פסק דין : 1. התובע הינו פנסיונר, יליד 1926, נפגע בתאונת דרכים (להלן: "תאונת דרכים פנסיונר" ). 2. אין מחלוקת כי על תאונת דרכים פנסיונר חל חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים תשל"ה- 1975 והתקנות לפי חוק זה וכי על חברת הביטוח האחריות לפצות את התובע על נזקיו, באם וככל שהיו, יהיו והוכחו. המחלוקת נסובה על גובה דמי הנזק. 3. התובע בן 74, מתגורר עם אשתו בפתח תקווה. עובר לתאונת דרכים פנסיונר, על פי עדותו, היה אדם פעיל אשר עסק בפעילות ספורט, עזר במטלות הבית וקיים חיים עצמאיים. בעת שחצה הכביש במעבר חציה הגיחה מכונית ופגעה בו, התובע נפל, נחבל ופונה לבית החולים איכילוב. כיום לאחר תאונת דרכים פנסיונר, מתאר התובע את מצבו בעקבות הפגיעה בתאונת דרכים פנסיונר כתלוי בסביבתו, אינו נייד, עצמאותו נפגעה ובעקבות כך נפגעו גם חייו החברתיים, אינו עוסק בספורט ובנוסף סובל מכאבים, איבוד זיכרון עצבנות קשיי הרדמות ואין אונות. 4. עיקרי ראיות התובע היו עדותו, עדות אישתו, בתו ומסמכים. מבחינה זו יש לבחון את עדותם (כבעלי עניין) במגבלות סעיף 54 לפקודת הראיות וככל שראיות תומכות נעדרות, אין להם אלא להכביד עם התובע. ראיות הנתבעות - מסמכים. 5. התובע הגיש סיכומיו, וכן הגיש סיכומי תשובה ביום 12/04/00, אשר נשלחו והוגשו ללא היתר ובקשה כנדרש ובכך פעל בניגוד להחלטות ולסדרי הדין והדבר יבוא לידי ביטוי בהוצאותיו. 6. לבדיקת מצבו הרפואי של התובע מונו שני מומחים - נוירולוג (פרופ' גולדהמר) ואורטופד (ד"ר ז'טלני). הוגשו חוו"ד ותשובות הבהרה. ב"כ הצדדים לא ביקשו חקירת מי מהמומחים על חוות דעתם או על תשובות ההבהרה. (פרוטוקול מיום 23/2/00). על פי האמור בחוות דעתו של המומחה בתחום הנוירולוגיה ד"ר גולדהמר מיום 15/05/99, לאחר סקירת מצבו הרפואי של התובע ע"ס מסמכים רפואיים, צילומי רנטגן וC.T, תיק רפואי מקופ"ח ומסמכים רפואיים אחרים, כותב המומחה: כי ביום 27.05.98, נפגע התובע בתאונת דרכים ופונה לבית החולים איכילוב, CT של עמוד השדרה צווארי הראה שינויים ניוונים קשים. בבדיקה נוירולוגית לא נמצאו ליקויים והתובע אושפז במחלקה נוירוכירורגית. המומחה מציין כי, עקב תלונות על ירידה בשמיעה באוזן שמאל נבדק התובע ע"י רופא א.א.ג. שהתרשם שהבעיה היא ישנה. לאחר שאיבת שעווה מהאוזן חל שיפור בשמיעה. שוחרר לביתו כעבור יומיים, בהמלצות למעקב במרפאה נוירוכירורגית וא.א.ג., וביצוע CT חוזר ובדיקת שמיעה. המומחה מוסיף לגבי טיפולו של התובע לאחר תאונת דרכים פנסיונר, על פי המסמכים הרפואיים שהציג התובע, כי היה במעקב נוירולוג, נרשם כי מאז תאונת דרכים פנסיונר אינו שולט על סוגרים, נבדק ע"י רופאת א.א.ג. ונשלח לבדיקת שמיעה, סוכם כסובל מאובדן שמיעה סנסורינוירלי דו צדדי, והומלץ על שימוש במכשיר שמיעה. נבדק על ידי אורטופד וקיבל טיפול פיסיותרפי. בבדיקת CT מיום 05.06.98, נראה כי ישנה ספיגה של רוב הדימומים, ביום 15.06.98, אושפז במחלקה האורטופדית בגלל המטומה מזוהמת בשוק רגל שמאל, נעשה חיתוך וניקוז של המוגלה. בסיכום ומסקנות חוות דעתו מציין המומחה כי בבדיקה נוירולוגית לא היו ממצאים אובייקטיביים בעלי משמעות. "העדר החזרי הקרסול נובע, ככל הנראה מהשינויים הניווניים בעמוד השדרה. בבדיקת שמיעה משנת 1991-1992, נראה כי הדגימו לתובע ירידה דו צדדית בשמיעה ודובר כבר אז על מכשיר שמיעה (נרשם שלא היה מעוניין). לגבי תלונותיו על הפרעה בשליטה של שלפוחית השתן אין כל תיעוד. התובע מסר שהיה בטיפול אורולוג, אם כי קיימת כאן בעיית אמינות (ליקוי שמיעה, צליעה מוגזמת) הרי שהוא עבר זעזוע מוח עם דימומים בין קרומי המוח, תלונות על כאבי ראש, הפרעות בזיכרון נדודי שינה ועצבנות והן סבירות ומתאימת לתסמונת שלאחר זעזוע מוח." על כן העריך המומחה את נכותו של התובע לפי קובץ התקנות סעיף 29(11), מוסב לסעיף מותאם 34 א'- ב', תסמונת לאחר זעזוע מוח ב- 5% נכות לצמיתות. עפ"י תשובות ההבהרה של המומחה מיום 16/07/99, עולה כי אין סיבה נוירולוגית להפרעות ההליכה הנטענות של התובע וכן כי פגיעת הראש של התובע לא גרמה לבעיית הניידות, כמו כן הדגיש המומחה כי קיימת בעיית אמינות לתובע. על פי האמור בחוו"ד מטעם המומחה האורטופדי ד"ר ולנטין ז'טלני מיום 23/3/99, מציין המומחה כי לתובע נשארה צלקת שאינה רגישה למגע ואינה דבוקה לרקמות עמוקות, הנוקשות בהנעת הברכיים וצורת ההליכה מתאימות יותר לפגיעה נוירולוגית מאשר לנזק אורטופדי. עוד מציין המומחה כי בעמוד השדרה המותני מצא התכווצות יתר של השרירים, הגורם לשינוי של הזוית הפיזיולוגית התקינה והגבלה בתנועות בדרגה בינונית, ממצאים אלו מתאימים לשינויים הניווניים הקונסטיטוציונאלים המפותחים הקיימים לאורך כל עמוד השדרה כולו. המומחה מוסיף כי קשה לייחס חלק מן ההגבלה הקיימת בעמוד השדרה לתאונת דרכים פנסיונר הנדונה שכן לא צויין בתיעוד הרפואי כי נגרמה פגיעה כלשהי בעמוד השדרה, אך עפ"י תמונות בהם צולם הנפגע ע"י משפחתו ניתן לדעת המומחה להבחין בדמם נרחב באזור העמוד שדרה המותני. לפיכך יתכן ויש מקום לייחס חלק מן ההגבלה הקיימת לתאונת דרכים פנסיונר. לכן הערכת הנכות מטעם המומחה - ד"ר ז'טלני, הינה 20% על פי סעיף 37(7) ב' לתקנות הביטוח הלאומי, כאשר מנכות זו לדעתו מיוחסת לתאונת דרכים פנסיונר 1/3 ולמצבו הקונסטיטוציונאלי 2/3. בסך הכל 6.33% נכות לצמיתות. הנתבעות מעלות את הטענה כי בעת הבדיקה ע"י המומחה- ד"ר ז'טלני, הגיש התובע תמונות אשר היוו בסיס לקביעת הנכות ע"י המומחה ותמונות אלו לא הוגשו כראיה ואף לא הוכחה נכונותן ולכן יש להתעלם מהנכות אשר קבע ד"ר ז'טלני בהתבסס עליהן. התובע בתגובה לכך טוען כי אין זה המקום הראוי להשמיע הערה זו כיוון שב"כ הנתבעות יכול היה לעמוד על חקירתו של ד"ר ז'טלני או להפנות לו שאלות הבהרה ומשבחר לא לעשות כן אין היא יכולה להעלות טענה זו כעת. מסכים אני לדעת ב"כ התובע לעניין זה, ונימוקיו מניחים דעתי. 7. על פי טענות הצדדים והראיות שהובאו בפני, אני קובע את נכותו הקבועה הרפואית של התובע בשיעור משוקלל של 11% המורכב מנכות אורטופדית של 6.33% בשל הגבלה בתנועות עמוד שידרה צווארי בהתאם לסעיף 37(7) ב' לתקנות ו- 5% נכות בשל תסמונת שלאחר זעזוע מוח, בהתאם לסעיף 29(11) מוסב לסעיף מותאם 34 א'-ב' לתקנות. 8. בטרם אדון איפוא בראשי הנזק השונים, יצוין כי התובע מבקש לקבוע את "נכותו התפקודית" בשיעור הגבוה מזה של הנכות הרפואית, לטעמו עקב תאונת דרכים פנסיונר נפגע תפקודו היום יומי פגיעה קשה וממשית. התובע טוען כי פגיעותיו בתאונת דרכים פנסיונר הביאו לפגיעה קשה עד מוחלטת בכושרו לתפקד ו"ניסה" לשייך את נזקיו לתאונת דרכים פנסיונר נשוא התביעה. בעיקרו של דבר טוען התובע כי מצבו הפיסי הדרדר עד מאוד ואלמלא תאונת דרכים פנסיונר - חרף עברו הרפואי - לא היה כך. על אף שהתובע, אשתו ובתו מעידים כי לא היו לתובע בעיות רפואיות בעבר וכי גילו המתקדם לא הפריע לתפקוד מלא ותקין, עולה מתוך חוו"ד המומחים, תשובותיהם לשאלות הבהרה וראיות שהובאו בפני כי פגיעותיו של התובע בתאונת דרכים פנסיונר דנן, פגיעות שהביאו לנכות חלקית בשל מגבלה בתנועות עמוד שידרה מותני ונכות בשל תסמונת שלאחר זעזוע מוח, לא גרמו לפגיעה של ממש בכושרו של התובע בתפקודו הכללי ובאורח חייו, ביחס להשפעת מצבו הרפואי עובר לתאונת דרכים פנסיונר על מצבו. כן אין אני סבור כי ההשלכה השלילית על תפקודו עולה על הנכות הרפואית שנקבעה לו או זהה לה. עובר לתאונת דרכים פנסיונר סבל התובע בין היתר, מאין - אונות, שינויים ניווניים משמעותיים בעמ"ש , ירידה בשמיעה עד כדי צורך במכשיר שמיעה, תרופות לבעיות לב, יתר לחץ דם, שינויים ארטרוטיים בברך שמואל, בעיות שינה וכאבי גב. כמו כן ב- 1995, היה התובע מעורב בתאונת דרכים, בה נפגעה ידו (עניין זה הושמט מתצהיר התובע ומתצהיר בריאותו). בסיכומיו סומך התובע טיעוניו על לקט דברים מתוך חוו"ד המומחה האורטופדי, על עדותו, עדות אשתו ובתו. לדעת ב"כ התובע נכותו התפקודית של התובע עולה לאין שיעור על נכותו הרפואית והדבר נשקף מעדותו וחקירתו הנגדית שם מתאר התובע את מצבו עובר לתאונת דרכים פנסיונר: "הולך כל יום בבוקר לאחר בית הכנסת לעשות התעמלות בים בחוף ת"א, ומשם המשיך לשוק הכרמל כמעט 4-5 פעמים בשבוע לעשות קניות וחוזר באוטובוס". ואילו כיום הפך לאדם תלותי בסובבים אותו בכל תחומי החיים, מצבו הרפואי של התובע עובר לתאונת דרכים פנסיונר היה סביר ביחס לגילו ובעקבות תאונת דרכים פנסיונר החלה התדרדרות כוללת במצבו. עוד מוסיף ב"כ התובע כי אין להטיל ספק באמינותו של התובע על שלא ציין פרטים מעברו הרפואי כיוון ששכח וסירב להכיר במגבלותיו. התובע בעדותו ובחקירה נגדית ציין כי, לא סבל מבעיות שינה עובר לתאונת דרכים פנסיונר ולא סבל מבעיות אין אונות, לטענתו, קיבל תרופות רק בקשר ללב ולא בנוגע לדברים אחרים. עוד טוען התובע בעדותו כי כיום הוא נזקק לעזרתם של אחרים בכל הקשור בניידותו, כי יש לו כאבי גב, רגליים, צוואר וראש וכי הוא נופל בלי עזרת מקל (תצהיר עדות ראשית מיום 10/01/00,וחקירה נגדית מיום23/2/00) . יש להדגיש שבחקירה הנגדית ציין התובע כי יש לו עדים נוספים - "אנשים קבועים אשר הכיר בים", אך מסיבה ששמורה עמו לא הביא התובע את עדיו בפני בית המשפט , והדבר נזקף לחובתו. (פרוטוקול - חקירה נגדית מיום 23/02/00, עמ' 9). כאמור, חוו"ד המומחים ותשובותיהם לשאלות ההבהרה, הוגשו בהסכמה ולא נתבקשה חקירתם. התובע מתעלם מהיותו חולה עובר לתאונת דרכים פנסיונר, ועל פי עברו הרפואי נראה כי היו לו פגיעות ניווניות קשות . המומחה הנוירולוגי - בתשובות ההבהרה טוען כי אין סיבה נוירולוגית להפרעת ההליכה של התובע וכן כי פגיעת הראש באופן ספציפי אינה הגורם לבעיית הניידות. לגבי תלונות התובע כי נפגעה שמיעתו בעקבות תאונת דרכים פנסיונר, עולה מן המסמכים הרפואיים שלתובע היו בעיות שמיעה עובר לתאונת דרכים פנסיונר ואף הוצע לו להתאים מכשיר שמיעה אך הוא סירב. בעניין תלונות התובע כי לאחר תאונת דרכים פנסיונר החל לסבול מבעיית אין - אונות, נראה על פי התיעוד הרפואי ואף בחקירתה הנגדית העידה אשת התובע כי: "היו לבעלי מעט בעיות בתפקוד המיני אך לא כמו עכשיו". (פרוטוקול חקירה נגדית מיום 23/02/00, עמ' 11). שוכנעתי כי תלונות התובע, בעניין תפקודו המיני, שייכות לבעיותיו הרפואיות עובר לתאונת דרכים פנסיונר, זאת למרות שהתכחש לכך. למעלה מכך, אין להתעלם מהספקות שעלו בחוו"ד ד"ר גולדהמר - המומחה הנוירולוגי , ביחס לאמינותו של התובע, נטען כי המומחה אינו יכול להתייחס לתלונות התובע לגבי חוסר שליטה על שלפוחית השתן, הן מכיוון שאין תיעוד רפואי (למרות שהתובע טוען כי הוא מטופל אצל אורולוג) והן כיוון שיש לתובע בעיית אמינות(ליקוי שמיעה וצליעה מוגזמת). הנתבעות טוענות בסיכומיהם כי התובע עובר לתאונת דרכים פנסיונר סבל ממחלות רבות וללא קשר לתאונת דרכים פנסיונר אשר הגבילו והפחיתו את תיפקדו. ואף הגישו מטעמם מסמכים אשר סומנו וצורפו לתיק מוצגים, מסמכים אלו משקפים את עברו הרפואי של התובע: מכתב מהרופא המטפל, ד"ר כהן מיום 22/05/91, מעיד כי התובע התלונן על בעיות אין אונות (נ- 4), דף מעקב ליתר לחץ דם משנת 93, אשר משקף בעיית יתר לחץ דם וכן טיפול תרופתי שניתן בעקבות כך(נ- 2), דף סיכום רפואי של התובע מעיד כי בשנת 90 נמצא בצילום כי לתובע שינויים ארטרוטיים קשים בברך שמאל (נ- 1), מגיליון הרישום הרפואי של התובע עולה כי התובע התלונן על בעיות שינה ונשלח למרפאת שינה בשנת 90,(נ- 1), בשנת 94 מתלונן על כאבים בגב המקרנים לרגל- נשלח לאורטופד, תלונות עיקריות בשנה האחרונה - אימפוטנציה -ד"ר מן - מרפאה קרדיולוגית. לכל אלו משקל כבד, באשר הם מעידים על עברו הרפואי העשיר של התובע ויש צורך כי הדבר יילקח בחשבון. 9. בסיכומיו מאדיר התובע את פגיעותיו ואת משמעות האמור בחוו"ד המומחים בעוד הנתבעות ממזערות את הפגיעות ואת משמעותם. שוכנעתי כי אין נכותו התפקודית של התובע בעקבות תאונת דרכים פנסיונר עולה על נכותו הרפואית ואף אינה זהה לה, אך כיוון שלא ניתן לקבוע באופן מדוייק הדבר יבוא לידי ביטוי בראשי הנזק השונים. ויצוין כבר עתה כי הסכומים העיקריים יקבעו על דרך אומדנא דדינא. כזכור התובע יליד 1926, נפגע בתאונת דרכים ביום 27/05/98, תוחלת חייו של זכר יהודי בן 74 הינה כ- 10 שנים על פי טבלאות סטטיסטיקת תוחלת חיים צפויה. 10. מכאן לדיון בראשי הנזק, אך קודם יודגש כי מטרת הפיצויים כעיקרון מנחה הוא להעמיד את הניזוק במצב בו היה עובר לתאונת דרכים פנסיונר ולא לשפר את מצבו. יצוין כי באופן עקרוני, עמדת הנתבעות לעניין משמעות הפגיעות, השפעתן והיקף הנזק כמפורט בסיכומיה מועדפות על פני זו של התובע. התובע עותר לפצותו בראשי הנזק הבאים: א. נזק שאינו נזק ממון. ב. הוצאת רפואיות עבר ועתיד. ג. הוצאות והוצאות נסיעה עבר ועתיד. ד. עזרה וסיעוד עבר ועתיד. ה. שכ"ט עו"ד. דיון א. נזק שאינו ממון: התובע עותר לפצותו בסכום של 16,000 ש"ח על פי פירוט שניתן בסיכומיו (נכות משוקללת של 11% ו- 7 ימי אשפוז). הנתבעות מציינות סכומים אחרים, ללא תמיכה בתחשיב ואינן חולקות על משך האשפוז וגיל התובע. הסכום אותו חייבות הנתבעות לשלם לתובע בגין הנזק הלא ממוני בהתחשב בגילו, נכותו וימי האשפוז הינו 14,000 ש"ח (מעוגל) להיום. (כפי המוצע על ידי הנתבעות). ב. הוצאות רפואיות עבר עתיד: התובע עותר לפצותו על דרך אומדן סך 10,000 ש"ח להוצאות העבר באשר נדרש לטיפוליים רפואיים, הוצאות בגין רכישת תרופות ועזרים נלווים, ו- 10,000 ש"ח להוצאות העתיד באשר הוא צפוי בהוצאות זהות לעבר בתחום הרפואי. הנתבעות טוענות כי המומחה פרופ' גולדהמר ציין בחוו"ד כי התובע איננו מקבל טיפול תרופתי וכן התובע, עובר לתאונת דרכים פנסיונר, קיבל טיפול תרופתי ממושך בשל מחלותיו הכרוניות. בנוסף טוענות הנתבעות כי כל הוצאה רפואית מכוסה על פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי. נכון הוא כי ניתן לפסוק סכום אומדן בראש נזק זה, בהעדר אסמכתא מלאה לשיעור הסכום, אם הוכח צורך להוצאה. בעניין זה על התובע להדרש לסל הבריאות ולחוק ביטוח בריאות ממלכתי, נראה כי השימוש המרובה והממושך בתרופות על ידי התובע קשור לפגיעותיו עובר לתאונת דרכים פנסיונר, המומחה הנוירולוגי - פרופ' גולדהמר, מציין כי התובע אינו מקבל טיפול מיוחד להרגעה, לוקח כדורים נגד יתר לחץ דם וכדורים לבעיית הלב, גם המומחה האורטופדי - ד"ר ז'טלני אינו מציין כי נדרש מהתובע להיזקק לתרופות כלשהן. אין לפצות את התובע בגין טיפולים פרטיים (פזיוטרפיה וכירופרקטיקה). (חוק ביטוח בריאות ופס"ד אלחדד). אך ניתן להסיק על פי המסמכים והראיות שצורפו כי עקב תאונת דרכים פנסיונר נשוא תביעה זו ובהתחשב בגילו של התובע, יידרש התובע לטיפול תרופתי כל שהוא , קטן ככל שיהיה, ועל כן יש לפצותו בסכום גלובלי. (תרופות כגון משכך כאבים, ובשקלול השתתפות עצמית של התובע). אני פוסק לתובע בראש נזק זה, לעבר ולעתיד, סך 2,000 ש"ח להיום. ג. הוצאות כלליות והוצאות נסיעה עבר עתיד: התובע עותר לסכום על דרך אומדן בסך 10,000 ש"ח לעבר ו- סך 10,000 ש"ח לעתיד. התובע טוען כי מאז תאונת דרכים פנסיונר וכתוצאה ממנה הוא מתקשה בהליכה ואף נעזר במקל, התובע תומך את טענותיו אלו בעדות בתו: כי יש לאביה בעיית ניידות וכי היא נדרשת כיום להסיעו. התובע טוען כי הוא נזקק בעקבות פגיעתו להסעות במוניות או על ידי אחד מבני המשפחה. בנוסף טוען התובע כי עובר לתאונת דרכים פנסיונר נהג לטפל בגינתו ומאז תאונת דרכים פנסיונר אינו יכול לתחזקה ולכן נזקק לרכוש את שירותיו של גנן ועלות שיקום הגינה הינו - על פי קבלה סך של 7,837 ש"ח משוערך להיום. הנתבעות טוענות כי המומחה פרופ' גולדהמר ציין בשאלות הבהרה כי לא נמצאה סיבה נוירולוגית להפרעה בהליכה על כן טענות התובע בדבר הוצאות נסיעה נוגדות את קביעת המומחה. עוד טוענות הנתבעות כי התובע צירף קבלות בגין נסיעה באוטובוס דבר המלמד כשלעצמו על תפקודו התקין והעצמאי של התובע. בשים לב למגבלותיו של התובע ובהתחשב בגילו, שוכנעתי כי אין צידוק להתעלם מחוסר ניידותו של התובע כיום ובהשוואה למצבו עובר לתאונת דרכים פנסיונר. אך יש להתייחס הן אל קביעת המומחה הנוירולוגי בחוו"ד - כי אין סיבה נוירולוגית לבעיות ההליכה של התובע והן אל הנכות האורטופדית שקבע ד"ר ז'טלני באשר היא נמוכה ביחס לתלונותיו של התובע. התובע צירף קבלות על הוצאות רפואיות והוצאות נסיעה, ניתן להסיק כי התובע נזקק ויזקק לשימוש תכוף יותר באמצעיים תחבורתיים מאז קרות תאונת דרכים פנסיונר ובעקבותיה, אך לא במידה אותה הוא מתאר. על פי המסמכים שהוגשו ניתן להסיק כי יש חלק מכריע למצבו הרפואי עובר לתאונת דרכים פנסיונר להשפעת מצבו כיום ובכלל למצב ניידותו. על כן אני פוסק סכום גלובלי, עבר ועתיד, בראש נזק זה על הוצאות נסיעה לתובע סך של 5,000 ש"ח להיום. העסקת שירותי גינון (שיקום הגינה): התובע עותר לפצותו בגין הוצאות שירותיו של גנן, בטענה כי עקב מצבו לאחר תאונת דרכים פנסיונר לא יכל לטפל בגינתו ועל כן נזקקה לשיקום ולתחזוקה ע"י בעל מקצוע. התובע העיד בחקירתו הנגדית כי עובר לתאונת דרכים פנסיונר היה מטפל בגינה בעצמו ולאחר תאונת דרכים פנסיונר ובעקבותיה, לא יכול היה לטפל יותר בגינה אשר התייבשה, בעקבות כך היה צורך להעסיק איש מקצוע אשר יתקן את הנעשה וכן שימשיך לטפל בגינה באופן קבוע כפעם בחודש. (פרוטוקול - חקירה נגדית מיום 23/02/00, עמ' 9). לימים התברר כי הגנן אשר הועסק ע"י התובע הינו חתנו (בעל בתו- אשר אף היא העידה בפני בית המשפט ונחקרה בחקירה נגדית). לא התובע ולא בתו, הן בעדותם הראשית והן בחקירתם הנגדית, טרחו לציין כי הגנן הינו חתנו של התובע, הדבר המעיד על חוסר אמינותם ומן הראוי כי היו עושים כן. התובע לא הצליח להוכיח כי לאחר תאונת דרכים פנסיונר הוזנחה גינתו ובהשוואה למצב הגינה עובר לתאונת דרכים פנסיונר. התובע ציין כי העסיק גנן לשם שיקום הגינה ואף צירף חשבונית, אך לא ביקש להעיד את הגנן, למרות שיכל לעשות כן בקלות לאור העובדה כי הוא בן משפחתו, באשר למצב הגינה, משך הטיפולים הנדרשים בה, גודלה, אופן הטיפולים ועלותם. ובכך לא הוכיח את מידת הנזק ואת קיומו. על כן, אין אני רואה לנכון לפסוק כל סכום בעבור שיקום הגינה. עזרה וסיעוד עבר ועתיד התובע עותר לפצותו בראש נזק זה בהיקף של 4 פעמים בשבוע, בעלות של 30 ש"ח לשעה, ובכל פעם 4 שעות, סכום של 1,920 ש"ח לחודש ולתקופה של 22 חודשם סך הכל 42,240 ש"ח. ולעתיד לתקופה של 5 שנים על בסיס של 1,920 ש"ח לחודש ובהיוון סך 106,848 ש"ח. עיקרי טענות התובע הינם כי מאז תאונת דרכים פנסיונר וכתוצאה ממנה נזקק התובע לעזרת אישתו ובתו בפעולות חייו השגרתיות, והעזרה הניתנת הינה מעבר למקובל בין בני משפחה בחיי היום יום. התובע טוען כי אינו נעזר בעוזרת כיוון שידו אינה משגת תשלום עלות אחזקתה, וכי אין זו סיבה מדוע לא יפצה בית המשפט את התובע באומדן הסכומים המגיעים לו בגין עזרה זו. עוד נטען כי התובע עזר בבית לאישתו עובר לתאונת דרכים פנסיונר וכיום כל נטל עבודות הבית מונח על כתפיה. הנתבעות טוענות מאידך כי אין בעדויות התובע כל פירוט בדבר היקף העזרה הנטענת ושוויה. התובע לא נזקק או יזקק לעזרה צד ג' בעקבות תאונת דרכים פנסיונר והיה זקוק ממלא לעזרה בשל עברו הרפואי העשיר וגילו המתקדם. אין כל אסמכתא מחוו"ד כי ישנו צורך בעזרת צד ג', כמו כן, צירוף קבלות האוטובוס ע"י התובע מעידות כי התובע מתפקד באופן עצמאי. כמו כן מבקש התובע פיצוי בגין הוצאות תחזוקה שוטפות בגינתו, עקב מגבלותיו לאחר תאונת דרכים פנסיונר ובעקבותיה ומהסיבה כי לא יכול יותר לטפל בגינתו כפי שנהג לעשות עובר לתאונת דרכים פנסיונר. וכפי שהעיד התובע כי היה צריך להעסיק איש מקצוע אשר יתקן את הנעשה וכן שימשיך לטפל בגינה באופן קבוע כפעם בחודש. (פרוטוקול - חקירה נגדית מיום 23/02/00, עמ' 9). מדובר בנזק מיוחד הטעון הוכחת צורך בעזרה מעבר לעזרה הנצפית מבני משפחה וקרובים. ההלכה הפסוקה הינה שיש להעניק לנפגע זכות לפיצוי, כאשר לא היה מסוגל להיזקק לעזרה בשכר, ונאלץ לפנות לטוב ליבם של קרוביו, בעת צרה. (קציר עמ' 566). בפס"ד שושני נ' קראוז, נקבע כי כאשר אין הנפגע מסוגל להעסיק עזרה, בשל חוסר אמצעיים כספיים,".. על בית המשפט לעשות אומדן של הסכום המגיע כפיצוי נאות בעד העזרה שניתנה ע"י בן זוג או קרובי משפחה אחרים של הניזוק ולפסוק סכום זה לטובת הניזוק. " (קציר עמ' 584). לא הוכחו האמצעים הכספיים של התובע כפי הנטען. התובע מעלה את הטענה כי קיימות ראיות לכך כי הוא נזקק לעזרה בחיי היום יום בפעולות כגון: כהתלבשות, רחיצה ושמירה על הגינה אישית, אך בתו בעדותה ובחקירתה הנגדית אינה מפרטת מתן עזרה מהסוג הנטען אלא מתמקדת בבעיית הניידות של אביה, אין היא מציינת כי היא עוזרת לו בפעולות היום יומיות ומהו היקף העזרה הנדרשת, כך גם בעדות אשתו. (פרוטוקול - חקירה נגדית 23/02/00). קיים ספק לאור הראיות שהוצגו בפני כי אכן נזקק התובע לשירותים מיוחדים עקב תאונת דרכים פנסיונר ומהם. אין כל ראיה מטעם התובע בדבר צורך רפואי בעזרה וסיעוד בקשר למגבלותיו הנטענות כתוצאה מ תאונת דרכים פנסיונר ואין ראיה לעלותן. העזרה שהושטה לו ע"י אשתו ובתו כעולה מעדותן, עזרה שאינה חריגה ולא הוכחה חריגותה. לגילו של התובע " השפעה מכרעת" לצורך (אם קיים) לעזרת הזולת וסיעוד ועל כן ככל שהיא נחוצה או היתה נחוצה בעניינו אין היא אלא צורך ב"עזרה נוספת הנובעת מן הפגיעה". ".. אדם מבוגר שעתיד היה ממילא להיזקק, ברבות הימים, לעזרה כזו, גם אילמלא הפגיעה, אם התקדמותו של הנפגע בגיל, גורמים אלו ישקלו גם בקביעת הפיצוי בגין עזרה סיעודית "(קציר 577). הנתבעות לעומת זאת הביאו ראיות בדבר עברו הרפואי של התובע אשר מעיד כי מגבלותיו נובעות גם ממצבו הרפואי עובר לתאונת דרכים פנסיונר, כמו כן יש להתייחס לגובה הנכות אשר נקבעה לתובע ע"י המומחים מטעם בית המשפט ולהערותיהם בדבר מהימנותו של התובע. על אף שלא הונחה דעתי לגבי מהו אופי העזרה שצריך התובע והיקפה, נדמה לי שלא יהא זה נכון, ראוי וצודק לשלול לחלוטין פיצוי בראש נזק זה. בהעדר הוכחה למהות העזרה הנדרשת והיקפה , לגבי הוצאות הטיפול השוטף בגינה, לא הוכח ע"י התובע מהו גודל הגינה, מהו עלות הטיפול השוטף ובאיזה תדירות נדרש הטיפול. כמו כן, לא הוכיח התובע כי אכן התקיים רצף טיפולים בגינתו מיום תאונת דרכים פנסיונר ועד היום. התובע לא טרח להביא עדים אשר יתמכו בגירסתו ואף לא את הגנן אשר טיפל בגינתו ( שהינו כפי הנטען חתנו). אך למרות זאת, אלמלא תאונת דרכים פנסיונר לא היה נזקק התובע לחלופה זו ואין לדרוש ממנו כי יזניח גינתו בשל מגבלותיו עקב תאונת דרכים פנסיונר. מבלי לקבוע עמדה נחרצת בעניין ולאור נסיבות המקרה, נראה לי איפוא כי בראש נזק זה יהיה ראוי, סביר וצודק לפסוק לתובע סכום כולל, עבר ועתיד, של 15,000 ש"ח להיום. 11. סך כל נזקו של התובע הוא 36,000 ש"ח להיום ומהסכום המצטבר יש לנכות תשלום תכוף משוערך בסך 7,427 ש"ח (עפ"י מסמך נ/ 3 המצורף לתיק המוצגים). יתרה לתשלום 28,573 ש"ח. 12. שכ"ט עו"ד - 13% + מע"מ. תאונת דרכיםפנסיהפנסיונרים