תאונת דרכים מזכירה


פסק דין

התובעת ילידת 1971 נפגעה בתאונת דרכים, עובר לתאונת דרכים מזכירה עבדה התובעת כמזכירה בחברת "נור פרסום חוצות" בע"מ וכיום עובדת ייעוץ ללקוחות ב "תמורה" סוכנות לביטוח.

הנתבעת חברת הביטוח אינה כופרת בחבותה לפצות את התובעת בגין נזקים שהוסבו לה.

אין חולק כי על תאונת דרכים מזכירה חל חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה 1975 והתקנות לפי חוק זה וכי על הנתבעת ("מגדל " ו "אבנר" להלן : הנתבעות ע"פ חלקיהן) לפצות את התובעת על נזקיה באם וככל שהיו , היו והוכחו.

המחלוקת הינה בשיעור נזקי התובעת

הנכות הרפואית:

בעניינה של התובעת מונו שלושה מומחים רפואיים.

המומחה בתחום הכירורגיה הפלסטית ( ד"ר שריה כהנוביץ ) בדק את התובעת ביום 8.7.97

בחוות דעת מיום 29.11.97 כותב המומחה :

התובעת היתה מעורבת בתאונת דרכים כנהגת, נחבטה בהגה בפניה, סבלה משבר בעצם האף אשר הוחזר למקומו בבה"ח.

המומחה מציין כי "במנוחה - נושמת ספונטאנית וללא מאמץ מהאף בלבד".

בבדיקת האף בחלק הגרמי- נמצא גבנון זעיר עם סטייה קלה ימינה, סחוסי האף התחתוניים חיצוניים מעובים מהרגיל , הסחוס השמאלי גדול מהימני - אסימטריה המדגישה את קשת האף. נשימה אפית קיימת משני הצדדים משמאל- תנועת האוויר טובה מאשר בימין.

המומחה מציין כי תבנית העיוותים מהם סובלת התובעת אינה מוגדרת במדוייק בתקנות המל"ל ולכן ניתן להצמידה להגדרה "שינויים בצורת האף החיצוני בצורה ניכרת הגורמים להפרעות חלקיות בנשימה" המקנים להערכתו 6% לפי תקנה 69 (1) (ב) למל"ל ( מותאם )

במענה לשאלה האם נכות זו צפויה להשתנות משיב מומחה כי העיוות הקיים יציב, ואינו צפוי לשינוי ספונטני בעתיד.

במענה לשאלה האם ניתן לשפר את העיוות - משיב המומחה כי התערבות ניתוחית לתיקון סטיית המחיצה וסילוק המכשולים המכניים בדרכי האוויר המשולבת בעיצוב האף, עשויה לסלק את ההפרעה בנשימה ולפתור את בעיית הגבנון וסטיית האף .

במענה לשאלה האם תשתנה נכותה בעקבות ההתערבות הניתוחית - משיב המומחה כי בהצלחת הניתוח , יסולק העיוות , ונכותה תפחת בהתאמה להצלחה , עד אפס.

המומחה מציין כי אינו יכול לעמוד על מידת ההבדלים בין העיוות המובנה שהיה באפה של התובעת עובר לתאונת דרכים מזכירה ובין העיוות החבלתי הנרכש, בשל מחסור בצילומי פנים חזיתיים קרובים שבוצעו קודם לתאונת דרכים מזכירה הנדונה המומחה מוסיף כי בשל מחסור בעדות לעיוות תורם של האף מחד ולאור העדות הברורה על חבלה והמאטומה באף שנגרמו בתאונת דרכים מזכירה נשוא התביעה מאידך, ניתן להסיק קשר סיבתי ישיר בין תאונת דרכים מזכירה לעיוות האפי .

המומחית בתחום הנוירולוגיה ( פרופ' עדנה קוט ) בדקה את התובעת ביום 9.9.1997 בחוות דעתה מיום 9.9.1997 היא כותבת:

צעירה אשר תוך כדי נהיגה נחבלה בראשה ללא איבוד הכרה וללא הקאות . כבר בבדיקה בחדר מיון לא נמצא כל ממצא נוירולוגי חולני.

בסיכום ומסקנות חוות דעתה כותבת המומחית כי כיום התובעת אינה סובלת מנכות נוירולוגית.

המומחה בתחום א.א.ג. ( ד"ר מ.ביזר) בדק את התובעת ביום 9.7.97 בחוות דעתו מיום 28.9.97 כותב המומחה:

הנבדקת היתה מעורבת ב ת.ד. , נפגעה בפניה מגלגל ההגה, תלונותיה מתמצות בהפרעה האסטטית ובהפרעה התפקודית של האף כאשר האחרונה, גורמת לה לנשימה כבדה , רגישות באף וצינון.

המומחה מעריך לאור המסמכים אשר הובאו בפניו ( מסמכי חדר המיון, צילום רנטגן) כי כתוצאה מתאונת דרכים מזכירה נגרם לתובעת שבר באף.

המומחה מציין כי עקמומיות המחיצה יכולה להיווצר מאליה או עקב תאונת דרכים מזכירה. הקונכיות התפוחות אינן קשורות במישרין לתאונת דרכים מזכירה וייתכן שהן אפילו חלק מאלרגיה של האף. התקפי העיטוש ,עונתיות התלונות וכן מחלת האסטמה של האב תומכות באפשרות לאלרגיה.

המומחה מוסיף ומציין כי שבר של עצמות האף לכשעצמו עלול לגרום להפרעה בנשימה דרך האף מצב העלול להחמיר בנוכחות סטיה של המחיצה.

בסיכום ומסקנות חוו"ד מעריך המומחה כי לתובעת נגרמה נכות צמיתה כתוצאה מתאונת דרכים מזכירה בשיעור של 10% לפי סעיף 69 (1) (ב) לתקנות המל"ל

כאמור המומחים ( ד"ר כהנוביץ - פלסטיקה , ד"ר ביזר- א.א.ג ) נחקרו על חוות דעתם .

בעדותו מציין מומחה הפלסטיקה כי אין באפשרותו לקבוע לאור התמונות אשר הובאו בפניו האם היה או לא היה שינוי ויש צורך בסטייה עצומה וגדולה כדי לדעת אם זה היה קיים או לא ( פרוטוקול בעמ' 1 ) .

המומחה מעריך כי אם היה מתבקש לנטות לכיוון זה או אחר- האם עובר לתאונת דרכים מזכירה היתה סטייה באפה של התובעת הוא היה מעריך כי לא. ( פרוטוקול בעמ' 2) .

המומחה מציין כי במישוש לא הרגיש סימנים לשבר ניתוק של הגבנון וכאמור ניתן לקבוע כעדות חותכת באם יומצאו לו צילומי סי. טי. ( פרוטוקול בע"מ 3 ).

המומחה משיב כי הסיכוי לסלק את הגבנון ולשנות את המבנה הגרמי הוא טוב מאוד. להערכתו ההפרעה בנשימה אינה גבוהה במיוחד .

בעדותו של המומחה ד"ר ביזר - הוא מציין כי עקמומיות המחיצה יכלה להיווצר מאליה או עקב תאונת דרכים מזכירה (פרוטוקול בעמ' 5) .

המומחה מציין כי התמונות אשר צירפה התובעת לא נותנות אינפורמציה מספקת וכן צילום

רנטגן ובדיקת סי. טי אשר נתבקשה על ידו לא נתקבלה . ( המומחה לומד על חשד לשבר באפה מתוך תעודת חדר המיון ).

במענה לשאלה מהם הסיכויים לתיקון המחיצה משיב מומחה כי הסיכויים טובים מאוד , מבחינה תפקודית יהיה שיפור , הסיכון קטן בניתוח מסוג זה ולאחר הניתוח התובעת לא תסבול מנכות.

מסביר המומחה - " ניתוח בהרדמה מקומית ניתן לשלב באותו ניתוח הן את התיקון הפלסטי והן את תיקון המחיצה. אין כמעט סיכונים והכוונה ל- דימום , זיהום , נזק אסטתי נוסף , חוסר אפשרות לתקן את הנזק הקיים או נקב במחיצת האף ( המומחה מציין כי אחוזי הסיכון הם ספורים מאוד ) " .

במענה לשאלה מהן ההשלכות של הסטיה משיב מומחה כי ישנה אי נוחות מסויימת המתבטאת בכך שאנשים נעזרים בנשימת פה מידי פעם , יובש בפה, גירוי של הלוע, עוד מציין המומחה כי במקרה של התובעת - מצבה לא יכול להשפיע על שנתה, אין לזה השפעה על שעות הפנאי ואורח החיים ( פרוטוקול בעמ' 7 ).

נתתי דעתי לראיות אשר הובאו בפני לרבות חוות דעת המומחים והמסמכים שצורפו כן, נתתי דעתי לעדות התובעת ועדות המומחים לרבות העובדה כי הנכות שנפסקה לתובעת ע"י המומחים חופפת בסעיפיה. שוכנעתי כי יש להעדיף את קביעת מומחה ה- א.א.ג. בשיעור הנכות, לפיכך איפוא אני קובע את נכותה הצמיתה הרפואית של התובעת בשיעור של 10% ( בהתאם לסעיף 69 (1) ב לתקנות המל"ל )

ואולם , אין אני מתעלם ראשית ,מהאמור בחוות הדעת ומהעולה מעדותם של המומחים בפני כי יש בידי התובעת להקטין את נזקה על ידי ניתוח רפואי ואסטתי באפה.

שנית, מהו מקור עיוות האף של התובעת והאם הוא תוצאה ישירה ובלעדית של תאונת דרכים מזכירה, או קיים עיוות מובנה אשר הוחמר כתוצאה מהפגיעה נשוא תאונת דרכים מזכירה.

טרם אדון בשאלת גובה הנזק אעמוד על טענות הצדדים לעניין זה.

בשאלת מקור עיוות אפה של התובעת:

התובעת טוענת כי תאונת דרכים מזכירה היא היא אשר גרמה לתובעת שבר באף וכתוצאה ממנו עיוות בצורת האף לרבות קיומם של גבנון זעיר עם סטייה קלה ימינה.

הנתבעת טוענת לאור חוות דעת המומחים ( ד"ר כהנוביץ אשר כתב בחוות דעתו : " מצאי הבדיקה הגופניים מרמזים על עיוות מובנה ולא חבלתי של האף" וד"ר ביזר אשר כתב בחוות דעתו: " הקונכיות התפוחות אינן קשורות במישרין לתאונת דרכים מזכירה ויתכן שהן אפילו חלק מאלרגיה של האף"... ) , ולאור עדותם ( ד"ר כהנוביץ בעמ' 1 לפרוטוקול : " אני לא רציתי לקבוע עמדה... סביר יותר לומר שהיו שני אירועים במובן זה - שהעיוות היה מובנה ותאונת דרכים מזכירה היתה אולי גורם מחמיר במשהו" . וד"ר ביזר בעמ' 5 לפרוטוקול : אשר הבהיר בחקירתו כי אין בידיו להחליט מהו הגורם לעיוות באף ) כי אין הוכחה שהעיוות נגרם דווקא כתוצאה מהפגיעה נשוא תאונת דרכים מזכירה.

תמוהה בעיני העובדה מדוע לא הציגה התובעת לבקשת המומחים את מירב התמונות האפשריות וכן צילום סי. טי כפי שנתבקשה בבחינת " המוציא מחברו..." על מנת שיוכלו לעמוד על מראה אפה עובר לתאונת דרכים מזכירה ולהכריע נחרצות בעמדה זו.

לאור כל האמור לעיל לא שוכנעתי כי אפה של התובעת עובר לתאונת דרכים מזכירה , בצורתו הטבעית ( כפי שברא האל) לא היה עם גבנונית מה ואולם , אין חולק כי סטייה זו החמירה החמרה שהיא תוצאה ישירה של תאונת דרכים מזכירה נשוא תביעה זו.

בעניין אפשרות הקטנת הנזק ע"י התערבות ניתוחית:

התובעת טוענת באמצעות ב"כ כי תאור ההליך הניתוחי ( פרוטוקול בעמ' 6 ) , במהלך הבאת הראיות ותוך שהיא יושבת באולם יצרו אצלה חששות כבדים מביצוע הניתוח, ניתוח שכיום היא מסרבת לעבור.

הנתבעת טוענת כי על התובעת לעבור ניתוח זה ואם תסרב , אין להעניק לה פיצוי העולה על עלות הניתוח.

הלכה פסוקה היא כי מחד , על הניזוק מוטל הנטל - נטל ולא חובה להפחית הנזק שעוולת המזיק גרמה לו מאידך , נטל ההוכחה בעניין הקטנת הנזק מוטל על המזיק - הנתבע.

הקטנת הנזק כוללת בחובה אמת- מידה אובייקטיבית קרי, על הניזוק לנקוט בכל אותם אמצעים להקטנת נזק שאדם סביר היה נוהג בנסיבות העניין.

כבר נאמר בע"א 252/86 יצחק גולדפרב נ' כלל חב' לביטוח בע"מ פ"ד מה (4) 46 ע"י השופט ברק:

" בקביעת הנטל להקטנת הנזק יש להתחשב במספר גורמים: מחד גיסא עומד הנתון כי לא הניזוק הוא שהביא את הנזק על עצמו, אלא המזיק הוא שגרם לנזק . כמו כן יש להתחשב בכך , כי במקרים מסוימים , כגון בקיום ניתוח בגופו של הניזוק , נדרש מהניזוק להסכים לפגיעה בגופו . יש לקחת בחשבון כי גם האמצעים להפחתת הנזק - כמו האמצעים להערכתו- אינם מדויקים וכי קיימת סכנה כי ההפחתה תפגע בעצם החזרת המצב לקדמותו....

על רקע שיקולים אלה ניתן לקבוע את תוכנו של הנטל להקטין את הנזק , מקום שהניזוק נדרש לעבור ניתוח . מידת התחשבות של ניזוק במזיק מצדיקה קביעה עקרונית כי הנטל להקטנת הנזק כולל בחובו, במקרים מתאימים, גם את הנטל להסכים לניתוח..."

לעניין זה ראוי להביא מדבריו של השופט ד. לוין בע"א 492/81 בן לב בע"מ נ' מגד פ"ד ל"ח (4) 70,78 :

" כל ניתוח טומן בחובו סכנות , בין גדולות ובין קטנות . זכותו של אדם להחליט , אם הוא מוכן לקחת על עצמו את הסיכון הכרוך בניתוח אם לא , ואין ללחוץ עליו בקבלת החלטה זו לא בדרך ישירה ולא בדרך עקיפה של הפחתת סכום הפיצויים המגיע לו , בשל סירובו לעבור את הניתוח"

( ר' גם ע"א 810/81 לוי נ' מזרחי ואח' פ"ד ל"ט (1) 477 , 486 ) .

משנה חיזוק לדברים האמורים ניתן לראות עם חקיקת חוק יסוד כבוד האדם אשר קובע בסעיף 2 :

" אין פוגעים בחייו , בגופו , או בכבודו של אדם באשר הוא אדם".

זכות יסודית היא של האדם על גופו וזכותו להחליט אם חפץ הוא בניתוח רפואי המהווה בבחינת פגיעה בגופו בעיקר כשהחשש כנה סובייקטיבית ומבוסס אובייקטיבית.

ואולם לעניין זה יפים גם דבריו של השופט מצא בע"א 379/89 דוננפלד נ' מנורה חב' לביטוח בע"מ .

"נמצא שהמערער לא הצליח להניח את דעת בית המשפט אף בדבר חששו הסובייקטיבי מפני הניתוח לא כל שכן , שלא היה בפיו הסבר סביר על פי אמת מידה אובייקטיבית.... גם אני מסכים לדחיית הערעור רק משום שהשופט קמא לא נטה להאמין בקיומו של חשש סובייקטיבי מצד המערער מפני הניתוח המוצע , ושקיימת איפוא אפשרות סבירה שהתכוון לעבור ניתוח זה בעתיד " .

(ר' גם ע"א 4837/92 "אליהו" חב' לביטוח נ' ג'ורג' בורבה פ"ד מט (2), 257

בבחינת השיקולים ראוי להתחשב במספר גורמים שיש בהם כדי להשפיע על סבירות התנהגות הניזוק ובענייננו , אני סבור כי עובדת היותה של התובעת נוכחת במהלך תיאור ההליך הניתוחי אינה צריכה להישקל במניין השיקולים שכן ממילא מחובתו של כל רופא ורופא עובר לביצוע ניתוח כלשהו , לציין בפני מטופלו את מירב הסיכונים האפשריים שהם תוצאת ההליך הטיפולי . יתרה מכך , אני סבור כי עדות המומחים בפני התובעת היתה צריכה להיות בבחינת עידוד לתובעת לעבור את ההליך הניתוחי בשל אפשרויות ההצלחה הגבוהות ותוך נטילת סיכון נמוך .

למותר לציין כי ההחלטה באם לעבור את הניתוח היא בלעדית של התובעת .

נתתי דעתי למכלול השיקולים ובינהם , מידת הסיכון שבניתוח , מידת הכאב והסבל הכרוכים בו, מידת ההצלחה שניתן לצפות לה תוך שימת לב כי אין ראיה על סיכונים של ממש בניתוח ואין סתירה למידת הצלחה של הניתוח.

על רקע הנסיבות דנן והאיזון בין השיקולים דלעיל לא שוכנעתי כי חששה של התובעת הוא חשש סובייקטיבי כן ( התובעת לא העידה על סירובה לעבור את הניתוח ועל הנימוקים לכך ).

ואיני מוצא כל הסבר סביר לאור עדות המומחים מדוע התובעת לא תנהג כנפגע הסביר ותפעל להקטנת הנזק ע"י שתנותח ( כמומלץ ע"י המומחים ).

חיזוק לכך מתקבל דווקא בשל עובדת גילה הצעיר של התובעת ולאפשרות שתעבור ניתוח זה בעתיד .

עיקרי ראיות התובעת היו עדותה, עדות המומחים וכן מסמכים ( לרבות אישורי אי כושר, תלושי שכר וקבלות ).

מכאן לדיון בראשי הנזק.

ראשית אציין כי מטרת הפיצויים כעיקרון מנחה היא להעמיד את הניזוק במצב בו היה עובר לתאונת דרכים מזכירה ואלמלא אירעה ולא לשפר את מצבו.

עוד אוסיף מע"א 5/84 - מה' 3 374 כי בנזקי גוף יש לפסוק פיצוי אינדוודואלי לכל ניזוק .

לא תמיד ניתן להעריך את הנזק במדויק . תורת הפיצויים אינה תורה מדויקת אין היא דורשת דיוק מתמטי ואין היא מבוססת על ודאות מוחלטת . כל שנדרש הוא וודאות סבירה . עם זאת , אין להתחשב בספקולציות גרידא שאין להם בסיס .

ואחרון מע"א 252/86 - מה' 4 45 לפיו על הניזוק מוטל הנטל ( לא החובה) להפחית נזק שהמזיק גרם לו . נטל ההוכחה בעניין זה מוטל על המזיק - הנתבעת .

הקטנת הנזק נבחנת בנסיבות המקרה הספציפי כוללת בחובה אמת מידה אובייקטיבית של סבירות האמצעים שננקטו או שהיו צריכים להינקט להקטנת הנזק בצד אמת מידה סובייקטיבית (חשש כן) של הנפגע הספציפי .

התובעת עותרת לפצותה בראשי הנזק הבאים:

א. הפסד השתכרות לעבר.

ב. פגיעה בהשתכרות ו/או בכושר ההשתכרות לעתיד.

ג. עזרה וסיעוד לעבר.

ד. הוצאות עבור טיפולים רפואיים ונסיעות לעבר.

ה. הוצאות רפואיות לעתיד ( עלות ניתוח).



סה"כ עותרת התובעת לפיצוי בסך 156,500 ש"ח בצירוף שכ"ט ומע"מ.

דיון :

א. הפסד שכר עבר :

התובעת עותרת לפיצוי בסך 6,000 ש"ח לאור תקופה בת חודש ושבוע ימים בהם נעדרה מעבודתה ( בהתאם לאישורי מחלה שצורפו לתחשיב התובעת ).

כאמור עובר לתאונת דרכים מזכירה עבדה התובעת כמזכירה בחברת "נור" והשתכרה שכר חודשי משוערך בסך 4,800 ש"ח נטו לחודש ( בהתאם לתלושי שכר מספטמבר 95 ועד נובמבר 95 אשר צורפו לתחשיב התובעת ).

הנתבעת אינה מתייחסת בתחשיבה להפסד שכר עבר בנפרד וכוללת בנזק העבר גם מרכיב נסיעות ובסך 5,000 ש"ח עבור פיצוי נזקי בעבר.

עמדת התובעת נראית לי ואני פוסק לתובעת עבור ראש נזק זה סך של 6,000 ש"ח להיום.

ב. הפסד שכר עתיד :

התובעת עותרת לחישוב אקטוארי בראש נזק זה על בסיס נכותה הרפואית של התובעת

( כפי שקבע מומחה ה- א.א.ג ובסך 10% ).

התובעת עותרת מחד , להתחשב בחששותיה וכפועל יוצא מכך, סירובה לעבור ניתוח בעתיד ומאידך, להכיר ב"מגבלות" המראה אשר לטענתה , מהווה ליקוי תפקודי בכל עבודה ייצוגית הכרוכה בקבלת קהל. התובעת תומכת בקשה זו בעובדת היותה משתכרת היום שכר נמוך מהשכר אותו השתכרה עובר לתאונת דרכים מזכירה.

התובעת עותרת להעריך את נכותה התפקודית של התובעת בשיעור נכותה הרפואית ובסך 10% כאמור לעיל.

הנתבעת שוללת לחלוטין פיצוי בגין ראש נזק זה לאור חובת התובעת להקטין את נזקיה ע"י התערבות ניתוחית ובכך לאור חוו"ד מומחה הפלסטיקה, יקטן שיעור הנכות התפקודית ל כ 2% (בעוד שלדעת מומחה א.א.ג לאחר ניתוח "מוצלח" לא תיוותר לתובעת נכות כל שהיא).

כאמור כיום התובעת אינה מתבטלת ובכפוף ל "מוגבלויותיה" עובדת בייעוץ לקוחות, בסוכנות הביטוח "תמורה" ומשתכרת סך של 3,800 ש"ח להיום ( בהתאם לתלושים לחודשים ינואר - פברואר 2000 המצורפים לתחשיב מטעם התובעת ).

שקלתי מידת הסתגלותה של התובעת למצב החדש , השתלבותה בשוק העבודה, הפגיעה ביכולת עבודתה וכפועל יוצא ממנה השתכרותה.

נכון , לא ניתן להתעלם מכך שלתוצאת תאונת דרכים מזכירה השלכה שלילית על מגוון העיסוקים העומדים בפני התובעת כגון : עיסוקים בהם נדרשת הקפדה יתרה על חזות חיצונית בעיקר בעבודות ייצוגיות הכרוכות בקבלת קהל , מאידך, אני סבור כי יש להתחשב באפשרות העומדת בפני התובעת ( ניתוח ) כדי לבטל השלכה שלילית זו .

אשר על כן , אני קובע לתובעת מרכיב פגיעה אשר יהווה פגיעה בכושרה להשתכר ביחס למצבה עובר לתאונת דרכים מזכירה .

פגיעה זו יש לה השפעה מסוימת גם על כושרה הכללי לבד מהתעסוקתי תוך שאני מתחשב באפשרות העומדת לתובעת להקטנת הנזק.

אני סבור כי יש לקבל את עמדת התובעת כי אף אם תעבור את הניתוח בהצלחה קיים סיכוי כלשהו להשארות נכות אם כי נכות מזערית. ועל כן אני סבור אין לחשב גריעה משכרה של התובעת כמלוא שיעור הנכות שקבעתי לעיל בכל שלב ועת.

בנסיבות דלעיל יקבע הסכום על דרך אומדנא וסך הפיצוי בראש נזק זה יעמוד על 33,000 ש"ח להיום.

ג. עזרה וסיעוד לעבר:

התובעת עותרת לפיצוי עבור עזרה וסיעוד שקיבלה התובעת מבני משפחתה משך תקופת מוגבלותה המוחלטת ובסך 2,000 ש"ח להיום .

למותר לציין כי מדובר בנזק מיוחד הטעון הוכחת צורך ושיעור מעבר לעזרה הרגילה הנצפית מבני משפחה.

התובעת לא הציגה בפני כל ראיות כי נזקקה לשירותים מיוחדים עקב תאונת דרכים מזכירה ואף לא הביאה עדות קרובים לעניין מתן השרות לו נזקקה. בהעדר הוכחה לשיעור ההוצאה שהוצאה, אופי העזרה שקיבלה התובעת והיקפה יקבע הסכום על דרך אומדן באשר שוכנעתי כי היה צורך במתן עזרה כזו לתובעת במועד הסמוך לתאונת דרכים מזכירה לנוכח הפגיעה ולתקופת אי הכושר בה שהתה התובעת נראה לי נכון לקבוע פיצוי בסך 800 ש"ח להיום.

ד. הוצאות עבור טיפולים רפואיים לעבר:

התובעת עותרת לפיצוי עבור טיפולים רפואיים , פיזוטרפיה, נסיעות והוצאות נלוות ובסך 1,000 ש"ח להיום

אין חולק כי טיפולים רפואיים וכן פיזוטרפיה נכללים במסגרת חוק הבריאות הממלכתי . עבור הוצאות נסיעה ( בהתאם לקבלות אשר צירפה התובעת) אני פוסק לתובעת פיצוי בסך של 500 ש"ח להיום.

ה. נזק שאינו נזק ממון:

בהתחשב בחומרת הפגיעה , בתקופות אי הכושר , בנכות הרפואית שנפסקה לתובעת ובאפשרות עתידית לניתוח יעמוד פיצוי התובעת בראש נזק זה בסך 15,500 ש"ח להיום.

ו. הוצאות עבור טיפולים רפואיים לעתיד:

התובעת עותרת לכיסוי הוצאות הניתוח בסך 10,000 ש"ח להיום באם תתקבל טענת הנתבעת על חובתה להקטנת הנזק ובנוסף פיצוי עבור היעדרות מהעבודה חופשת מחלה לשלושה שבועות ובסך 3,750 ש"ח להיום.

הנתבעת מקבלת את עמדתה.

התובעת תפוצה בראש נזק זה בסך 15,000 ש"ח להיום.

באשר לשכ"ט המומחים :

הנתבעת עותרת לנכות את עלות המומחית הרפואית הנוירולוגית אשר לא מצאה כל עילה לנכות נוירולוגית וכן לנכות חוות דעת אחת מבין שתי חוות הדעת - או של מומחה א.א.ג או של הפלסטיקאי באשר אלה קבעו שיעור נכות ולפי סעיפים חופפים .

ע"פ תקנות הפלת"ד ( מומחים) אמור התובע להפקיד סכום לשכ"ט המומחה לעת המינוי ובהתאם לתקנה 16 א' לחוק על ביהמ"ש לקבוע את שיעורם ואופן תשלומם וחיוב בעלי הדין או אחד מהם בסכום.

שכ"ט מומחה ( חוו"ד, עדות, בדיקות) מהווים מבחינת התובע הוצאות לניהול המשפט, כמו גם תשלום האגרה לפתיחת התיק .

בענייננו נשאה בשכ"ט המומחים הנתבעת , הכל כמפורט בהחלטת המינוי מיום 14.5.97 (בפני השופטת אוהד).

לאחר ששקלתי את בקשת הנתבעת , בנסיבות העניין ובהתאם לפרק ל"ד לתקסד"א לא מצאתי לנכון לנכות את עלויות המומחים בהם נשאה הנתבעת באשר , עיון בחומר הרפואי ובמסמכים אשר בתיק מעלה כי היתה ראיה לכאורה למינויים שבענייננו ואני סבור כי היה צורך במינוי המומחים בשל התחומים הלא חופפים בחוות דעתם ואף בעדותם. ( כל מומחה נדרש לתחום המומחיות שלו, א.א.ג. נדרש לתיקון הליקוי התפקודי במחיצת האף וקשיי הנשימה והפלסטיקאי נדרש לתחום האסטתיקה ).

לפיכך איפוא הבקשה נדחית .

לסיכום הנתבעת תשלם לתובעת את הסכומים הבאים:

• עבור הפסד לעבר - סך 6,000 ש"ח להיום

• עבור הפסד לעתיד - סך 33,000 ש"ח להיום

• עבור עזרת צד ג' עבר - סך 800 ש"ח להיום

• עבור הוצאות נסיעה וטיפולים רפואיים לעבר - סך 500 ש"ח להיום

• עבור נזק שאינו נזק ממון - סך של 15,500 ש"ח

• עבור עלות ניתוח והוצאות לעתיד - סך 15,000 ש"ח

סך הסכום המתקבל הוא 70,800 ש"ח להיום.

לסכום זה יש להוסיף שכ"ט עו"ד בשיעור 13% + מע"מ כחוק.

כן תשא הנתבעת בהוצאות המשפט של התובעת לרבות אגרה משוערכת בה נשאה וביתרת האגרה שתהיה.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. תאונת דרכים קשה

  2. תאונת דרכים כסף

  3. חוק תאונות דרכים

  4. תאונת דרכים מל"ל

  5. תאונות דרכים קשות

  6. תאונת דרכים תביעה

  7. תאונת דרכים מזכירה

  8. תאונת דרכים נהג חדש

  9. תאונת דרכים פנסיונר

  10. תאונת דרכים כוח מכני

  11. תאונת דרכים גרר נגרר

  12. תביעה על תאונת דרכים

  13. אב נהרג בתאונת דרכים

  14. תאונת דרכים זעזוע מוח

  15. תאונות דרכים פסקי דין

  16. תאונת דרכים פגיעה בראש

  17. תאונת דרכים כסא גלגלים

  18. תאונת דרכים פיגור שכלי

  19. עו"ד תאונת דרכים קטלנית

  20. תאונת דרכים ייעוץ משפטי

  21. תאונת דרכים נהג לא ידוע

  22. תאונת דרכים נהג אמבולנס

  23. תאונת דרכים אחרי שחרור

  24. תאונת דרכים קוודרופלגיה

  25. תאונת דרכים פגיעה מוחית

  26. אישור משטרה תאונת דרכים

  27. תאונת דרכים מחוץ לישראל

  28. תאונת דרכים הוצאות רפואיות

  29. את מי תובעים בתאונת דרכים

  30. תאונת דרכים תינוק

  31. תאונות דרכים קלות

  32. עו"ד מתמחה בתאונות דרכים

  33. תאונה בדרך לעבודה

  34. תאונת דרכים לא קשה

  35. מחפרון תאונת דרכים

  36. תאונת דרכים ללא מגע

  37. תאונת דרכים - קריעת עצבי היד

  38. התאמת דיור לנפגעי תאונת דרכים

  39. פגיעה בפה / בלסת בתאונת דרכים

  40. דמי מחיה בתאונת דרכים

  41. תאונת דרכים לאחר בלימה

  42. תאונת עבודה שהיא גם תאונת דרכים

  43. גמגום בגלל תאונת דרכים

  44. חבלת ראש בתאונת דרכים

  45. חרדות אחרי תאונת דרכים

  46. תאונת דרכים קשה תינוקת

  47. פגיעה בשתי תאונות דרכים

  48. אובדן עין בתאונת דרכים

  49. תאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה

  50. ? מנוף גלגלים נייד - תאונת דרכים

  51. תאונת דרכים עם שני נפגעים

  52. השתלת עור עקב תאונת דרכים

  53. סחרחורות אחרי תאונת דרכים

  54. קפיצת בנג'י - תאונת דרכים

  55. ? תאונה עם מחפר - האם תאונת דרכים

  56. ההבדל בין תאונת דרכים תאונת עבודה

  57. תאונת דרכים ללא מגע פיזי

  58. תאונת דרכים רשיון לא בתוקף

  59. נזקים עקיפים בתאונת דרכים

  60. עזרת צד ג לפני תאונת דרכים

  61. אנצפלופתיה עקב תאונת דרכים

  62. האם צריך להוכיח אשם לצורך פיצויים

  63. ארבעה הרוגים בתאונת דרכים

  64. כסא גלגלים עקב תאונת דרכים

  65. הכחשת מעורבות בתאונת דרכים

  66. חניה במקום אסור תאונת דרכים

  67. הפסד תנאים סוציאליים - תאונת דרכים

  68. התחזות של נפגע בתאונת דרכים

  69. עבר רפואי לנפגע תאונת דרכים

  70. היצרות דיסק לאחר תאונת דרכים

  71. ? כמה מקבלים משפחה של הרוג תאונת דרכים

  72. תאונת דרכים עם קלנועים חשמלית

  73. ישנוניות יתר עקב תאונת דרכים

  74. חוק הרשות הלאומית - טיפול בתאונת דרכים

  75. תאונת דרכים לאחר יציאה מהרכב

  76. תאונה בדרך להחלפת כרטיס חניה

  77. פצעים קשים מאוד בתאונת דרכים

  78. הפעולות שמומלץ לעשות אחרי תאונת דרכים

  79. הפעולות שמומלץ לעשות אחרי תאונת דרכים

  80. תאונה בדרך לאסוף שותף לעבודה

  81. תאונת דרכים קטלנית נהג בשלילה

  82. דוגמא פסק דין סעיף 4 ג' - תאונות דרכים

  83. כריתת כיס המרה עקב תאונת דרכים

  84. פגיעה בזיכרון לאחר תאונת דרכים

  85. רסיסים בגוף בעקבות תאונת דרכים

  86. מצב של ''צמח'' עקב תאונת דרכים

  87. תסמונת בתר חבלתית (PTSD) - תאונת דרכים

  88. בעיה קוגניטיבית עקב תאונת דרכים

  89. סטיה מנתיב נסיעה - תאונת דרכים

  90. עיוורון בעין אחת עקב תאונת דרכים

  91. אובדן שירותי אב ובעל או אישה בתאונת דרכים

  92. תאונת דרכים קשה של תיירת בישראל

  93. תאונת דרכים עקב התדרדרות לפתע לאחור

  94. תסמונת פוסט טראומטית - תאונת דרכים

  95. תאונת דרכים של מי שאינו אזרח ישראלי

  96. עבודה ''בשחור'' של נפגע בתאונת דרכים

  97. תאונת דרכים קטלנית בגלל כביש לא תקין

  98. בעיות רפואיות לפני תאונת דרכים מצב רפואי קודם

  99. תביעה נגד בית חולים – טיפול אחרי תאונת דרכים

  100. מה להביא לפגישה עם עורך דין בתאונת דרכים

  101. תביעת מעביד בגין תאונת דרכים של עובד

  102. מימון בדיקה רפואית לנפגע תאונת דרכים

  103. תביעה נגד קופת חולים לאחר תאונת דרכים

  104. תביעה כספית בגין תאונת דרכים שארעה ביפו

  105. איבוד הכרה תאונת דרכים / אבדן הכרה תאונת דרכים

  106. תאונה בדרך חזרה מהעבודה בחניה ליד הבית

  107. הכנסה לא מדווחת של אדם שנפגע בתאונת דרכים

  108. חוב כספי על טיפול רפואי לאחר תאונת דרכים

  109. תאונת דרכים: חבלת ראש עם דימומים תוך מוחיים

  110. ביטול כתב קבלה ויתור ושחרור - תאונת דרכים

  111. רשיון נהיגה - תאונת דרכים תאונת דרכים - אי תשלום אגרה

  112. תאונת דרכים במהלך ניסיון השלתבות מהנתיב הימני לנתיב השמאלי

  113. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון