיו בגלל הרעש, ואילו בדפי ביה"ח רמב"ם (נספח ב' לסיכומי ב"כ הנתבעת, גליון הטיפול במרפאות החוץ), צויין כי התובע רואה טלביזיה.

לפסיכיאטר ד"ר לני, אליו פנה התובע ב1992- סיפר התובע על נדודי שינה וחלומות זוועה (נספח ד' לסיכומי ב"כ הנתבעת), במרפאת בי"ח רמב"ם מיום 30.4.92 (נספח ג' לסיכומי ב"כ הנתבעת), צויין כי יש לתובע חלומות מפחידים, ואילו בדפי הטיפול של ביה"ח רמב"ם משנת 1991, (נספח ב' של סיכומי ב"כ הנתבעת), צויין שהתובע איננו חולם.

ד"ר לני ציין במכתבו (נספח ד' לסיכומי ב"כ הנתבעת), שהתובע לטענתו פוחד לנהוג וגם כשאחר נוהג התובע פוחד. ואילו בדפי הטיפול של מרפאת בי"ח רמב"ם (נספח ב' לסיכומי הנתבעת), נרשם שהתובע אינו נוהג כי אינו מרגיש מרוכז, אך הוא איננו פוחד לנהוג, ואף נהנה לטייל במכונית כשאחרים נוהגים, ואילו לפי דו"ח חקירה מיום 30.8.98 (נספח ה'1 של סיכומי ב"כ הנתבעת), עולה שהתובע בפועל נוהג.

מכאן טענת ב"כ הנתבעת שהתובע איננו אמין בתלונותיו ובתיאוריו, וכך יש לנהוג גם לגבי טענותיו בכל הנוגע לעברו הרפואי והתעסוקתי.

י"ב טוענת ב"כ הנתבעת כי ד"ר מ. זוהר הוא מומחה רפואי אובייקטיבי, אין לו סיבה להעדיף צד זה או אחר, וכאשר גילה ד"ר מ. זוהר בזמן עריכת חוות דעתו השלישית פרטים אודות המצב הנפשי של התובע לפני תאונת דרכים זעזוע מוח, הוא העמיד את קביעותיו לפי הממצאים החדשים שהוא גילה, זאת בהתאם להגינות המקצועית, וכך גם העיד הד"ר מ. זוהר בבית המשפט בעמ' 16 לפרוט'.

ב"כ הנתבעת מפנה, בין היתר, לכך שד"ר מ. זוהר לא ידע כשהכין את חוות דעתו הראשונה שהתובע החליף 50 מקומות עבודה לפני תאונת דרכים זעזוע מוח, ובמשך מספר שנים לא עבד, כעולה מן הדברים שנרשמו מפי התובע עצמו במוצג נ5/, ובמכתב ההפניה למרפאה לבריאות הנפש ת6/, ועדות ד"ר ש. זוהר בעמ' 22-23 לפרוט'.

כמו כן עולה מעיון בגליון קופ"ח נ7/, שבתאריך 8.7.90 צויין שהתובע מקבל היפנודורם לפני שנה, דהיינו בערך מ7/89-, משמע עוד מלפני תאונת דרכים זעזוע מוח הנדונה. (ההדגשה שלי-י.ג.)

בנוסף מפנה ב"כ הנתבעת לעדות המומחה הרפואי בעמ' 24 לפרוט', עדות ממנה עולה שתיק המרפאה לבריאות הנפש בביה"ח כרמל, נפתח לתובע עוד ביום 26.10.71, כשהתובע היה בן 16, וכן עולה מתיק המרפאה שהתובע טופל בגיל 16 בגין הרטבות לילה, על רקע נפשי. (צילומי התיק בקובץ המסמכים הרפואיים שמלפני תאונת דרכים זעזוע מוח)

מכאן טענת ב"כ הנתבעת שהממצאים בנוגע לעברו הנפשי של התובע מתיישבים עם מסקנתו של ד"ר מ. זוהר בחוות דעתו מיום 23.2.98, ש40%- נכות משקפים את מצב התובע מלפני תאונת דרכים זעזוע מוח ורק 10% נכות נובעים כתוצאה מן תאונת דרכים זעזוע מוח.

עוד מוסיפה ב"כ הנתבעת שקביעת המוסד לביטוח לאומי במסגרת נכות כללית, איננה רלוונטית לשאלת נכותו הרפואית של התובע עקב תאונת דרכים זעזוע מוח, וגם אין מקום להורות על מינוי מומחה רפואי נוסף לפי בקשתו החלופית של ב"כ התובע.

י"ג לענין כושר השתכרותו של התובע, מציינת ב"כ הנתבעת שבהתאם לתרשומת במוצג ת6/, (ההפניה לבריאות הנפש), התובע לא היה מסוגל כבר אז לעבוד מזה מספר שנים, בהיותו באותה עת כבן 26, לא היתה התמדה בעבודה כי אם תחלופה מרובה של מקומות עבודה (נ5/).

תלושי השכר הקיימים הינם מעטים ובודדים ומתייחסים לתקופות קצרות.

לכן סבורה ב"כ הנתבעת שיש לחשב את בסיס השתכרותו של התובע עובר לתאונת דרכים זעזוע מוח לפי שכר המינימום במשק, שהוא נכון להיום 2,798 ש"ח לחודש, ויש לדחות את טענות ב"כ התובע ביחס לכושר השתכרותו עובר לתאונת דרכים זעזוע מוח, כמו גם טענותיו בדבר אפשרות היותו נגר עצמאי.

תוך הסתמכות על חומר חקירה, מציינת ב"כ הנתבעת שלתובע רקע פלילי עשיר, במיוחד בסחר בסמים, ולכן אין התובע עובד, כשהוא מתחזה לאדם מעורער בנפשו, במטרה להוציא כספים במרמה מחברת הביטוח. ב"כ הנתבעת מפנה להרשעותיו של התובע בתיקים פליליים שונים וכן לרישומים פליליים הקיימים בעניינו (נספחים יא' + יב' של סיכומי ב"כ הנתבעת).

כמו כן מפנה ב"כ הנתבעת לחקירה של התובע מיום 30.8.98 כשהתובע נראה מתפקד באופן עצמאי ללא הגבלות, וכן חקירה מיום 20.12.96 (נספח י' ) להפרכת טענתה התובע כאילו אינו מסוגל לקיים יחסי מין עקב תאונת דרכים זעזוע מוח, כמו כן עולה מן החקירה שבאוגוסט 96 ביקר בירדן ושהה שם חודשיים, (להפרכת טענת התובע שאיבד שמחת חייו).

י"ד לדעת ב"כ הנתבעת יש לחשב את נכותו התפקודית של התובע לפי דרגת נכותו הרפואית בשיעור של 10%, כמו כן יש להפחית את מלוא תקבולי המל"ל של התובע לפי חוות הדעת האקטוארית של מר שי ספיר, בתוספת ריאלית של 6.1% שניתנה בינואר 2000, כך שסך הכל התקבולים להפחתה, הינם 696,133 ש"ח.

ועוד יש להפחית את התשלומים התכופים בסכום משוערך של 53,714 ש"ח (נספחים י"ט 4+3+2+1 של סיכומי ב"כ הנתבעת). ב"כ הנתבעת מחשבת את הפיצוי בגין נזק שאיננו ממוני לפי 10% נכות בתוספת שני ימי אשפוז, את הפסדי השכר לעבר למשך 40 חודשים ראשונים לאחר תאונת דרכים זעזוע מוח לפי 100% נכות זמנית, על בסיס שכר המינימום במשק, לאחר מכן 18.5 חודשים לפי 50% נכות זמנית, והחל מיום 15.2.95 ואילך, לפי 10% נכות משכר המינימום במשק, עד היום, וכך גם לעתיד למשך 20 שנה.

לטענת ב"כ הנתבעת שלא הוכחה זכאותו של התובע לפנסיה, וכן יש לדחות, לטענת ב"כ הנתבעת, את טענות התובע בדבר עזרת צד ג' לעבר ולעתיד וכן בגין נסיעות לעבר ולעתיד בהעדר הוכחה, כך גם לגבי טיפול שיניים.

לגבי טיפולים פסיכיאטריים ותרופות מציינת ב"כ הנתבעת, שאלה לא הוכחו, וממילא מכוסים לפי סל הבריאות, כך שלפי חישובה של ב"כ הנתבעת נזקי התובע מסתכמים ב218,692- ש"ח, ואלה נבלעים בתקבולי הביטוח הלאומי.

ט"ו כאמור, הסמיכו אותי ב"כ הצדדים ליתן בתיק זה פסק דין של פשרה לפי סעיף 4 (ג') של חוק הפלת"ד.

עיינתי בטיעוניהם המפורטים של ב"כ שני הצדדים, וכן בשלוש חוות הדעת הרפואיות של המומחה הרפואי מטעם בית המשפט ד"ר מ. זוהר, לרבות עדותו בבית המשפט, וכן עיינתי במסמכים הרבים שב"כ שני הצדדים צירפו לסיכומיהם שבכתב, זאת כמובן בנוסף לתיק המוצגים של בית המשפט.

לענין נכותו הרפואית של התובע, מקובלת עלי המסקנה אליה הגיע המומחה הרפואי מטעם בית המשפט ד"ר מ. זוהר, בחוות דעתו מיום 23.2.98, שבה הסביר מה הביא אותו לשינוי עמדתו לעומת המסקנה הקודמת, כפי שצויינה בחוות דעתו השניה מנובמבר 1995.

הד"ר מ. זוהר הסביר בחוות הדעת מיום 23.2.98, בכנות, כי הוא נמצא במצב מביך, כשמחד גיסא הוא נתן חוות דעת עם אבחנה של תגובה פוסט-טראומטית, והמליץ על נכות נפשית גבוהה יחסית, ומאידך גיסא, הוצג בפניו מכתב הפנייה למרפאה לבריאות הנפש משנת 1981, המצביע על הפרעה נפשית רצינית עוד מלפני תאונת דרכים זעזוע מוח ומכאן שהמומחה, כדבריו, הולך שולל, כמו רופאים נוספים בענינו של התובע, לרבות מומחי המל"ל, משום שמידע על הפרעות נפשיות בשנת 1981, לא היה ברשותם.

המומחה הרפואי ד"ר מ. זוהר נחקר ארוכות ע"י ב"כ התובע, ועמד על דעתו.

ט"ז אינני רואה כל סיבה שלא לאמץ את המסקנה אליה הגיע המומחה הרפואי ד"ר מ. זוהר בחוות דעתו האחרונה מיום 23.2.98, ולא ראיתי כל סיבה להיענות לבקשת ב"כ התובע למנות מומחה רפואי אחר, כפי שהסברתי בהחלטתי מיום 16.2.99 (עמ' 28-29 לפרוט'), כשם שגם אינני מוצא כל הצדקה לכך כיום, זאת בשים לב לבקשה החלופית של ב"כ התובע בסיכומיו.

ראוי להביא מדברי המומחה הרפואי הד"ר מ. זוהר בעדותו מיום 16.2.99, (עמ' 16 לפרוט' שורה 17-20 ):

"אני משתדל לעיין במסמכים בצורה יסודית. אם הייתי רוצה להשתמט מאחריות שלי הייתי נשאר בחוות הדעת השלישית, באותה חוות דעת כפי שהיתה חוותה דעת השניה, ובכך היה נגמר הענין. לא רציתי לעשות כן למרות שזאת הדרך הקלה וגם התלבטתי וכתבתי על הקושי שלי. ניסיתי להיות ישר עם עצמי. לשאלה אם היו לי מקרים כאלה, לא היו."

י"ז אוסיף שהמסמך משנת 1981, דהיינו, מכתב ההפניה למרפאה לבריאות הנפש, מוצג ת6/ בו צויין שהתובע מזה מספר שנים אינו מסוגל לעבוד, וכי ברגע שמגיע לעבודתו הוא חש כאבי ראש, סחרחורת, חולשה כללית, והחליף מספר פעמים מקומות עבודה, מסמך זה איננו עומד בפני עצמו, אלא יש להוסיף ולהתייחס גם למסמך ת5/, המתייחס להפניית התובע למחלקה לבריאות הנפש משנת 1971, בהיותו בן 16, שם צויין, בין היתר, שהיו לתובע בעבר קשיים בביה"ס, הוא הזניח את הלימודים ולא ביקר בהתמדה בביה"ס, וכן סבל מבעיית הרטבת לילה.

לפי הסברו של ד"ר מ. זוהר בעמ' 24 לפרוט' (הרטבה זו היא) על רקע נפשי והתובע גם קיבל טיפול על רקע זה.

יש להוסיף גם את דברי התובע עצמו במרפאת החוץ של בי"ח רמב"ם מיום 11.7.91, מוצג נ5/, שם צויין, כי במשך השנים החליף התובע כ50- מקומות עבודה, וכן האמור בגליון קופ"ח, מוצג נ7/, כשלפי התרשומת מ8.7.90- מקבל התובע כדורי היפנודורם מלפני כשנה, דהיינו, עוד מלפני תאונת דרכים זעזוע מוח הנדונה.

י"ח אני גם מפנה לדברי הד"ר מ. זוהר בבית המשפט בעמ' 20 לפרוט': (שורות 11-13): "התובע כנראה סבל מהפרעה באישיות, טופל בכיוון הזה, היו לו הפרעות נוירוטיות לפחות כך כתוב, היו לו בעיות התנהגות, בסופו של דבר כיום המצב הוא של הפרעה פסיכוטית פרנואידית. כך גם מובחן"

ובהמשך באותו עמוד משורה 15:

"...שישנם המסמכים של אדם שיש לו הרטבות לילה בגיל 16-17, שזה נדיר, נער מתבגר עם הפרעות התנהגות ובעיות משפחתיות של יחסים עם ההורים לאורך שנים, חוסר שיתוף פעולה של המשפחה בטיפול שלו, כך מסתבר מהמסמכים, אדם שהחליף הרבה מקומות עבודה, לטענתו על מנת לשפר את מצבו, דבר שלא ניתן לבדוק בדיעבד, אלה חלק מהנתונים שהיו."

המסקנה מכל האמור לעיל היא, שמקובלת עלי קביעתו של המומחה הרפואי בתחום הנפשי ד"ר מ. זוהר וחוות דעתו מיום 23.2.98, שלפיה, נכותו של התובע בתחום הנפשי היא בשיעור של 50% שמתוכם 10% נובעים כתוצאה מן תאונת דרכים זעזוע מוח הנדונה ו40%- נובעים על רקע מצבו מלפני תאונת דרכים זעזוע מוח נדונה כאן.

י"ט התובע הוא נגר במקצועו. אינני מקבל את עמדת ב"כ הנתבעת שלפיה יש להעמיד את כושר ההשתכרות של התובע על בסיס שכר המינימום במשק, כשם שאינני מקבל את הצעתו של ב"כ התובע לחשב את בסיס השכר של התובע לפי 7,000 ש"ח נטו לחודש. גם אין תשתית שיש בה כדי להצדיק את הטענה לפיה התכוון התובע להקים נגריה כעצמאי.

בפנינו, בין היתר, שלושה תלושי משכורת המתייחסים לחודשים הסמוכים ביותר לארוע תאונת דרכים זעזוע מוח (עיינו במסגרת קובץ המסמכים של ת9/), ולהלן פירוט הנתונים:

ינואר 1990 השכר ברוטו 2,080 ש"ח. מס ההכנסה באותו חודש 263 ש"ח, השכר נטו 1,817 ש"ח.

פברואר 1990 השכר ברוטו 1920 ש"ח. מס ההכנסה לאותו חודש 215 ש"ח, השכר נטו 1,705 ש"ח.

מרץ 1990 השכר ברוטו 2,210 ש"ח, מס ההכנסה לאותו חודש 302 ש"ח, השכר נטו 1,908 ש"ח.

ממוצע השכר נטו לשלושת החודשים שקדמו לתאונת דרכים זעזוע מוח, לאחר ניכוי מס ההכנסה, 1,810 ש"ח לחודש, בממוצע.

סכום זה כשהוא צמוד ממדד פברואר 1990 עד למדד הידוע כיום (פברואר 2000), ערכו המשוערך הוא: 4,805 ש"ח לחודש.

כ מקובלת עלי עמדת ב"כ הנתבעת שלפיה יש לחשב את הפסד ההשתכרות המגיע לתובע לפי 100% נכות זמנית, כפי שקבע המוסד לביטוח לאומי במסגרת נכות כללית לתובע ביחס לתקופה שמיום תאונת דרכים זעזוע מוח ועד לתאריך 31.7.93, דהיינו תקופה של 40 חודשים, ובגין תקופה זו זכאי איפוא התובע לפיצוי כדלקמן:

4,805 ש"ח לחודש X 40 חודשים = 192,200 ש"ח.

כ"א ב"כ הנתבעת מציעה לפצות את התובע בגין הפסד חלקי לפי נכות זמנית בשיעור של 50% נכות לפי קביעת הביטוח הלאומי וכן המומחה הרפואי ד"ר מ. זוהר, לתקופה שמיום 1.8.93 ועד יום 15.2.95 בו קבע הד"ר מ. זוהר את נכותו הצמיתה של התובע.

העיקרון לפיו יש לפסוק לתובע הפסד חלקי לפי נכות זמנית של 50% אכן מקובל עלי, אך אני סבור שתקופה זו אמורה להיות עד לתאריך בו נתן הד"ר מ. זוהר את חוות דעתו השניה ביום 19.11.95 (הבדיקה אצלו התקיימה ביום 15.2.95, אך חוות הדעת היא כאמור מיום 19.11.95), ולכן יש לחשב את תקופת הנכות הזמנית של 50% לא למשך 18.5 חודשים, כהצעת ב"כ הנתבעת, אלא בתקופה של קרוב ל28- חודשים (1.8.93 עד 1.12.95) ובגין תקופה זו זכאי התובע לפיצוי כדלקמן:

4,805 ש"ח לחודש X 50% X 28 חודשים = 67,270 ש"ח.

י"ב החל מיום 1.12.95 זכאי התובע לפיצוי בגין נכות בשיעור של 10%, זו הנכות שלפי קביעת המומחה הרפואי נובעת כתוצאה מן תאונת דרכים זעזוע מוח הנדונה, ולפיה יש לחשב לדעתי את הפסד השתכרותו החלקי של התובע כתוצאה מן תאונת דרכים זעזוע מוח מיום 1.12.95 ועד היום, וכן לעתיד, כך שהחישוב יהא כדלקמן:

מיום 1.12.95 עד היום חלפו 52.5 חודשים:

4,805 ש"ח לחודש X 10% X 52.5 חודשים = 25,226 ש"ח.

כ"ג לעתיד:

4,805 ש"ח לחודש X 10% X 12 חודשים = 5,766 ש"ח הפסד לשנה.

התובע הוא יליד 10.3.1955, כך שהינו כבן 45 כיום, ולפניו 20 שנות עבודה, ומקדם ההיוון לתקופה של 20 שנה הוא: 14.8774.

החישוב ל20- שנה לעתיד יהא:

5,766 ש"ח הפסד לשנה X מקדם היוון 14.8774 = 85,783 ש"ח.

אבהיר כי ביחס להפסדי העבר לא הוספתי ואינני מוסיף ריבית, הואיל ובמקביל גם לא אוסיף ריבית לניכויים השונים, דהיינו, תקבולי מל"ל שיופחתו, ותשלומים תכופים, כך שאוסיף ריבית רק בגין הנזק שאיננו ממוני.

כ"ד אינני רואה מקום להוסיף פיצוי בגין טענת ב"כ התובע בדבר הפסד פנסיה, הואיל ולא הוכחה בפניי תשתית כלשהי לפיה היה התובע עשוי להיות זכאי לפנסיה מקובלת עלי טענת ב"כ הנתבעת בסיכומיה עמ' 13 שלאור העדר הוכחת רצף עבודה, אלא אדרבא, החלפת מקומות עבודה בתדירות גבוהה, אין מקום לקבל את הטענה בדבר הפסד פנסיה. גם לא הוכחה הפרשה כלשהי לטובת קרן הפנסיה, הגם שבמועד תאונת דרכים זעזוע מוח היה התובע כבן 35, התובע הוא היה אמור לצבור עד אז הפרשות לזכותו בקרן פנסיה אילו היה עובד בתנאי עבודה רגילים.

כ"ה מקובל עלי החישוב של ב"כ הנתבעת, בעמ' 12 לסיכומיה, ביחס לראש הנזק שאיננו ממוני, כולל שני ימי אשפוז, ובסה"כ 13,458 ש"ח, אך על כך יש להוסיף ריבית צמודה בשיעור של 8% לשנה לתקופה שמיום תאונת דרכים זעזוע מוח עד 31.5.93, ולאחר מכן בשיעור של 4% לשנה מיום 1.6.93 ועד לתאריך היום, כך שהפיצוי בגין נזק שאיננו ממוני, כולל ריבית מגיע ל20,568- ש"ח.

כ"ו ב"כ התובע מבקש לפסוק פיצוי גם בגין טיפול שיניים. במסגרת המסמכים צירף ב"כ התובע אישור של רופא השיניים ד"ר סעיד ג'ורג' מיום 26.9.91 המתייחס לנזקים בשיניים קדמיות בלסת העליונה של התובע, דהיינו שברים כותרתיים בשיניים 12+13, אובדן שן קדמית מס' 11, וכן גם דויטליזציה והטייה פלטינלית בשיניים מס' 21+22.

את סה"כ הטיפול הדרוש לתיקון נזקים אלה מעריך הרופא ב10,526- ש"ח. סכום זה כשהוא משוערך לפי עליית המדד ממדד ידוע 8/1991, ועד היום ערכו: 20,966 ש"ח, ואולם ממסמך ביה"ח רמב"ם, סיכום המחלה נ1/, עולה כי נשברה אצל התובע שן קדמית, ולכן אני סבור שאין מקום לפסוק לזכות התובע את כל היקף הטיפול כפי שמפרט רופא השיניים ד"ר סעיד ג'ורג', הואיל והמסמך מתייחס במספר שיניים קדמיות בלסת העליונה של התובע.

הייתי מעריך את הפיצוי המגיע לתובע בגין השן הקדמית שנשברה, בהתאם למה שאובחן בביה"ח רמב"ם מוצג נ1/, בסכום של 6,000 ש"ח נכון להיום.

כ"ז ב"כ התובע מבקש בסיכומיו פסיקת הוצאות גם בגין טיפול רפואי ורכישת תרופות בעבר והוא צירף לסיכומיו קבלות שונות מבית מרקחת לרבות קבלה בגין משקפיים אופטיות. הייתי מעריך את הפיצוי בגין הוצאות טיפול רפואי ורכישת תרופות בעבר בסכום של 3,000 ש"ח, נכון להיום, לפי הערכתי.

ב"כ התובע גם מבקש פסיקת פיצוי בגין טיפול רפואי בעתיד, לרבות רכישת תרופות.

אין לקבל טענה זו, הואיל וככל שיזדקק התובע לטיפול רפואי או תרופתי עקב תאונת דרכים זעזוע מוח הנדונה, הרי אלה אמורים להיות מכוסים במסגרת סל הבריאות, לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, בהתאם לע.א. 5557/95 סהר נ' אלחדד.

כ"ח ב"כ התובע מבקש פסיקת פיצוי בגין עזרת צד ג' לעבר ולעתיד, כשלטענתו מצבו הרפואי של התובע מחייב השגחה כל הזמן מצד בני משפחתו, וכי רעייתו מאז תאונת דרכים זעזוע מוח לא יצאה לעבודה ושוקדת על הטיפול בתובע ובהשגחה עליו.

בשים לב לכך שלפי מסקנתו של המומחה הרפואי בתחום הנפשי ד"ר מ. זוהר, נכותו הצמיתה של התובע היא בשיעור של 10%, בהתאם לחוות הדעת האחרונה מיום 23.2.98, אין כל תשתית לטענה כאילו זקוק התובע לעזרה צד ג', גם אין תשתית לטענה כאילו מצבו הרפואי של התובע מחייב השגחה.

הדעת נותנת שהתובע נזקק לעזרה מצד בני משפחתו בתקופה הסמוכה לאחר תאונת דרכים זעזוע מוח, במידה החורגת מן המקובל בין בני משפחה, ובגין תקופה זו נראה לי שיש לפצות את התובע בגין ראש נזק זה, כולל גם הוצאות נסיעה בגין תקופה זו, דהיינו, התקופה הסמוכה לאחר תאונת דרכים זעזוע מוח, בסכום כולל של 5,000 ש"ח לפי הערכתי.

כ"ט סך כל הנזקים של התובע עקב תאונת דרכים זעזוע מוח:

1. הפסד השתכרות לתקופה מיום תאונת דרכים זעזוע מוח עד 31.7.93: 192,200 ש"ח

2. הפסד השתכרות חלקי לתקופה מיום 1.8.93 עד 1.12.95: 67,270 ש"ח

3. הפסד השתכרות חלקי לתקופה מיום 1.12.95 עד היום: 25,226 ש"ח

4. הפסד השתכרות חלקי לעתיד: 85,783 ש"ח

5. פיצוי בגין נזק שאיננו ממוני כולל ריבית: 20,568 ש"ח

6. פיצוי בגין טיפול שיניים: 6,000 ש"ח

7. פיצוי בגין טיפול רפואי לעבר כולל תרופות: 3,000 ש"ח

8. פיצוי בגין עזרת צד ג' לעבר, כולל נסיעות: 5,000 ש"ח

סה"כ 405,047 ש"ח

ל מסכום הנזקים יש להפחית את התשלומים התכופים המסתכמים לפי חישוב ב"כ הנתבעת (עמ' 14 לסיכומיה), ב53,714- ש"ח, וכן יש להפחית תקבולי ביטוח לאומי שקיבל התובע בגין נכות כללית.

אולם, אינני סבור שיש להפחית את מלוא תשלומי המל"ל שמקבל התובע בגין נכות כללית.

האקטואר מר שי ספיר חישב את תקבולי המל"ל בחוות דעתו מיום 19.10.99 (נספח טז' לסיכומי ב"כ הנתבעת), על בסיס דרגת אי כושר זמנית של 75% לתובע לתקופה מיום 10.7.90 עד 31.3.97 ו75%- לצמיתות החל מיום 1.4.97, ולעתיד.

לנתבעת נשלחה דרישה על ידי הביטוח הלאומי לפיצוי בגין הגימלאות שהביטוח הלאומי שילם ומשלם לתובע (נספח יח' של סיכומי ב"כ הנתבעת) כשב"כ הנתבעת מציינת שדרישת המל"ל טרם סולקה ע"י מרשתה (עמ' 12 רישא לסיכומי ב"כ הנתבעת).

מהראיות שבתיק עולה שרק חלק קטן בלבד מנכותו הצמיתה של התובע הוא פועל יוצא של תאונת דרכים זעזוע מוח. כפי שקבעתי קודם לכן מקובלת עלי עמדת המומחה הרפואי ד"ר מ. זוהר בחוות דעתו מיום 23.2.98 ש10%- נכות הינם ע"ח תאונת דרכים זעזוע מוח, ואילו שאר 40% נכות הינם על רקע מצבו של התובע, עובר לתאונת דרכים זעזוע מוח.

ל"א בקביעת הפיצוי המגיע לתובע בגין הפסד השתכרות לתקופה שמיום תאונת דרכים זעזוע מוח ועד היום, קבעתי שיש לפצות את התובע לפי 100% נכות זמנית ממועד תאונת דרכים זעזוע מוח עד 31.7.93, 50% נכות זמנית מיום 1.8.93 עד 1.12.95, ו10%- נכות זמנית מיום 1.12.95 עד היום.

לכן נראה לי שנכון יהיה לקבוע שביחס לתקופת העבר, יש להפחית מסכומי הנזקים שנקבעו לתובע מחצית מן הסכומים ששולמו לתובע על ידי הביטוח הלאומי לתקופת העבר (כולל הצמדה), וזאת לפי הערכתי כחלוקה המשקפת את החלק היחסי של תקבולי המל"ל מאז תאונת דרכים זעזוע מוח ועד 31.10.99 אולם ניתן לזקוף לחובת תאונת דרכים זעזוע מוח.

לפי חוות דעתו האקטוארית של מר שי ספיר מיום 19.10.99, קצבאות הנכות הכללית עד 31.10.99, הסתכמו ב257,793- ש"ח, בתוספת הצמדה של 78,046 ש"ח וביחד 335,839 ש"ח, ועל כך יש להוסיף תוספת של 6.1% כמצויין בפסקה ו' (1) בעמ' 11 של סיכומי ב"כ הנתבעת, כך שהסכום המשוערך להיום של קצבאות הנכות הכללית ששילם המל"ל לתובע בעבר מגיע ל356,325- ש"ח.

מחצית מסכום זה יש לזקוף לחובת תאונת דרכים זעזוע מוח ולהפחית מן הפיצוי המגיע לתובע, דהיינו, יש להפחית סך של 178,163 ש"ח, ביחס לעבר.

ל"ב הסכום המהוון של קצבאות הנכות הכללית לעתיד לפי חוות הדעת של מר שי ספיר מיום 19.10.99, מסתכם ב320,271- ש"ח, ועל כך יש להוסיף 6.1% לפי פיסקה ו(1) של סיכומי ב"כ הנתבעת, וביחד 339,808 ש"ח.

הואיל ולפי קביעתו של המומחה הרפואי רק 10% מתוך 50% נכותו של התובע נובעים כתוצאה מן תאונת דרכים זעזוע מוח הנדונה, אני סבור שיש להפחית מן הסכום המהוון של קצבאות הנכות הכללית חמישית מסכום הקצבאות שאמור התובע לקבל בעתיד מן הביטוח הלאומי בהיותו משקף אותו חלק של נכות התובע שנובע כתוצאה מן תאונת דרכים זעזוע מוח הנדונה, על פי קביעת המומחה הרפואי, כך שיש להפחית תקבולי מל"ל ביחס לעתיד בסכום של 67,962 ש"ח. (חמישית מתוך 339,808 ש"ח).

ל"ג מכאן שהסכומים שיש להפחית מנזקיו של התובע הם:

1. תשלומים תכופים: 53,714 ש"ח

2. מחצית מתשלומי הנכות הכללית לעבר, כולל ההצמדה: 178,163 ש"ח

3. חמישית מן הסכום המהוון של תשלומי הנכות הכללית לעתיד: 67,962 ש"ח

סך כל הניכויים: 299,839 ש"ח

יתרת הפיצוי שהתובע זכאי לקבל מן הנתבעת לאחר הפחתת הניכויים הנ"ל היא: 105,208 ש"ח.

ל"ד לענין אגרת המשפט: הואיל והתובענה הוגשה לביהמ"ש ביום 4.7.94, יחול בעניננו האמור בהוראת המעבר, דהיינו סעיף 7 של תקנות בית משפט (אגרות), (תיקון מס' 2), תשנ"ו1996-, כשהוראה זו קובעת שתקנות אלה לא יחולו על תביעות לפיצוי בשל נזק גוף לרבות פלת"ד שהוגשו מיום 1.3.92 עד יום התחילה, כשיום זה הוא 30.5.96.

אומנם רשאי בית המשפט להורות אחרת, כאמור בסיפא של הוראת המעבר, אך בנסיבות הענין שבתיק זה, ובמיוחד לאור הסכמת הצדדים כי הדיון יסתיים לפי סעיף 4 (ג) של חוק הפלת"ד, אינני רואה מקום לעשות שימוש בסיפא של אותה הוראת מעבר.

ל"ה התוצאה כל האמור לעיל היא כלדקמן:

אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע את הסכום של 105,208 ש"ח, בתוספת שכ"ט עו"ד בשיעור של 13% מן הסכום שנפסק ומע"מ כחוק על שכר הטרחה.

בנוסף, תשלם הנתבעת לתובע את אגרת המשפט ששילם התובע במועד הגשת התביעה, דהיינו, את הסכום של 521 ש"ח כשסכום זה נושא הפרשי הצמדה למדד (בלי ריבית) מיום 4.7.94 עד תאריך היום.

הנתבעת תשלם את הסכום שנפסק במשרדו של ב"כ התובע בתוך 30 ימים מן המועד שבו יומצא פסק דין זה למשרד ב"כ הנתבעת, שאם לא כן, ישא הסכום שנפסק הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק, מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

הנתבעת רשאית להפחית מן הסכום שנפסק את הוצאות המשפט בסכום של 2,500 ש"ח בתוספת מע"מ, בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק מיום 29.6.97 ועד לתאריך היום, דהיינו, ההוצאות שנפסקו לחובת התובע, ולזכות הנתבעת, על פי ההחלטה מאותו תאריך בהמרצה 24426/97, במסגרת בקשתו של התובע לביטול פסק הדין שלפיו נמחקה תביעתו, בשים לב לכך שהוצאות המשפט לפי סעיף 2 של אותה החלטה נפסקו ללא כל קשר לתוצאות המשפט.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. תאונת דרכים קשה

  2. תאונת דרכים כסף

  3. חוק תאונות דרכים

  4. תאונת דרכים מל"ל

  5. תאונות דרכים קשות

  6. תאונת דרכים תביעה

  7. תאונת דרכים מזכירה

  8. תאונת דרכים נהג חדש

  9. תאונת דרכים פנסיונר

  10. תאונת דרכים כוח מכני

  11. תאונת דרכים גרר נגרר

  12. תביעה על תאונת דרכים

  13. אב נהרג בתאונת דרכים

  14. תאונת דרכים זעזוע מוח

  15. תאונות דרכים פסקי דין

  16. תאונת דרכים פגיעה בראש

  17. תאונת דרכים כסא גלגלים

  18. תאונת דרכים פיגור שכלי

  19. עו"ד תאונת דרכים קטלנית

  20. תאונת דרכים ייעוץ משפטי

  21. תאונת דרכים נהג לא ידוע

  22. תאונת דרכים נהג אמבולנס

  23. תאונת דרכים אחרי שחרור

  24. תאונת דרכים קוודרופלגיה

  25. תאונת דרכים פגיעה מוחית

  26. אישור משטרה תאונת דרכים

  27. תאונת דרכים מחוץ לישראל

  28. תאונת דרכים הוצאות רפואיות

  29. את מי תובעים בתאונת דרכים

  30. תאונת דרכים תינוק

  31. תאונות דרכים קלות

  32. עו"ד מתמחה בתאונות דרכים

  33. תאונה בדרך לעבודה

  34. תאונת דרכים לא קשה

  35. מחפרון תאונת דרכים

  36. תאונת דרכים ללא מגע

  37. תאונת דרכים - קריעת עצבי היד

  38. התאמת דיור לנפגעי תאונת דרכים

  39. פגיעה בפה / בלסת בתאונת דרכים

  40. דמי מחיה בתאונת דרכים

  41. תאונת דרכים לאחר בלימה

  42. תאונת עבודה שהיא גם תאונת דרכים

  43. גמגום בגלל תאונת דרכים

  44. חבלת ראש בתאונת דרכים

  45. חרדות אחרי תאונת דרכים

  46. תאונת דרכים קשה תינוקת

  47. פגיעה בשתי תאונות דרכים

  48. אובדן עין בתאונת דרכים

  49. תאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה

  50. ? מנוף גלגלים נייד - תאונת דרכים

  51. תאונת דרכים עם שני נפגעים

  52. השתלת עור עקב תאונת דרכים

  53. סחרחורות אחרי תאונת דרכים

  54. קפיצת בנג'י - תאונת דרכים

  55. ? תאונה עם מחפר - האם תאונת דרכים

  56. ההבדל בין תאונת דרכים תאונת עבודה

  57. תאונת דרכים ללא מגע פיזי

  58. תאונת דרכים רשיון לא בתוקף

  59. נזקים עקיפים בתאונת דרכים

  60. עזרת צד ג לפני תאונת דרכים

  61. אנצפלופתיה עקב תאונת דרכים

  62. האם צריך להוכיח אשם לצורך פיצויים

  63. ארבעה הרוגים בתאונת דרכים

  64. כסא גלגלים עקב תאונת דרכים

  65. הכחשת מעורבות בתאונת דרכים

  66. חניה במקום אסור תאונת דרכים

  67. הפסד תנאים סוציאליים - תאונת דרכים

  68. התחזות של נפגע בתאונת דרכים

  69. עבר רפואי לנפגע תאונת דרכים

  70. היצרות דיסק לאחר תאונת דרכים

  71. ? כמה מקבלים משפחה של הרוג תאונת דרכים

  72. תאונת דרכים עם קלנועים חשמלית

  73. ישנוניות יתר עקב תאונת דרכים

  74. חוק הרשות הלאומית - טיפול בתאונת דרכים

  75. תאונת דרכים לאחר יציאה מהרכב

  76. תאונה בדרך להחלפת כרטיס חניה

  77. פצעים קשים מאוד בתאונת דרכים

  78. הפעולות שמומלץ לעשות אחרי תאונת דרכים

  79. הפעולות שמומלץ לעשות אחרי תאונת דרכים

  80. תאונה בדרך לאסוף שותף לעבודה

  81. תאונת דרכים קטלנית נהג בשלילה

  82. דוגמא פסק דין סעיף 4 ג' - תאונות דרכים

  83. כריתת כיס המרה עקב תאונת דרכים

  84. פגיעה בזיכרון לאחר תאונת דרכים

  85. רסיסים בגוף בעקבות תאונת דרכים

  86. מצב של ''צמח'' עקב תאונת דרכים

  87. תסמונת בתר חבלתית (PTSD) - תאונת דרכים

  88. בעיה קוגניטיבית עקב תאונת דרכים

  89. סטיה מנתיב נסיעה - תאונת דרכים

  90. עיוורון בעין אחת עקב תאונת דרכים

  91. אובדן שירותי אב ובעל או אישה בתאונת דרכים

  92. תאונת דרכים קשה של תיירת בישראל

  93. תאונת דרכים עקב התדרדרות לפתע לאחור

  94. תסמונת פוסט טראומטית - תאונת דרכים

  95. תאונת דרכים של מי שאינו אזרח ישראלי

  96. עבודה ''בשחור'' של נפגע בתאונת דרכים

  97. תאונת דרכים קטלנית בגלל כביש לא תקין

  98. בעיות רפואיות לפני תאונת דרכים מצב רפואי קודם

  99. תביעה נגד בית חולים – טיפול אחרי תאונת דרכים

  100. מה להביא לפגישה עם עורך דין בתאונת דרכים

  101. תביעת מעביד בגין תאונת דרכים של עובד

  102. מימון בדיקה רפואית לנפגע תאונת דרכים

  103. תביעה נגד קופת חולים לאחר תאונת דרכים

  104. תביעה כספית בגין תאונת דרכים שארעה ביפו

  105. איבוד הכרה תאונת דרכים / אבדן הכרה תאונת דרכים

  106. תאונה בדרך חזרה מהעבודה בחניה ליד הבית

  107. הכנסה לא מדווחת של אדם שנפגע בתאונת דרכים

  108. חוב כספי על טיפול רפואי לאחר תאונת דרכים

  109. תאונת דרכים: חבלת ראש עם דימומים תוך מוחיים

  110. ביטול כתב קבלה ויתור ושחרור - תאונת דרכים

  111. רשיון נהיגה - תאונת דרכים תאונת דרכים - אי תשלום אגרה

  112. תאונת דרכים במהלך ניסיון השלתבות מהנתיב הימני לנתיב השמאלי

  113. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון