תאונת דרכים לפני גיוס


פסק דין

1. התובע נולד ביום 10.8.68. לאחר לימודים בבית ספר יסודי המשיך ללמוד בבית הספר הטכני של חיל האויר, וסיים בהצלחה קורס למכונאות מטוסים-מסוקים, (ר' ת6/). הוא עמד להתגייס לצבא, אך ימים ספורים לפני כן, ביום 4.5.86 כשהוא כבן 17 שנים + 9 חודשים, נפגע קשות בתאונת דרכים (להלן - תאונת דרכים לפני גיוס). הוא אושפז בבית החולים "בילינסון" ובבית החולים "לוינשטיין" ברעננה, עד ליום 1.5.87, ונכותו בעקבות פרפלגיה, חוסר השליטה על הסוגרים, ריתוקו לכסא גלגלים, והקשיים שמהם הוא סובל בכל הקשור לתחומים: האורטופדי, האורולוגי והמיני - 100 אחוז לצמיתות.

הנתבעים חייבים בפיצוייו לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה - 1975, והמחלוקת נוגעת להיקף הפיצויים.

הצדדים הסכימו אך על שני אלה: בעבור הנזק הבלתי ממוני - זכאי התובע למלוא הסכום המקסימלי. להיום, כולל ריבית והצמדה, מסכימים הצדדים, זכאי התובע לסכום של 267,186 ש"ח, בראש נזק זה. לגבי צרכי התובע בדיור ובהתאמתו (ראה חוות דעתו של המהנדס משה כץ, מיום 19.1.97, והתמונות שצורפו לה בהן ניתן לראות את בית מגוריו של התובע במושב "שתולים", סמוך לאשדוד, בצמוד לבית הוריו שבמושב), יעמוד הפיצוי, כמוסכם, על סכום השווה ל - 50,000 דולר של ארה"ב.

2. כאמור, ארעה תאונת דרכים לפני גיוס כשהתובע היה כמעט כבן 18 ועמד להתגייס לצבא. בתאונת דרכים לפני גיוס נגרם שבר עם פריקה של עמוד השדרה בין החוליות הגביות 10-11. מחוליה 11D ומטה, לקה התובע בפרפלגיה מוחלטת. היה שבר באחת הצלעות, חזה דם + אויר, וכן זעזוע מוח עם ערפול של ההכרה. פגיעתו הצריכה, בין היתר, הכנסת מוטות על שם הרינגטון לעמוד השדרה, אשר גם קובע בגבס משך 4 חודשים. התובע סבל מזיהומים בדרכי השתן להם הוא חשוף, וכמו כן טרבקולציה של שלפוחית השתן וכיס השתן נוירוגני ומצומק. על מצבו של התובע ופגיעתו אפשר ללמוד מחוות דעתו של פרופ' תומס פילר מיום 18.5.94.

עוד מתאר הרופא כי התובע אינו זקוק למיזוג אויר בקיץ, אך מוצדק חימום מוגבר בתקופת החורף, שכן מצב הרגליים מונע פעילות גופנית מספקת הדרושה לייצור חום הגוף כמקובל; התובע אינו מסוגל להשתמש בתחבורה ציבורית וזקוק לרכב נוח עם דלתות גדולות; הוא זקוק לכסא גלגלים; כרית למניעת כסא לחץ לכסא; כסא רזרבי; כסא שירותים; שקיות שתן; טיטולים; קונדומים לניקוז השתן; חומרי חיטוי ותרופות שונות, ולבדיקה כללית אחת לשנה. פעם בחודש עליו למסור בדיקת שתן.

פרופ' פילר ציין עוד בחוות דעתו שהתובע עצמאי בתיפקודי היום-יום, ביכולתו להניע את עגלת הנכים, וכן הוא יכול לעבור בכוחות עצמו מן המיטה אל העגלה ובחזרה. הוא זקוק לעזרה בפעולות שונות ובהן: רחצה, הלבשה והפרשות. היקף העזרה הסיעודית הנדרשת, הוערך על ידי פרופ' פילר בשעה אחת ביממה. 6 שעות נוספות לשבוע ראוי לעזור לתובע בקניות, בישול, כביסה, נקיון הבית, וכדומה. פרופ' פילר לקח בחשבון, בקובעו את היקף העזרה כנ"ל, את המצב בו היה מצוי התובע בשנת 94', כשנבדק על ידו. אז הוא היה רווק. בינתיים, בפברואר 1995, התחתן התובע. אשתו עקרת בית. אין לבני הזוג ילדים. הם נזקקים לטיפולי פוריות. עד כה, ללא תוצאות.

3. פרופ' פילר קבע עוד בחוות דעתו כי לפי המחקרים הרפואיים בשנת 1980 תוחלת החיים של נפגע כדוגמת התובע, נחשבה כמקוצרת ב - 30 אחוז משאר האוכלוסיה. מאז, ציין הרופא, תוחלת החיים של פרפלגים משתפרת בהתמדה. הוא העריך קיצור תוחלת חיים של 20 אחוזים, היינו ב - 11 שנים. הערכתו, לפי הכתוב בחוות דעתו היא, כי התובע צפוי לחיות עד לשנת 2032, שאז יגיע התובע לגיל 64 שנים.

לפי הערכתו של פרופ' פילר בעדותו (עמ' 186) מצבו הנוכחי של התובע, קשה יותר ממה שהיה בעבר. הוא סובל מבעיות בכתפיים ובידיים ומצבו הנפשי אינו מן המשופרים. יחד עם זה, העיד פרופ' פילר, כי לא מוצדק לקבוע כי תוחלת החיים תקוצר יותר משהעריך בחוות דעתו. ישנן עבודות רפואיות המדברות בקיצור תוחלת חיים שבין 10 ל - 15 אחוז, ופרופ' פילר הסכים, שלו כיום היה מגיע אליו התובע כשהוא היה בן 18 היה קובע קיצור תוחלת חיים של 15 אחוזים.

לא לבני אנוש לקבוע עד מתי יחיה אדם. אך לצערי, במקרה דנן, נראה כי ההערכה כי לתובע קיצור תוחלת חיים בשעור של 20 אחוזים, היא הערכה ריאלית, אם לא אופטימית במידת מה. יכולתי להתרשם גם אנוכי ממצבו הקשה של התובע. מצבו אינו קל, וראיתי את מצבו הנפשי ואת חולשת גופו, את הרעידות בידיים, ואת קשיי ההתמודדות. מצבו של התובע, בנושא זה, אינו מעודד.

בשוקלי את הנתונים שבפני, אני קובע על כן כי בעקבות תאונת דרכים לפני גיוס קוצרה תוחלת חייו של התובע בשעור העולה לפחות, ל20- אחוזים. אפשר שאף יותר מזה. אעריך כי צפוי שהתובע יגיע לתוחלת חיים עד גיל של 65 שנים.

4. התובע נפגע כאמור בתאונת דרכים לפני גיוס מיום 4.5.1986. הוא היה אז כמעט בן 18 שנה. כיום הוא כבן 32 שנה. מאז תאונת דרכים לפני גיוס חלפו 171 חודשים. עד למאי 1987 היה התובע מאושפז. בפברואר 1995 התחתן. בתקופת האישפוז נעזר ונסעד בהורים, באחיו ובאחיותיו. המשפחה סעדה אותו גם לאחר מכן וכך עד היום. הוא לא העסיק מטפל או עוזרים בשכר.

אלמלא תאונת דרכים לפני גיוס היה התובע מתגייס לצבא במאי 1986 ומשרת שירות חובה משך 3 שנים. אפשר שהיה משרת עוד שנה אחת בשרות קבע. משך 3 שנים אלה היה התובע מקבל את עיקר צרכיו מן הצבא. צרכים אלה נמנעו ממנו עקב תאונת דרכים לפני גיוס. מתאים להעריך את ההפסד של הצרכים האלה בדיור, באוכל ובביגוד משך 36 החודשים של השירות בצבא בסכום של 1,500 ש"ח לחודש. מתקבל הפסד של 54,000 ש"ח. יש לקחת בחשבון ריבית ממחצית התקופה. אקבע את הפיצוי בראש נזק זה לסכום של 80,000 ש"ח, להיום.

בין אם היה התובע פונה לשירות בקבע, ובין אם היה יוצא לעבודה בשוק האזרחי, יכול היה הוא להשתכר עם תום השירות הצבאי סכום לא קטן מעבודתו במקצועו, מכונאי מטוסים או מכונאים מסוקים. באותה מידה יכול היה הוא תוך זמן קצר להכשיר עצמו לעבודה כמכונאי רכב או איש אחזקה. אני מעריך כושר השתכרות זה, בממוצע, לגבי העבר, בסכום של 5,000 ש"ח, נטו לחודש. מתקבל, לתקופה מיום 1.5.1.5.89 עד היום, משך 134 חודשים, הפסד של 670,000 ש"ח. יש לקחת בחשבון ריבית ממחצית התקופה. אקבע את הפיצוי בראש נזק זה לסכום של 815,000 ש"ח.

כאמור, התובע לא נעזר במטפל או במטפלים. משפחתו סועדת אותו. כך היה לגבי ההורים והאחים, וכיום גם אשתו תומכת בו ועוזרת לו. היקף העזרה גדול מכפי שהעריך בתחילה פרופ' פילר בחוות דעתו. בעמ' 223 הוא העיד כי התובע זקוק לעזרה הרבה יותר גדולה, ובעמ' 229 העיד שהעזרה במשק הבית נשארה כפי שהיתה "אבל העזרה הסיעודית, אישית, הייתי מגדיר היום, במצבו הנוכחי, לשלוש - ארבע שעות נוספות... על השעה שקבעתי. זאת אומרת, ארבע עד חמש שעות ביום".

אעריך את העזרה הזאת, כפי שניתנה בפועל על ידי בני המשפחה ללא תשלום, בסכום של 3,500 ש"ח לחודש לגבי התקופה שלאחר האישפוז. מאז ועד היום חלפו 158 חודשים. מתקבל הפסד של 553,000 ש"ח. תוך התחשבות בריבית ממחצית התקופה, אקבע את הפיצוי להיום לסכום של 700,000 ש"ח. בתקופת האישפוז עד ליציאתו של התובע מבית החולים "לוינשטיין" ביום 1.5.87 ראוי לפסוק לבני המשפחה את ההוצאות המתאימות בגין נסיעות, וסיעוד בביה"ח. אני מעריך זאת בסכום של 2,000 ש"ח לחודש. מתקבל הפסד של 24,000 ש"ח. להיום, אקבע את הפיצוי בראש נזק זה לסכום של 36,000 ש"ח.

בגלל מצבו ולצרכי ניידותו, רכש התובע מכונית מתוצרת "אופל אומגה". לאחר פטור ממיסים שילם בפברואר 1992 סך של 42,182 ש"ח (ת13/). עבור אביזרים למכונית נאלץ לשלם 6,537 ש"ח. עם החלפת הרכב ורכישת מכונית מתוצרת וולוו באוגוסט 1997 נאלץ התובע לרכוש שוב אביזרים: מתקן להרמת כסא הגלגלים - 2,421 ש"ח, וכן עבור אביזרים נוספים סך של 1,710 ש"ח (ת15/). בחוות דעתו מיום 4.12.96 כותב מר קצין כי "כאשר לנכה יש פטור מלא ממסים, ההוצאה ההונית היחידה שיש לו היא רכישת המכונית הראשונה וללא מסים. מלבד רכישה ראשונית זאת לא תהיה לו כל הוצאה הונית. בזמני החלפת המכונית, הוא מוכר את רכבו בשוק המכוניות המשומשות, ועם הפדיון נטו (לאחר החזר הלוואה עומדת) הוא קונה שוב מכונית חדשה ללא מסים, וכל זאת ללא רווח או הפסד הוני". על כן אין לקחת בחשבון לצורך חישוב הפיצויים את ההוצאה שהוציא התובע בעבור החלפת מכונית ה"אופל אומגה" ורכישת וולוו 940 במקומה, באוגוסט 1998 (ת15/). יחד עם זה ראוי לקחת בחשבון גם את האביזרים שהתובע נאלץ לרכוש עם רכישת הוולוו. להיום, בעבור כל הפריטים הנ"ל, תוך לקיחה בחשבון של הריבית וההצמדה, אפסוק לתובע סכום של 145,000 ש"ח.

חוות דעתו הנ"ל של מר קצין מתייחסת לרכב מסוג VAN-G.M.C. ונדורה קצר, בעל מנוע דיזל. ההוצאות לגבי רכב כזה, דומותלעלות החזקת הוולוו, המונע במנוע בנזין. שעה שהיקף הנסיעות החודשי הוא 1,000 ק"מ, העלות החודשית היא 1,186 ש"ח. היקף הנסיעות ברכבו של התובע הוא כ - 2,250 ק"מ בחודש. מקום מגוריו רחוק מן המרכז, ועליו לנסעות לעיתים תכופות לטיפולים רפואיים במרכז. כמו כן הוא מרבה לנסוע לתל אביב כדי לבקר את הורי אשתו. הרכב גם משמש אותו ואת אשתו ואפשר שגם את הוריו והאחים, לצרכים שאינם קשורים בהכרח ישירות לתאונת דרכים לפני גיוס. אקח בחשבון, לצורך הפיצויים, היקף נסיעות של 1,500 ק"מ לחודש. לדעתו של מר קצין אחזקת הוולוו, בהתעלם מן האביזרים, אף יקרה יותר מזו של הואן (ראה עמ' 83 לפרוט'). להיקף נסיעות של 1,500 ק"מ, מתקבלת הוצאה של 1,900 ש"ח לחודש. מדובר בתקופה של 101 חודשים. ההוצאה היא 191,900 ש"ח. להיום, בצירוף הריבית, אקבע את הפיצוי בראש נזק זה לסכום של 224,000 ש"ח.

התובע נאלץ להוציא הוצאות נוספות בגלל נכותו: עגלת עמידה "לבו אקטיב" בסך 3,226 ש"ח, וכרית למניעת פצעי לחץ בסך 675 ש"ח, מיום 2.11.86. כולל מע"מ סה"כ 4,486 ש"ח (ת10/). כסא גלגלים במחיר של 3,207 מיום 6.4.1988 (ת25/). לחברת "גפים" עבור טיפול בכסאות הנכים 1,226 ש"ח ביום 5.1.99 (ת36/), וכן עבור כסא גלגלים סל של 14,150 ש"ח ליום 6.10.96 (ת52/); סך של 166 ש"ח עבור צמיג ואבוב לכסא הגלגלים ביום 2.1.00 (ת63/), וכן סך של 2,226 ש"ח עבור תיקון כסא השירותים ועבור כרית "רוהו" ליום 2.9.99. עבור כל אלה, להיום, תוך הצמדה וריבית, אפסוק לתובע סכום של 86,000 ש"ח.

ת63/ מכיל גם אסמכתאות על תשלומים שונים עבור תרופות ואביזרים אחרים בסכום כולל של 18,223 ש"ח בשנים 99-2000.

כמו כן על התובע להחזיר למועצה המקומית באר טוביה הוצאות ששילמה עבורו עבור הסעות (ת46/) לתקופה מיום 18.9.86 עד ליום 1.3.92 סך של 35,358 ש"ח, ובצירוף ריבית והצמדה כמפורט בדרישה מיום 18.10.98, על סך של 58,050 ש"ח. להיום, אקבע את הפיצוי בראש נזק זה לסכום של 62,000 ש"ח.

התובע התקין שני מזגנים בביתו. מוצדק שימוש מוגבר במזגנים. נדרשת כביסה בשעור מוגבר, ורכישות של טיטולים, נרות ותרופות שונות. את כל אלה אעריך באופן גלובלי, לגבי העבר, בסכום של 60,000 ש"ח.

טיפולי פיזיוטרפיה שהתובע קיבל כוסו במלואם על ידי קופת החולים.

5. מתקבלת, לאור האמור לעיל, הערכת נזקים זאת, לגבי העבר, להיום:

א. נזק בלתי ממוני - 267,186 ש"ח

ב. הפסד בתקופת הצבא - 80,000 ש"ח

ג. הפסד השתכרות בעבר, מאז מועד השחרור מן הצבא - 815,000 ש"ח

ד. עזרת בני המשפחה בתקופת האישפוז - 36,000 ש"ח

ה. עזרת בני המשפחה לאחר האישפוז - 700,000 ש"ח

ו. רכישת מכונית ואביזרים - 145,000 ש"ח

ז. ניידות - 224,000 ש"ח

ח. כסאות גלגלים, אביזרים והוצאות רפואיות - 104,223 ש"ח

ט. החזר הוצאות נסיעה למועצה המקומית - 62,000 ש"ח

י. כביסה, מיזוג, והוצאות שונות - 60,000 ש"ח

יא. התאמת דיור - 200,000 ש"ח

סה"כ: 2,693,409 ש"ח

6. התובע כיום כבן 32 שנה. ההערכה היא, בעקבות קיצור תוחלת החיים, כי הוא יגיע לגיל 65 שנים. מקדם ההיוון לתקופה זאת הוא 251.18.

הצדדים חלוקים באשר להשתכרותו של התובע במומו, ובאשר לכושר השתכרותו, אלמלא מומו. בא כח התובע ניסה לשכנע אותי, שהתובע היה משרת בקבע, יוצא לפנסיה בגיל 40 ונהנה אז הן מהשתכרות מלאה והן מן הפנסיה. הוא מנסה להסתמך על עדותו של רן בשירי, אשר למד יחד עם התובע בביה"ס הטכני, ומשרת כיום בקבע בדרגת רס"ר. הוא משתכר 8,140 ש"ח ברוטו. באת כח הנתבעת סבורה כי יש ללכת עפ"י השכר הממוצע במשק, שכן התובע היה קטין בעת תאונת דרכים לפני גיוס וטרם השתלב בשוק העבודה.

מדובר בעניננו בתובע שיכולתו בתחום העיוני, אינה מן הגבוהות. אין לו תעודת בגרות, הוא לא הצליח להשלים את בחינותיו עד היום. הוא נכשל בנסיונו ללמוד הנהלת חשבונות וייעוץ מס. לעומת זאת, עוד לפני הצבא, הוא רכש מקצוע שעשוי להכניס למי שמצליח להשתלב במקום העבודה ולהתקדם, משכורת העולה על השכר הממוצע במשק. רבים ממכונאי המטוסים פונים לעיסוקים אחרים לאחר השירות הצבאי, אם בתחום המכונאות או בתחום דומה.

לאחר ששקלתי את הנתונים שבפני, נראה לי שיהיה זה סביר להעריך שהתובע היה מצליח כיום להשתכר, אלמלא מומו, סכום של 6,200 ש"ח נטו לחודש.

באשר לכושר ההשתכרות במומו - ניסיתי לאמץ לעצמי גישה אופטימית כלפי התובע שכן הכרתו נשארה שלמה ושכלו עימו. יחד עם זה, כפי שהגדיר פרופ' פילר, הוא מסוג הפרפלגים הקשים; סובל מבעיות בידיו הרועדות ובכתפיים; מצבו הנפשי נראה לי בעייתי ביותר; בעיות הפוריות והעמדת צאצא גם הן גוזלות ממנו כח ואנרגיה. הוא נזקק לעיתים תכופות מאוד לצינתור, רחצה והחלפת טיטולים. נסיונות השיקום לא צלחו. במצב דברים זה נראה לי מתאים להעריך כי הסיכוי לכך שהתובע יצליח להשתקם בעבודה כלשהיא, הוא קטן ביותר. אחשב את הנזק לפי הפסד מלא, ואנכה סכום מסויים כדי לקחת זאת בחשבון.

ההשתכרות היא כאמור 6,200 ש"ח לחודש נטו; המקדם ל - 33 שנות עבודה הוא 251.18. מתקבל הפסד השתכרות לעתיד בסכום של 1,557,316 ש"ח. תוך לקיחה בחשבון של אפשרות מסויימת להשתכרות חלקית, אעמיד את הפיצוי בראש נזק זה לסכום של 1,300,000 ש"ח.

7. עד עתה לא נעזר התובע במטפל תמורת תשלום. הוריו ואחיו עוזרים לו וכך גם אשתו. ראינו לעיל שהערכתו של פרופ' פילר משנת 94', היתה אופטימית. כיום נדרשת עזרה רבה יותר. 4 עד 5 שעות ביום של עזרה אישית וכן עזרה במשק הבית. אין להטיל זאת על בני המשפחה. מוצדק להעסיק מטפל. המטפל, כך יש להניח, יהיה מטפל זר. חלק מעבודתו יוקדש לתובע ולעזרה המתחייבת עקב תאונת דרכים לפני גיוס. חלק מעבודתו, באופן טבעי, ובהתחשב בהיקף העזרה הנדרש עבור התובע, יוכל להיות מוקדש לצרכי המשפחה. עלות החזקת המטפל הזר, כולל כל ההוצאות הנלוות, מחליף בחופשות ובסופי שבוע, תוך לקיחה בחשבון של אי הוודאות באשר להמשך העסקת פועלים זרים וההיזקקות האפשרית בעתיד להעסקת מטפל ישראלי, עשויה להגיע לכדי 7,000 ש"ח לחודש.

לפי מקדם ההיוון הנ"ל מתקבל פיצוי בסכום של 1,758,260 ש"ח.

8. פרופ' פילר העיד, כי התובע מסוגל לעשות "העברה ממיטה לכסא גלגלים, העברה מכסא גלגלים למיטה, להתרומם לצורך הורדת המכנסיים, יכולת להוריד כל מיני דברים, חפצים ממדפים גבוהים עד לאן שהוא יכול להגיע עם הרמה מירבית של היד, נהיגה במכונית, עם גיר ידני וכך הלאה" (עמ' 255).

עד היום נוסע התובע במכונית וולוו 940. ב"כ התובע טוען שהמכונית המתאימה לתובע היא מתוצרת VAN מסוג ונדורה קצר. לכך יש יתרונות בכניסה וביציאה אל המכונית, וכן מעניקה מכונית זאת מידה של פרטיות שעה שנזקקים לצינתור. דעה זאת נתמכת אך באופן חלקי על ידי פרוטוקול הועדה לגודל רכב של המל"ל מיום 15.5.96 (ת29/). במסמך מתואר כי מצבו של התובע קשה והוא מתקשה בכניסה וביציאה מכסא הגלגלים למושב הנהג ובחזרה. הנסיון להשתמש ברכב מיצובישי גאלנט, לא עלה יפה. למרות זאת, מסקנת הועדה היתה כי הרכב האמור "עם מושב נהג והתאמה אישית ידית אחיזה במשקוף העליון ומזגן הגה כח ואוטומטי מתאים למגבלותיו ומאפשר נהיגה בטוחה ומרווחת. מומלץ על מעלון על הגג להרמת כסא הגלגלים". לעומת זאת, לפי המסמך ת5/ נבדק התובע פעם נוספת "ומומלץ לאשר רכב מסוג VAN G.M.C. ונדורה קצר... עם כל האבזרים ... ברשימה המצורפת...". ההבדל במחירים ובהחזקה בין מכונית הוולוו (עם מנוע בנזין) לבין מכונית הואן (עם מנוע דיזל), אינו גדול. העלות הניכרת והנוספת הכרוכה בהחזקת הואן נעוצה בעלות המיתקונים והשינויים לצורך התאמת הרכב לנכה (ראה ת4/). מדובר בסכום העולה ל - 37,013$ (ראה ת4/). גם הבלאי של האביזרים הוא גדול.

לאחר ששקלתי את העדויות, הערכתי היא כי ניתן להסתפק בעבור התובע ברכב כדוגמת הוולוו בגודל של 1,800 סמ"ק, תוך התאמה של אביזרים כנדרש, ואין צורך ברכב מסוג ואן. לעזרת התובע, יעמוד גם המטפל אשר יוכל לנהוג ברכב ולעזור לתובע במעברים.

לגבי עלות הניידות - נוכל להתבסס על הוצאה בסך 1,900 ש"ח לחודש. מתקבל הפסד של 477,242 ש"ח. כזכור, נוסע התובע מדי חודש כדי 2,250 ק"מ. מזה נראה לזקוף לתוצאות תאונת דרכים לפני גיוס 1,500 ק"מ, והערכת עלות זאת לוקחת בחשבון שימוש של המכונית ביתרת הנסיעות לצרכים אחרים.

באשר לשאר צרכיו של התובע - אלה הוערכו על ידי המומחה גדעון האס בחוות דעתו מיום 5.6.00, כדלקמן (כאשר יש כמה אפשרויות בחרתי במוצר היקר יותר): 97 ש"ח לחודש עבור כסא גלגלים. 50 ש"ח לחודש עבור עגלת שירותים. 48 ש"ח לחודש עבור כרית למניעת פצעי לחץ. 86 ש"ח לחודש עבור מיטת העמדה. 47 ש"ח לחודש עבור מיטת חצי פאוור. 46 ש"ח לחודש עבור מזרן לפצעי לחץ. 6.99 ש"ח לחודש עבור מטליות לחות. 63 ש"ח לחודש עבור כפפות חד פעמיות. 450 ש"ח לחודש עבור טיטולים. כמו כן סכומים נוספים עבור: צנתרים, שקיות, וצרכים נוספים.

בחוות דעתו מיום 14.2.97 ניתן למצוא הערכות נוספות של מר האס על צרכיו של התובע ועלותם: 89.60 ש"ח לחודש עבור תרופות. 87 ש"ח לחודש עבור בדיקות רפואיות. 23 ש"ח עבור שחיקת בגדים. 157.50 ש"ח עבור מנוי לבריכת שחיה לנכים. 5.7 ש"ח לחודש עבור מאחזים באמבטיה. 47.47 ש"ח לחודש עבור מכונת כביסה וייבוש. 53.90 ש"ח לחודש עבור השימוש במזגן.

אעריך את כל ההוצאות החודשיות עבור התובע, בגין תאונת דרכים לפני גיוס, בסכום של 1,500 ש"ח לחודש. מתקבל סכום של 376,770 ש"ח.

9. תאונת דרכים לפני גיוס גרמה לפגיעה בכושרו המיני של התובע. הוא ואשתו נזקקים לטיפולי פוריות. ניתנה על כך חוות דעתו של ד"ר שוטלנד מיום 26.1.97. הוא ציין כי "במקרה שלפנינו לא קיימת פליטת זרע ספונטנית ולצורך הפריית בת הזוג, יהיה צורך להשתמש באמצעים מלאכותיים - גרוי חשמלי, לשם קבלת תאי זרע ושמושם. בעבר, בוצעו נסיונות של הוצאת זרע באיכות גבוהה בנסיונות של הפריה ללא הצלחה". הוא העריך כי מחזור של טיפול אחד לאשה בתחום זה יעלה 6,000 ש"ח. מחיר הטיפול לגבר לצורך גרוי חשמלי להוצאת הזרע, 3,000 ש"ח. בשנה נזקקים לשלושה עד ששה טיפולים. העלות היא בין 27,000 ש"ח לבין 54,000 ש"ח לשנה.

עד כה מומנו הטיפולים הללו על ידי קופת החולים, ולא הוברר עד תום אם הדבר כלול בסל הבריאות, אם לאו. ההנחה היא שאם עד עכשיו, משך שנים כה רבות, מומן הדבר על ידי הקופה, משום שראתה זאת ככלול בסל הבריאות, יהיה כך גם להבא.

מכל מקום, אני קובע שטיפולי הפוריות הם תוצאת תאונת דרכים לפני גיוס, ועל הנתבעת יהא לשאת בעלות זאת על פי דרישות קופת החולים, ככל שיינתנו בעתיד טיפולי פוריות לתובע ולאשתו.

יחד עם זה, ברור שהתובע נאלץ לשלם עבור תרופות מסויימות כגון ויאגרה. אפסוק על כן לתובע בראש נזק זה סכום של 40,000 ש"ח, בנוסף לזכאותו במסגרת ביטוח הבריאות הממלכתי.

10. לאור האמור לעיל אנסה להעריך את ההפסדים לעתיד, שנגרמו לתובע בתאונת דרכים לפני גיוס, כדלקמן:

א. הפסד השתכרות לעתיד - 1,300,000 ש"ח

ב. עזרת צד ג' בעתיד - 1,758,260 ש"ח

ג. ניידות - 477,242 ש"ח

ד. צרכים שוטפים - ה. תרופות בתחום הפוריות - 376,77040,000 ש"ח ש"ח

סה"כ: 3,952,272 ש"ח

11. יש לנכות תשלומים תכופים שהתובע קיבל, כמפורט בנ8/. מדובר ב32- תשלומים, תחילתם ביום 30.7.86 והאחרון שבהם ביום 25.6.00, בסכום נומינלי כולל של 982,320 ש"ח. מתוך זה יש לעקר את שכ"ט עוה"ד ומע"מ ולנכות את השאר בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד כל תשלום ועד היום.

כמו כן יש לנכות את תגמולי המל"ל שהתובע מקבל: קצבת נכות כללית בסך 813,428 ש"ח (ראה נ4/); קצבת ניידות בסכום של 458,450 ש"ח (ראה נ3/), ומחצית מקצבת שירותים מיוחדים (ראה נ5/) בסך 149,276 ש"ח. תגמולים אלה של המל"ל שוערכו על ידי מר שי ספיר ליום 30.6.00, והם ינוכו תוך צירוף הפרשי הצמדה וריבית מהמועד האמור ועד היום.

12. הפיצויים לתובע בגין העבר ובגין העתיד, מסתכמים בסכום כולל של 6,645,681 ש"ח. מזה צריך לנכות את התשלומים התכופים ותגמולי המל"ל, לפי ההנחיות דלעיל. היתרה תישא שכ"ט עו"ד ומע"מ כדרוש.

13. הנתבעת מחוייבת בהתאם, להיום. כמו כן תשלם הנתבעת לתובע את הוצאות המשפט שנגרמו לו.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. מהי תאונת דרכים ?

  2. פגיעה בתאונת דרכים

  3. תביעת תאונת דרכים

  4. נפגעי תאונות דרכים

  5. תאונת דרכים פגע וברח

  6. תאונת דרכים מיניבוס

  7. תאונת דרכים עולה חדש

  8. תאונת דרכים - גרירה

  9. תאונת דרכים לפני גיוס

  10. תאונת דרכים אחרי חניה

  11. תביעה בגין תאונת דרכים

  12. תאונת דרכים עוזר חשמלאי

  13. תאונת דרכים פגיעה במוח

  14. תאונת דרכים תאונת עבודה

  15. תאונת דרכים - כריתת טחול

  16. תאונת דרכים ג'יפ

  17. תאונת דרכים קרע במיניסקוס

  18. סוגי תאונות דרכים

  19. תאונת דרכים פיזיותרפיסטית

  20. תאונת דרכים עם עגלה

  21. תאונת עבודה רתך - תאונת דרכים

  22. פגיעה מכסה מנוע - תאונת דרכים

  23. תביעת מיטיבים – תאונת דרכים

  24. הסעה בשכר תאונת דרכים

  25. תאונת דרכים עובד תעשייה אווירית

  26. טריקת דלת תאונת דרכים

  27. תיק אפס - תאונת דרכים

  28. דיכאון עקב תאונת דרכים

  29. מכות יבשות תאונת דרכים

  30. תאונת דרכים של תושב זר

  31. מכות יבשות בתאונת דרכים

  32. תאונת דרכים של טרמפיסט

  33. תאונת דרכים פגיעה בכתף

  34. תאונת דרכים קשישה בת 82

  35. תאונת דרכים פגיעה באצבע

  36. תאונת דרכים של בעל ואישה

  37. תאונה בדרך לעבודה של הבעל

  38. תאונה בדרך מהעבודה לרופא

  39. תאונת דרכים של בחור ישיבה

  40. שאלת עצם קרות תאונת דרכים

  41. תאונת דרכים אדם בן שבעים

  42. תאונת דרכים עם ג'יפ מסחרי

  43. סיוטים העקבות תאונת דרכים

  44. תאונה עם מנוף תאונת דרכים

  45. גורם זר מתערב תאונת דרכים

  46. תאונת דרכים קטלנית ברוורס

  47. תאונת דרכים קשה נער בן 16

  48. תאונת דרכים צומת רמת אפעל

  49. פיצוץ מיכל דלק תאונת דרכים

  50. התחשמלות מהווה תאונת דרכים

  51. חבלה גולגולתית בתאונת דרכים

  52. תאונת דרכים במהלך חיפוש חניה

  53. תאונת עבודה משאבת בטון – תאונת דרכים

  54. לידה מוקדמת עקב תאונת דרכים

  55. צניחת עפעף עקב תאונת דרכים

  56. תאונת דרכים אישה פנסיונרית

  57. ניסיון התאבדות בתאונת דרכים

  58. גרסאות סותרות לתאונת דרכים

  59. כוויות בעור עקב תאונת דרכים

  60. פגיעת ראש חמורה בתאונת דרכים

  61. דלדול שרירים עקב תאונת דרכים

  62. פגיעה של אב ובנו בתאונת דרכים

  63. תאונה בעצירה לפני הכניסה לצומת

  64. תאונת דרכים נהג שרשיונו נפסל

  65. ערעור על פסק דין תאונת דרכים

  66. אשפוז בהרצפלד לאחר תאונת דרכים

  67. שינוי התנהגות לאחר תאונת דרכים

  68. תאונת דרכים מתנדב במשמר האזרחי

  69. נקע חוזר בכתף עקב תאונת דרכים

  70. חובת הגשת עזרה לאחר תאונת דרכים

  71. תאונת דרכים קטלנית התנגשות בעץ

  72. דימום תת דוראלי עקב תאונת דרכים

  73. ענישה מחמירה למניעת תאונת דרכים

  74. טריקת דלת על אצבע - תאונת דרכים

  75. סטיה מהדרך לעבודה - תאונת דרכים

  76. קרעים בגידי הכתף עקב תאונת דרכים

  77. תאונת דרכים עקב חניה אסורה בכיכר

  78. אובדן כושר עבודה עקב תאונת דרכים

  79. תאונת דרכים 12 טיפולי פיזיותרפיה

  80. תאונה בדרך מהעבודה לבית של ההורים

  81. קשר בין אפילפסיה לבין תאונת דרכים

  82. הפניה לפיזיותרפיה לאחר תאונת דרכים

  83. תאונת דרכים - תשלומים בגין הוצאות חד פעמיות

  84. הודעה כוזבת על תאונת דרכים במשטרה

  85. טיפול רפואי רשלני לאחר תאונת דרכים

  86. כניסה לצומת באור צהוב - תאונת דרכים

  87. מימון טיפול רפואי לנפגע תאונת דרכים

  88. שרירים מתוחים בעורף לאחר תאונת דרכים

  89. פניה לחדר מיון שבוע לאחר תאונת דרכים

  90. פגיעה קשה בתאונת דרכים של אישה מבוגרת

  91. ? הגדרת תאונת דרכים – מה ההגדרה של תאונת דרכים

  92. תאונת דרכים נגרר / פסקי דין גורר נגרר

  93. תאונה בדרך לעבודה - סטיה מהדרך המקובלת

  94. תשלום על מצבה - כיסוי הוצאות מצבה - תאונת דרכים

  95. האם פגיעה בזמן תדלוק מהווה תאונת דרכים

  96. כמה מקבלים על שברים בצלעות בתאונת דרכים

  97. תאונת דרכים בעת בעצירה לפני הכניסה לצומת

  98. תלונות פסיכוסומאטיות בעקבות תאונת דרכים

  99. תאונת דרכים – הפרעה בתנועות לסת הפרעה בתחושה בלסת

  100. שני נתיבים שהופכים לנתיב אחד - תאונת דרכים

  101. האם פריקת מטען מלט מיכלית מהווה תאונת דרכים

  102. עובד שלא מסוגל לחזור לעבודה לאחר תאונת דרכים

  103. שבר בעצם האף ושפשופים במותניים עקב תאונת דרכים

  104. תאונת דרכים: האם הנתבע פנה בדרך נמהרת ורשלנית ימינה

  105. תאונת הדרכים נגרמה כתוצאה מפתיחתו הפתאומית של מכסה מנוע

  106. תאונת דרכים: אי התאחות עצם הזרוע עם התהוות מפרק נד מדומה

  107. תביעה כספית בגין תאונת דרכים שארעה הכניסה ללוד, בסמוך לכיכר

  108. מחלוקת על תיאור השניות הבודדות שלפני קרות ההתנגשות בתאונת דרכים

  109. תביעה כספית בגין תאונת דרכים שארעה בכיוון יציאה משער נמל תל אביב

  110. בעקבות תאונת דרכים אובחן כסובל מחבלות במצח משמאל והתלונן על חבלת ראש

  111. תאונת דרכים: הפרעת דחק בתר חבלתית בדרגת חומרה בינונית תסמינים דיכאוניים משניים

  112. תאונת דרכים: מטטרסלגיה עם חוסר חיבור של שברים במטטרסים 2-4 והשטחה של הקשת הרחבית

  113. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון